ביישתי ברבים אדם שעושה מעשים מתועבים. האם נהגתי כשורה?

מאת תום:
לכבוד הרב הקדוש. ביישתי ברבים אדם שידוע במעשים חמורים של משכב זכר ואמרתי לו שהוא יהיה בגיהנום ושה' שונא את זה. למרות שאני לא רגיל להגיד דברים כאלה, לא יכולתי להתאפק כי הוא ממש עיצבן אותי עם הדיבורים המגעילים שלו. האם נהגתי כשורה? והאם מותר לדבר עליו לשון הרע כי הוא בעל עבירה?

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר נח כ"ז תשרי ה'תשע"ה

שלום וברכה אל תום נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

תמיד לפני שעושים משהו דרסטי וכו' צריכים לשקול את זה הרבה אם הוא עושה כשורה וכו', ואם הוא לא חושד בכשרים, כי הרבה פעמים אדם חושד בכשרים, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (שבת צ"ז.) החושד בכשרים לוקה בגופו; וזה מאוד מאוד חמור לבזות מישהו ברבים, וזה בכלל לא פשוט, וצריכים לשקול מאוד מאוד לפני שעושים דבר כזה, כי פן ואולי זה בכלל לא נכון, ולכן מהיום והלאה תשמור מאוד מאוד לא לבזות אף אחד, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נח:) כל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים וכו', דחזינא ליה דאזיל סומקא ואתי חוורא; ואמרו (שם נט.) המלבין את פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא; ואמרו (שם) נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים.

עכשיו בעצם הענין, אדם שעובר על משכב זכור, צריך לדעת שמקודם או אחר כך הוא יקבל את עונשו, וזה הדבר הכי חמור שרק יכול להיות, כמו שקורה היום שיש הרבה מנוולים ומושחתים פדופילים שמתעללים מינית בקטינים וכו', עליהם אמר רביז"ל (ספר המדות אות ניאוף חלק ב' סימן ח') אסור ללמד זכות על זה שעבר על משכב זכור; זה פשוטו כמשמעו, ולא צריכים שום פירושים על זה, ועל פי התורה הוא חייב מיתה, כמו שכתוב (ויקרא כ' י"ג) "ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם", ובזמן שבית המקדש היה קיים היו מקבלים על זה מיתה, עם כל זאת מי שעובר על זה, לא ימלט שלא יקבל את עונשו אם לא חוזר בתשובה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (כתובות ל.) תני רבי חייא: מיום שחרב בית המקדש, אף על פי שבטלו סנהדרין ארבע מיתות לא בטלו וכו', אלא דין ארבע מיתות לא בטלו. מי שנתחייב סקילה או נופל מן הגג או חיה דורסתו, ומי שנתחייב שריפה או נופל בדליקה או נחש מכישו, ומי שנתחייב הריגה או נמסר למלכות או ליסטים באין עליו, ומי שנתחייב חנק או טובע בנהר או מת בסרונכי.

העולם זה לא הפקר, שומעים כל כך הרבה אסונות ותאונות דרכים וכו' וכו', והכל הוא בחשבון צדק, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות ניאוף סימן ל"ג) מי שעובר על משכב זכור על ידי זה נתפס בתפיסה; וכל זה מדובר על מנוול או שני מנוולים וכו', שהם חייבים מיתה, ולא יועיל שום דבר, אין על זה שום לימוד זכות, מכל שכן וכל שכן אם יש רשע מרושע שהתעלל מינית בקטינים, שלצערינו הרב לא חסרים מתועבים כאלו וכו', אותם צריכים פשוט לסרס וכו', ואחר כך שישבו בבית סוהר כל ימי חייהם, כי קטין שעבר התעללות מינית וכו' זה נשאר אצלו כתם על כל החיים וכו', ואין על זה שום מחילה בעולם וכו', ולכן לא בחינם שרביז"ל אמר (ספר המדות אות ניאוף חלק ב' סימן ח') אסור ללמד זכות על זה שעבר על משכב זכור; כי על התעללות מינית בקטינים אין על זה שום לימוד זכות, ואין לו שום תקנה רק סירוס ואחר כך שישב כל ימי חייו בבית סוהר, כי הוא אימלל את הקטינים על כל החיים שלהם.

הקדוש ברוך הוא ישמור אותנו מכל מיני מנוולים ומושחתים כאלו, וראוי להם להינמק בכלא כל ימי חייהם, כי אימללו את הקרבנות שלהם על כל חייהם וכו' וכו'.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים