שאלה:
מאת אלידע: תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' ערב חג הסוכות שם השם [ה'] י"ד תשרי ה'תשע"ה שלום וברכה אל אלידע נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. מוהרנ"ת ז"ל אמר (חיי מוהר"ן סימן תל"ח) שפעם אחת היה רביז"ל מדבר עמנו, והיה מרבה לדבר אז מעניין מעלת ההתבודדות, והיה מפליג מאוד בשבח מעלת גדולת הנהגה זו לדבר עמו יתברך, ולהשיח ולספר את כל אשר עם לבבו עמו יתברך, ואמר שאי אפשר לצוות לאנשים שינהגו הנהגה זו כי אם שעה אחת ביום, כי אי אפשר להכביד עליהם יותר. אבל באמת היו צריכים שיהיה להם כל היום התבודדות. ובאמת מה שייך שתהיה לאדם כל היום התבודדות? הרי את השלוש תפלות הקבועות – שחרית מנחה וערבית מוכרחים להתפלל, לאכול ולברך לפני ואחרי צריכים, וללמוד בכל יום תורה מוכרחים, וכן לעסוק במשא ומתן גם כן צריכים, ואם כן איך שייך להתבודד כל היום? אלא רביז"ל רוצה להחדיר בנו שנדע בידיעה ברורה ומזוככת אשר אין בלעדיו יתברך כלל, והכל לכל אלוקות גמור הוא, והוא נמצא ואין בלעדיו נמצא, ולכן מהרגע שאדם פותח את העיניים בעת שמתעורר מהשינה וכו', עד הרגע שסוגר את העיניים בעת שהולך לישון וכו' – שידבר עמו יתברך, כי כשמבורר לאדם בידיעה ברורה אשר אין בלעדיו יתברך כלל, ובכל תנועה ותנועה שם אלופו של עולם, אזי הוא תמיד ידבר עמו יתברך, ובין כך הוא מתפלל את שלושת התפילות הקבועות – שחרית מנחה וערבית, וגם אז הוא משלב בתוך נוסח התפלה שיחה בינו לבין קונו וכו' וכו', וכן בשעה שאוכל מדבר עמו יתברך, וכן בשעה שעוסק במשא ומתן הוא מדבר עמו יתברך. הכלל שאדם צריך כל כך להתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, שהוא לא יכול לנתק את עצמו ממנו יתברך, ואיפה שהוא רק הולך ואיפה שהוא רק בא הוא מדבר עמו יתברך, וצריך להיות אצלו חזק שאפילו דיבור אחד שמדבר אליו יתברך זה חשוב מאוד, כי אין עוד טוב מלדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולא שייך להגיד לאדם שתהיה לו שעה מסויימת וכו' או זמן מסויים וכו'. אדם כל כך שבור מרוב טרדותיו שעוברות עליו וכו', שצריך להיות חשוב אצלו כל דיבור ודיבור שמדבר עמו יתברך, היינו אפילו דיבור אחד שמדבר אל הקדוש ברוך הוא צריך להיות מאוד יקר אצלו. תתאר לעצמך אדם גשמי וחומרי מלא עוביות וכו', מלא חטאים ועוונות וכו', ואף על פי כן זוכה לדבר לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שברא את כל העולמות כולם וכו', וטיפה סרוחה וכו' יכול לדבר עמו, אתה לא יכול לתאר ולשער איזו נחת רוח הוא גורם להקדוש ברוך הוא, ומכל שכן כשמוריד כמה דמעות לפניו יתברך ומספר לו את כל מה שעובר עליו וכו', ודבר זה אי אפשר להסביר, ולכן אפילו רגע אחד התבודדות גם כן יקר מאוד מאוד, וכבר אמר מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות הונאה הלכה ג') על מאמר החכם "אין רגע בלא פגע", כי על כל אחד ואחד עובר בזה העולם כל רגע צרות ויסורים אחרים, עם כל זאת אסור להישבר, אלא יקיים את העצה הזו – שידבר תמיד אליו יתברך, שזה גם כן נקרא 'פגע', כמאמרם ז"ל (תענית ז:) אין פגיעה אלא תפילה, שנאמר (ירמיה ז' ט"ז) "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפילה ואל תפגע בי כי אינני שומע אותך". ולכן בזה שאדם רגיל לדבר אליו יתברך, על ידי זה ישמור את הזמן שלו, כי תמיד יהיה לו ישוב הדעת, ויחשוב עצות איך לשמור שלא ילך הזמן שלו לבטלה, כי באמת חכמינו הקדושים אמרו (כתובות נ"ט) הבטלה מביאה לידי שעמום (שגעון) ולידי זימה, ואמרו (אבות דרבי נתן פרק י"א) אין אדם מת אלא מתוך הבטלה, ולכן בזה שאדם מדבר אל הקדוש ברוך הוא אפילו רגע אחד זה מאוד מאוד חשוב בעיניו יתברך, ומכל שכן עוד רגע ועוד רגע וכו' וכו', עד שירגיל את עצמו שהוא לא יכול לנתק את עצמו ממנו יתברך, והוא מוכרח תמיד לדבר אליו יתברך, זו המדריגה הכי עליונה שאדם צריך להגיע לזה. וצריך שתדע שאם תלך בדרך זו, שאפילו דיבור אחד שתדבר עמו יתברך יהיה יקר בעיניך, אזי תהיה הכי מאושר בחייך.
|