שאלה:
מאת שמואל: תשובה: |
||
בעזה"י יום ג' לסדר לך לך ד' חשוון ה'תשע"ה שלום וברכה אל שמואל נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אתה צריך לדעת כמו שכל העניין של שיחה בינו לבין קונו שנקרא 'התבודדות', שזו המתנה הכי יפה שהוריד לנו רביז"ל, ועשה מזה דרך כבושה לכל עם ישראל, אותו דבר את עניין 'סדר דרך הלימוד' הוריד לנו רביז"ל ועשה דרך כבושה שכל אחד ואחד יוכל ללמוד את כל התורה כולה אפילו שהוא קשה הבנה וכו' אם רק יציית את רביז"ל, שאמר (שיחות הר"ן סימן ע"ו) בענין הלימוד תורה שצריכים ללמוד הרבה מאד בכל יום, טוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלימודו, רק ללמוד בפשיטות בזריזות, ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מענין לענין, רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו, ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד אל יעמוד הרבה שם ויניח אותו העניין וילמוד יותר להלן, ועל פי הרוב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחילה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר. ואמר: שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד – לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל, רק יכניס מוחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תיכף יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כוונתו, מה בכך? כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה י"ט) 'לגמור והדר לסבור ואף על גב דלא ידע מה קאמר', שנאמר (תהלים קי"ט כ') "גרסה נפשי לתאבה", כי על ידי ריבוי הלימוד שילמוד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגומרם ולחזור להתחיל ולגומרם פעם אחר פעם. ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם. ודיבר רביז"ל הרבה מאוד בענין זה, ואי אפשר לבאר דברים אלו בכתב היטב. אבל באמת הוא דרך עצה טובה מאוד בענין הלימוד, כי על ידי זה יכולים לזכות ללמוד הרבה מאוד לגמור כמה וכמה ספרים, וגם יזכה להבין הדברים יותר, מאשר היה לומד בדקדוק גדול כי זה מבלבל מאוד מן הלימוד. וכמה בני אדם פסקו מלימודם לגמרי על ידי ריבוי הדקדוקים שלהם, ומאומה לא נשאר בידם. אבל כשירגיל עצמו ללמוד במהירות בלי דקדוקים הרבה, התורה תתקיים בידו, ויזכה ללמוד הרבה מאוד, גמרא ופוסקים כולם, ותנ"ך ומדרשים וספרי הזוהר וקבלה ושאר ספרים כולם, וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"ח) שטוב לאדם שיעבור בחייו בכל הספרים של התורה הקדושה. וכמו שענין שיחה בינו לבין קונו שנקרא 'התבודדות' קשה לבני אדם לקבל וכו' ולעכל וכו', כמו כן ויותר מכן ענין 'סדר דרך הלימוד של רביז"ל' קשה לאנשי שלומינו חסידי ברסלב לקבל וכו' ולעכל וכו', וחושבים שאני המצאתי את זה, וחבל מאוד שלא מצייתים את רביז"ל, ויכולים לעבור להם שבועות וחודשים ושנים וכו' וכו', ולא יקיימו את רצונו של רביז"ל שרצה שנתמיד מאוד מאוד בלימוד התורה הקדושה, עד כדי כך שמובא (שיחות הר"ן סימן ע"ו) פעם אחד חישב רביז"ל מה שהאדם צריך ללמוד בכל יום עד שאין היום מספיק, דהיינו לגמור בכל שנה ש"ס עם הרי"ף והרא"ש, וארבעה שולחן ערוך הגדולים, וכל המדרשים כולם, וכל ספרי הזוהר והתיקונים וזוהר חדש, וכל ספרי קבלה מהאריז"ל, גם צריכין ללמוד איזה שיעור ביום בקצת עיון. ועוד חישב הרבה דברים. גם צריכין לומר תהלים בכל יום, ותחינות ובקשות הרבה הרבה. ואז סיפר הרבה מענין זה שצריכין ללמוד במהירות גדול ובזריזות ולבלי לבלבל דעתו בדקדוקים הרבה מענין לענין. והדברים הללו הם בדוקים ומנוסים, גם לא היה מצווה לחזור תיכף על לימודו רק רצונו תמיד היה ללמוד הספר או הפוסק שלומד כסדר מראשו לסופו בזריזות, ואחר כך יתחיל פעם שני ויגמור אותו כולו, וכן פעם אחר פעם; עיין שם. ופעם אחד אמר לי הרב החסיד ר' לוי יצחק בנדר ז"ל: הלוואי שאנשי שלומינו יקיימו את זה לכל הפחות פעם אחת בחייהם, זאת אומרת במשך שבעים שנה, כי לצערינו הרב גם את זה הם לא עושים במשך כל ימי חייהם, ומדוע שלא נציית את רביז"ל בשלימות? על כל פנים, איך שהוא, אשריך ואשרי חלקך שזכית לקחת על עצמך עול תורה, אשר אין עוד דבר גדול מזה, כי סוף כל סוף רק זה מה שילווה אותנו, כמאמר התנא הקדוש (אבות פרק ו') לפי שבשעת פטירתו של אדם, אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד; ואמרו (תנא דבי אליהו רבה פרק א') שיקרא אדם שיהא תפוס בידו כדי שלא תשיגנו בושה וכלימה בשעה שאומרים לו עמוד וערוך מקרא שקרית, וערוך משנה ששנית, עיין שם. ואמרו (שם פרק ב') אשרי אדם השם עצמו כשור לעול וכחמור למשא, וישב ויהגה בכל יום בתורה תמיד, מיד רוח הקודש שורה עליו, ותורתו בתוך מעיו; עיין שם. ולכן תמשיך בעבודה הקדושה הזו ותראה שהקדוש ברוך הוא יכפר לך על כל מה שעשית עד עכשיו, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ראש השנה פרק ד' הלכה ח') כיון שקיבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם; אדם שנכשל עם כל כך הרבה עבירות חמורות וכו' וכו', אבל אם הוא לוקח את עצמו ונכנס בתוך התורה הקדושה, אזי הקדוש ברוך הוא מוחל לו על כל עוונותיו, ולכן אני שואל אותך האם זה לא כדאי ללמוד תורה שבזה נתכפרים לו כל עוונותיו? עם כל זאת, בענין בנך שרק עכשיו נעשה בר מצוה, ולומד בישיבה, הייתי מייעץ לך לא לדחוק עליו שלא יחזיק בסדרי הישיבה וכו', אלא שיקפיד מאוד מאוד להחזיק את סדר הישיבה, ובזמן הפנוי שלו שיגרוס הרבה פרקים משניות כסדרן, והוא לא צריך לגלות שהוא קיבל את זה מרביז"ל, אדרבה, בזמן הפנוי שתמיד יגרוס משניות כסדרן, וכך אף אחד לא ידע ולא יהיה עליו שום מחלוקת ומריבות, והכל יסתדר על הצד הכי טוב. הקדוש ברוך הוא יעזור שתהיה לך הרבה נחת ממנו ומכל יוצאי חלציך.
|