האם כשאדם נפטר הוא נותן את הדין על כל העבירות בחייו או רק על העבירות של השנה האחרונה?

מאת חיה:
שלום לכבוד קדושת מוהרא"ש. ראשית אברך אתכם שה' ישלח לכם רפואה שלימה ואיתנה.
יש לי שאלה שמעניינת אותי: כתוב על יום הכיפורים "כי ביום הזה יכפר עליכם", כלומר שבכל שנה מתכפרים לאדם כל עוונותיו פרט לעוונות שבין אדם לחברו. אם כך יוצא שבשנה בה נפטר האדם הוא אמור לתת את הדין רק על השנה האחרונה ועל העבירות שבין אדם לחברו שלא עשה עליהן תשובה, מכיוון שכל העוונות הקודמים נמחלו לו כבר ביום כיפור שעבר, אך מצד שני כתוב שאדם עתיד לתת את הדין על כל מעשיו שעשה בחייו. איך מסתדרים שני הדברים ביחד? אשמח לקבל תשובה.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר נצבים וילך י"ט אלול ה'תשע"ד

שלום רב אל חיה תחי' 

לנכון קבלתי את מכתבך.

יום הכיפורים מכפר על כל העוונות שאדם חטא בינו לבין הקדוש ברוך הוא, כי עיצומו של יום מכפר, כמובן למי שמאמין בזה, ואמרו חכמינו הקדושים (יומא כ.) שטן ביומא דכיפורי לית ליה רשותא לאסטוני; ביום הכיפורים אין לשטן רשות לקטרג על עם ישראל, ואמרו חכמינו הקדושים (ויקרא רבה פרשה כ"א סימן ד') יום השטן גימטריא שס"ד שכל ימות השנה השטן מקטרג וביום הכפורים אינו מקטרג; ואמרו (בראשית רבה פרשה ס"ה סימן ט"ו) עשו הרשע מתלכלך בעוונות כל ימות השנה ואין לו במה יכפר, אבל יעקב מתלכלך בעוונות כל ימות השנה ובא יום הכפורים ויש לו במה יכפר, שנאמר (ויקרא ט"ז) "כי ביום הזה יכפר"; וכן אמרו (שיר השירים רבה פרשה א' סימן ל"ה) "שחורה אני" כל ימות השנה, "ונאוה אני" ביום הכיפורים; כי אי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות שנתן לנו הקדוש ברוך הוא יום אחד בשנה שמוחל לנו על כל עוונותינו שחטאנו כל ימי חיינו, ובשביל זה אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא וישלח) "כי גדול יום הוי"ה ונורא מאד" – זה יום הכיפורים, ואמרו (תנא דבי אליהו רבה פרק א') "ימים יוצרו ולא אחד בהם" זה יום הכפורים לישראל, לפי שהיתה שמחה גדולה לפני הקדוש ברוך הוא  שנתנו באהבה רבה לישראל. משלו משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שהיו עבדיו ובני ביתו מוציאין את הזבלים ומשליכין אותו כנגד פתח בית המלך, וכשהמלך יוצא ורואה את הזבלים הוא שמח שמחה גדולה, לכך נדמה יום הכיפורים שנתנו הקדוש ברוך הוא באהבה רבה ובשמחה. ולא זו בלבד, אלא בשעה שהוא מוחל לעונותיהן של ישראל אין מתעצב בלבבו אלא שמח שמחה גדולה; הרי שלך לפניך שיום הכיפורים מכפר את כל העוונות של כל השנה ושל כל השנים קודם.

עם כל זאת צריכים לדעת שיום הכיפורים מכפר רק על עבירות שבין אדם למקום ברוך הוא, אבל עבירות שבין אדם לחבירו בשום פנים ואופן לא מתכפר ביום הכיפורים עד שירצה את חבירו, כמאמרם ז"ל (יומא פה:) עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו; ולכן אשרי מי ששומר עצמו לא להציק ולצער את חבירו כדי שלא יצטרך לבקש את מחילתו.

אף על פי כן צריכים לדעת שתשובה מעילה בכל יום ויום, כי תיכף ומיד כשאדם חוזר בתשובה על ידי זה הקדוש ברוך הוא מוחל לו מיד, ובפרט כשמתוודה על עוונותיו, לא זז משם עד שהקדוש ברוך הוא מוחל לו, כמאמרם ז"ל (תורת כהנים בחוקותי) אמר הקדוש ברוך הוא, שמיד שהם מתוודים על עונותיהם מיד אני חוזר ומרחם עליהם, שנאמר (ויקרא כ"ו) "והתודו את עונם ואת עון אבותם במעלם אשר מעלו"; וכן כתב הרמב"ם (פרק א' מהלכות תשובה הלכה א') כל מצוות שבתורה בין עשה בין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא, שנאמר (במדבר ה') "איש או אשה כי יעשו" וגו' "והתודו את חטאתם אשר עשו" – זה וידוי דברים. וידוי זה מצות עשה, כיצד מתוודין? אומר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך, והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה, וזהו עיקרו של וידוי וכל המרבה להתוודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח; ואי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות של אדם שזוכה לחזור בתשובה שלימה, שהקדוש ברוך הוא מוחל לו על כל עוונותיו, כי הוא יתברך אב הרחמן המטיב לבריותיו, ורק רוצה שנשוב אליו עם לב אמת לב נכון, והוא בוודאי ימחול לנו, כי הקדוש ברוך הוא אוהב את עם ישראל, כי הם בניו, כמו שכתוב (דברים י"ד א') "בנים אתם להוי"ה אלקיכם", וכמו שאבא מוחל לבן שלו אפילו שעשה לו מה שעשה וכו' וכו', באין ערך כלל אבינו שבשמים מוחל לנו על כל עוונותינו.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה