מאת רבקה:
שלום לצדיק. יש לנו חובות רבים בסך כולל של 100,000 ש"ח, ולכן עיקלו לנו את חשבון הבנק והוציאו לבעלי צו עיכוב יציאה מהארץ. אני מאוד רוצה שבעלי יטוס לאומן, אך לשם כך אנו מוכרחים לסגור את החוב לפני כן. הצלחנו להשיג הלוואה שתכסה את כל החוב, אך חוץ מהקרן עצמה שעלינו להחזיר בעוד שנה נאלץ לשלם להם גם ריבית בסכום של  100,000 ש"ח, כלומר שבסופו של דבר נחזיר להם 200,000 ש"ח! חשוב לציין שלא מדובר בהלוואות מהשוק האפור, אלא באנשים מסודרים שעובדים על פי החוק. האם צריכים למסור את הנפש עד כדי כך כדי שבעלי יזכה להיות על ציון רבינו בראש השנה?

תשובה:

בעזה"י יום ה' לסדר נצבים וילך כ"ג אלול ה'תשע"ד

שלום רב אל רבקה תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל הזהירנו מאד מאד על חובות, ובפירוש גילה לנו ואמר (שיחות הר"ן סימן קכ"ב) שאם לא היה ממתין בבטחון לישועת השם, כבר היה איש נוסע ומטולטל כמו כל הנוסעים ומטלטלים עצמם בשביל הפרנסה כנהוג עכשיו. והכוונה כי אמר זאת לענין הנהגת הבית בפרנסה ומלבושים ושאר צרכי הבית שעל פי רוב חסר לאדם הרבה, כגון לזה חסר מלבוש פשוט, ויש שחסר להם מלבושים חשובים או דירה וכו', שצריכין להמתין לישועת השם ולבלי לדחוק את השעה (ערובין י"ג:) למלאות החסרון תכף ומיד, רק צריכין להמתין עד ירחם השם. ואמר רביז"ל על עצמו שאם לא היה ממתין, כגון כשהיה חסר לו איזה דבר, אם היה דוחק את השעה שיהיה דווקא תיכף, היה צריך ללוות לעצמו ולהיות בעל חוב עד שהיה מוכרח להיות נוסע ומטולטל כמו שאנו יודעים ענין הנוסעים שהם מוכרחים תמיד ליסע על המדינה מחמת שהם תמיד בעלי חובות.

וענין זה צריכים לידע מאוד, וצריכין ללמד עצמו להרגיל את עצמו בזה מאוד, כי לכל אדם חסר הרבה אפילו בעלי בתים ועשירים גדולים, מכל שכן מקבלים אפילו החשובים והגדולים. וצריך לזה להסתפק במיעוט ולהנהיג ביתו כפי השעה והזמן. ואם נדמה לו שצריך מלבוש או לאשתו ובניו, אף על פי שמוכרח לו אל ידחק השעה ללוות ולהקיף ולהיות בעל חוב, אך ימתין עד שיבוא עיתו. וטוב לסבול דוחק אפילו במזונות וכל שכן במלבושים ודירות וכו' ולא להיות בעל חוב. ומוטב שיהיה בעל חוב לעצמו או לבני ביתו במלבושים מלהיות בעל חוב להחנוני או לאחרים. כי בכל ענייני פרנסה צריכין להמתין עד שיבוא עיתו, כמו שכתוב (תהלים קמ"ה ט"ו) "עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו".

אני לא מבין אותך איך לווים סכומים גדולים כאלו ואחר כך צריכים לשלם ריבית כל כך גבוהה? הרי זה שגעון וטירוף דעת וכו' וכו', עדיף לשלם לאט לאט כל החובות בלי הלוואות וכו', והעיקר לשמור לא להיכנס בחובות חדשים, יהיה על מה שיהיה ועל איך שיהיה, כי אם רביז"ל הזהירנו כל כך נגד חובות אנחנו מוכרחים לציית אותו בתמימות ובפשיטות גמורה, אפילו שיהיה החשבון מה שיהיה וכו' וכו'.

רביז"ל הקפיד מאד מאד לא לעשות חובות, ואמר (ספר המדות אות ממון סימן ע"ז) מי שעושה מעשיו במהירות בלי ישוב הדעת נעשה בעל חוב; ואמר (ספר המדות אות תשובה סימן מ"ו) מי שרוצה לשוב יזהר מלהיות בעל חוב; כי על ידי חובות הוא נכנס בקטנות המוחין ונעשה עבד ממש, כמו שכתוב (משלי כ"ב ז') "ועבד לוה לאיש מלוה".

הקדוש ברוך הוא יתן לכם דעת ושכל, ותשמרו מאד מאד לא להיות בעלי חובות, עדיף לשבת בבית מלהיות בעל חוב.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה