עשיתי הסכם פרטי עם אחד הסוחרים שמוכרים למנהל שלי סחורה. האם יש בזה בעיה?
אני עובד כשכיר אצל סוחר גדול והוא משלם לי משכורת חודשית. אני רואה שהוא מוכר כמויות אדירות של סחורה ושהוא עושה הרבה כסף. עשיתי הסכם עם אחד האנשים שמוכרים למנהל שלי סחורה שהוא שהוא יגדיל את הסכום של המכירה בחשבונית ואחר כך הוא יתן לי את ההפרש. הרי לא גנבתי ממש אלא גרמתי לכך שיעלו את סכום המכירה, והמנהל שלי הסכים למחיר, אך לא ידע שהמחיר עלה בגללי. האם יש בזה בעיה?
מאת אברהם: אני עובד כשכיר אצל סוחר גדול והוא משלם לי משכורת חודשית. אני רואה שהוא מוכר כמויות אדירות של סחורה ושהוא עושה הרבה כסף.
עשיתי הסכם עם אחד האנשים שמוכרים למנהל שלי סחורה שהוא שהוא יגדיל את הסכום של המכירה בחשבונית ואחר כך הוא יתן לי את ההפרש. הרי לא גנבתי ממש אלא גרמתי לכך שיעלו את סכום המכירה, והמנהל שלי הסכים למחיר, אך לא ידע שהמחיר עלה בגללי. האם יש בזה בעיה?
תשובה:
בעזה"י יום א' לסדר נצבים וילך י"ט אלול ה'תשע"ד
שלום וברכה אל אברהם נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
בוודאי זו גניבה, ואתה פשוט גנב פתוח, וחבל מאד שהבעל הבית אוחז אותך בעבודתך, כי מה יש לך להתערב בעסק בעל הבית? הוא מותר לו להרוויח כמה שהוא רוצה, וזו זכותו המלאה, כי זה נקרא משא ומתן, שהוא קונה בזול ומוכר ביוקר, אבל אתה רק פועל פשוט, ואיך אתה מוצא לעצמך היתר לעשות עסק עם המוכר תחת הגב של הבעל הבית? ולכן דע לך שאתה גנב, ולבסוף גנב משלם כפל כפלים. ואמר רביז"ל (ספר המדות אות גניבה וגזילה סימן א') מי שנפתה לבו לגזול, וכיון שהתיר לעצמו גזילת חבירו, הרי הוא מוכן לכל חטא ועון, ואין תקנה להסירו מדרכו הרעה.
ובאמת מצינו סיפור כזה בדברי חכמינו הקדושים (ברכות ה:) רב הונא תקיפו ליה ארבע מאה דני דחמרא. על לגביה רב יהודה אחוה דרב סלא חסידא ורבנן, ואמרי לה רב אדא בר אהבה ורבנן, ואמרו ליה לעיין מר במיליה. אמר להו: ומי חשידנא בעינייכו? אמרו ליה: מי חשיד קודשא בריך הוא דעביד דינא בלא דינא? אמר להו: אי איכא מאן דשמיע עלי מלתא לימא, אמרו ליה: הכי שמיע לן דלא יהיב מר שבישא לאריסיה. אמר להו: מי קא שביק לי מידי מיניה, הא קא גניב ליה כוליה. אמרו ליה: היינו דאמרי אינשי בתר גנבא גנוב וטעמא טעים. אמר להו: קבילנא עלי דיהיבנא ליה איכא דאמרי הדר חלא והוה חמרא ואיכא דאמרי אייקר חלא ואיזדבן בדמי דחמרא. ופירש רש"י: שהחמיצו ארבע מאות חביות של יין, ואמרו לו החכמים ליעיין מר במיליה – שיפשפש במעשיו, ועל זה ענה רב הונא: אי איכא דשמיע עלי מילתא לימא – אם יש בכם ששמע עלי דבר שאני צריך לחזור בי יודיעני. וענו ואמרו לו שאתה לא נותן להפועל שלך 'שבישא' – חלקו בזמורות הגפן שחותכין מהן בשעת הזמיר, ותנן (בבא מציעא ק"ג.) כשם שחולקין ביין כך חולקין בזמורות ובקנים, שריגים מתרגמינן שבשין (בראשית מ'): ועל זה אמר להם רב הונא, מי שביק לי מידי מיניה? וכי אינו חשוד בעיניכם שהוא גונב לי הרבה יותר מחלקו? ענו לו החכמים בתר גנבא גנוב וכו', הגונב מן הגנב אף הוא טועם טעם גניבה; רב הונא טען שהאריס שלו גונב ממנו וכו', על זה ענו לו מה זה שייך אליך? אם אתה גונב ממנו אזי אתה גם כן נקרא גנב, וחזר בתשובה. יש אומרים שחזר החומץ להיות יין, ויש אומרים שמכר את החומץ במחיר של יין.
הרי שלך לפניך שאפילו רב הונא הייתה לו טענה צודקת שהאריס גונב ממנו וכו' אף על פי כן העירו לו חכמינו הקדושים שהגונב מן הגנב גם כן נקרא גנב, וחזר בתשובה.
אבל אצלך זה פשוט גניבה, אתה רק פועל פשוט ומה איכפת לך מה שהבעל הבית עושה? כי כך זה במשא ומתן, קונים בזול ומוכרים ביוקר, ומה יש לפועל להתערב בין הבעל הבית לסוחר? ואם הוא לוקח כסף תחת הגב של הבעל הבית הוא פשוט גנב פתוח, עם כל הכבוד לך אתה עובר על לאו של "לא תגנוב".