שאלה:
מאת דן: תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' ערב חג הסוכות שם השם [ה'] י"ד תשרי ה'תשע"ה שלום וברכה אל דן נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. עיקר שלימות הפדיון הוא שאדם יתן את כספו למען המתקת הדינים, כי מצווה בו יותר מבשלוחו, וזה ברור כשמש. יעזור הקדוש ברוך הוא שיומתקו כל הדינים מעל כלל ישראל, ונזכה להיות שליחים טובים וניתן בכל יום לפדיון, כי כבר אמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן תקל"ט) שטוב מאד ליתן בכל עת על פדיונות לצדיקים, אפילו שלא בעת צרה חס ושלום. וסיפר מכמה אנשים ממדינת קיר"ה שרגילים מאוד להרבות בנתינת פדיונות תמיד, ואמר, שאילו היה לו איש צדיק שיהיה ראוי לעשות לו פדיון, היה נותן לו על פדיון בכל יום ובכל עת. ודיבר מזה הרבה כי פדיונות הם דבר גדול מאוד; אשרי מי שמקיים את זה בתמימות ובפשיטות גדולה. וכן אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קפ"ח) שפליאה בעיני אם מביאין פדיון לאחד ומספרין לו צערו, כגון מחולה וכיוצא כשאינו מרגיש הצער והיסורין כמו החולה בעצמו וכו', והיוצא מדבריו הוא שהוא מרגיש הצער והיסורין כשבאין לפניו שיתפלל על החולה וכיוצא כמו החולה בעצמו ממש, וכן נשמע מפיו כמה פעמים. ואמר בתחילה הייתי מבקש מאתו יתברך שאהיה מרגיש צער ויסורין של ישראל, כי לפעמים היה אחד בא וסיפר לי צערו ולא הייתי מרגיש הצער והייתי מתפלל שארגיש צערו של ישראל. עכשיו כשאחד מספר לי צערו אני מרגיש בעצמי הצער יותר ממנו. וממש נוטפין ממני הדמים מגודל הצער שאני מרגיש יותר ממנו, כי הוא יכול לחשוב מחשבות אחרות ולשכוח הצער, אבל אני מרגיש מאוד. ואמר לאחד מאנשיו שביקש אותו שלא ישכח אותו, ענה ואמר: איך אפשר לשכוח אחד מכם? הלא כל אחד ואחד יש לו אצלי מקום בלבי. הקדוש ברוך הוא יעזור לנו שנזכה לתת בכל יום לפדיון לאדם היודע מה זה לעשות פדיון.
|