האם אני יכול לחזור למסור שיעורים לנשים לאחר שהתחזקתי שוב?
מסרתי במשך כמה שנים שיעורים לנשים ונערות, וברוך ה' הן מאוד התחזקו והשתנו לטובה. לפני שנה הייתה לי נפילה גדולה (הרב יודע על מה אני מדבר ואין כאן המקום להאריך) ולכן הפסקתי למסור את השיעורים, אבל ברוך ה' התחזקתי מאוד וכעת אני מרגיש שאני יכול לחזור למסור את השיעורים. מה דעתו של הרב בעניין?
מאת דוד: לכבוד הצדיק מיבנאל, שלום ושנה טובה. מסרתי במשך כמה שנים שיעורים לנשים ונערות, וברוך ה' הן מאוד התחזקו והשתנו לטובה. לפני שנה הייתה לי נפילה גדולה (הרב יודע על מה אני מדבר ואין כאן המקום להאריך) ולכן הפסקתי למסור את השיעורים, אבל ברוך ה' התחזקתי מאוד וכעת אני מרגיש שאני יכול לחזור למסור את השיעורים. מה דעתו של הרב בעניין?
תשובה:
בעזה"י יום א' מחרת יום הכיפורים שם השם [י'] ה'תשע"ה
שלום וברכה אל דוד נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
אסור לגבר למסור שיעורים והרצאות באופן קבוע לנשים, כי כבר אמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי כתובות פרק א' הלכה ח') אפילו חסיד שבחסידים אין ממנין אותו אפטרופוס על עריות, וכן פסק הרמב"ם (פרק כ"ב מהלכות איסורי ביאה הלכה ט"ו) אין ממנין אפילו אדם נאמן וכשר להיות שומר חצר שיש שם נשים, אף על פי שהוא עומד בחוץ, שאין אפוטרופוס לעריות, וכן נפסק בשולחן ערוך (אבן העזר סימן כ"ב סימן ט"ו) ואין מי שיחלוק על זה.
ולכן אסור לך בשום פנים ואופן שיהיה לך איזה עסק עם נשים, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (קידושין פ"ב.) כל שעסקיו עם הנשים – סורו רע, ובפרט אתה שכבר הכנסת בחורה להיריון וכו', אתה פשוט מנוול וכו', ואתה צריך להפסיק תיכף ומיד לא לדבר עם הנשים, ואל תלביש עצמך במצוות שאתה מקרב אותן ליהדות וכו', רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן א') היצר הרע מתלבש עצמו במצוות, ואמרו חכמינו הקדושים (ברכות ס"א.) על הפסוק (משלי י"א) "יד ליד לא ינקה רע" – המרצה מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה אפילו יש בידו תורה ומעשים טובים כמשה רבינו לא ינקה מדינה של גיהנום, ואיך אתה מנוול שכמותך פושט טלפיו לפני כמו החזיר הזה שפושט טלפיו ומראה כשר אני וכו', הלא זו לא הפעם הראשונה שהכשלת נשים בעריות וכו', ולכן בשום פנים אסור לך להתקרב אל נשים ומכל שכן לא ליתן להם הרצאות ודרשות וכו'.
ומהו שצדיקים מדברים ודורשים לפני נשים? קודם הם יושבים בבמה גבוהה ובכלל אינם מסתכלים עליהן כלל, וגם זה לא בקביעות, ותמיד יש על ידו או את אשתו או גבר שיושב מהצד, ואף על פי כן לפני הדרשה הוא שופך נפשו אליו יתברך שלא יכשל באיזו ראיה אסורה, ואיך אתה לא מתבייש להידמות לצדיק שכבר מזמן עבר את הגיל שלא צריך אשה וכו' וכו'?