אני מיואש מהחיים, חושב על המוות, והפסקתי להניח תפילין. תעזור לי בבקשה!
אני בן 15 ולא מזמן חגגתי בר-מצווה. הנחתי תפילין חצי שנה אחר הבר-מצווה שלי, אבל מאז הפסקתי להניח מייאוש. אמנם אני בן 15, אבל עברתי הרבה מאוד דברים רעים בחיים שלי וזה גרם לי להפסיק להאמין שיש דבר כזה ה'. עוברות בי מחשבות על מוות, ואין יום או דקה שאני לא חושב על המוות...
מאת דניאל: שלום כבוד הרב. אני בן 15 ולא מזמן חגגתי בר-מצווה. הנחתי תפילין חצי שנה אחר הבר-מצווה שלי, אבל מאז הפסקתי להניח מייאוש. אמנם אני בן 15, אבל עברתי הרבה מאוד דברים רעים בחיים שלי וזה גרם לי להפסיק להאמין שיש דבר כזה ה'. עוברות בי מחשבות על מוות, ואין יום או דקה שאני לא חושב על המוות… כתבתי את המכתב כדי שתעזור לי כבוד הרב ותיתן לי עצה או דרך לחיות חיים טובים יותר. תודה.
תשובה:
בעזה"י יום א' מחרת יום הכיפורים שם השם [י'] ה'תשע"ה
שלום וברכה אל היניק וחכים דניאל נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
לדעתי אתה צריך ללכת אל פסיכולוג ולא להתבייש וכו', כי תיכף ומיד כשעולים לילד כל כך צעיר מחשבות של יאוש והתאבדות וכו' וכו' כדאי ללכת אל פסיכולוג, ואף אחד לא צריך לדעת מזה, כי אתה מוכרח עזרה תיכף ומיד, ואל תיקח את זה בקלות.
רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ח) אין שום יאוש בעולם כלל; אסור להתייאש בשום פנים ואופן, יהיה איך שיהיה ויהיה מה שיהיה, ובפרט בחור צעיר שכל החיים לפניו הוא צריך לעשות כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה, כי השמחה היא רפואה לכל בין בגשמי ובין ברוחני, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) שגם חכמי הרופאים אמרו שכל המחלות והחלאים רעים באים רק מחמת חסרון השמחה, ולכן תעשה כל מה שביכולתך לשמוע כלי זמר וקלטות של שמחה, שזה ישמח אותך ויגביה את רוחך, ותשמח עם התפילין, כי אין עוד דבר יותר חשוב מלהניח תפילין.
ולכן תשתדל להניח בכל יום תפילין, כי אי אפשר להסביר לבן אדם מעלת מצוות תפילין, ומעלת האדם שמניח תפילין, ואמרו חכמינו הקדושים (מנחות מ"ד.) כל המניח תפילין מאריך ימים, וזה יקשר אותך אל הקדוש ברוך הוא. זה לוקח בסך הכל כמה דקות להלביש את התפילין ולקרוא את הפסוק הראשון שמע ישראל הוי"ה אלקינו הוי"ה אחד: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, אתה לא יכול לתאר מה זה יעשה לך בגשמיות וברוחניות, זה יקשר אותך אליו יתברך, וישמור אותך מכל רע, כי בעיתים הללו צריכים שמירה גדולה מאד.
ולכן אשרי מי שזוכה להניח בכל יום תפילין שזו מצווה שממשיכה לאדם חיים גשמיים ורוחניים גם יחד, ומניחים קודם של יד ואחר כך של ראש, שזה סוד מה שעם ישראל בעת קבלת התורה אמרו 'נעשה ונשמע', קודם 'נעשה' – בלי שום שכל רק בתמימות ובפשיטות, ואחר כך 'נשמע' – נבין עם השכל למה אני צריך לקיים את זה? ומה התכלית בזה? וסיפרו לנו חכמינו הקדושים (ברכות ל:) אביי הוה יתיב קמיה דרבה, חזייה דהוה קא בדח טובא, אמר (תהלים ב' י"א): "וגילו ברעדה" כתיב? אמר ליה: אנא תפילין מנחנא. רבי ירמיה הוה יתיב קמיה דרבי זירא, חזייה דהוה קא בדח טובא, אמר ליה (משלי י"ד כ"ג): "בכל עצב יהיה מותר" כתיב? אמר ליה: אנא תפילין מנחנא.
הרי שלך לפניך, שכל כך שמחו עם התפילין שעליהם שזה עולה על הכל, ולכן ראוי לכל בר ישראל לשמוח מאד מאד שזוכה להניח תפילין בכל יום, שעל ידי זה הוא ממשיך על עצמו אור וזיו וחיות ודביקות המוחין.
ואתה צריך לדעת אשר אי אפשר להסביר לבן אדם את מעלת מצוות תפילין, ומעלת האדם שמניח תפילין, ואמרו חכמינו הקדושים (פסיקתא זוטרתא שמות) כל המניח תפילין כאילו קרא בתורה, ואמרו (ילקוט שמות רמז רכ"ב) אמרו ישראל לפני המקום אנו רוצים ליגע בתורה יומם ולילה אבל אין לנו פנאי, אמר להם הקדוש ברוך הוא: קיימו מצוות תפילין ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים יומם ולילה; ואם היה אדם יודע מעלת הזוכה להניח תפילין של יד ותפילין של ראש, היה נזהר בזה מאד מאד, והמצווה הזה ממשיכה לאדם חיים ודביקות באין סוף ברוך הוא, ואמרו חכמינו הקדושים (מנחות מ"ג:) כל שיש לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו, הכל בחיזוק שלא יחטא; כי כשאדם שש ושמח עם מצוות תפילין שהניח היום, השמחה של המצווה לא תתן לו לחטוא, ולכן אשרי מי שנזהר מאד מאד במצוות תפילין.
ותאמין לי שאם תזכה להניח בכל יום תפילין, זה ימשיך עליך רוח קדושה ורוח טהרה שלא שיערת ותיארת בחייך.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.