מאת משה:
לרבנו מאור עינינו שליט"א. רציתי לשאול שאלה גורלית: אני משמש כשמש בית מדרש של חסידות גדולה בבני-ברק, והעבודה הזו גוזלת ממני הרבה שעות בשבתות וימים טובים. בתפקידי זה אני משמש כמלצר של החסידים, אחראי על כל הקידושים והסעודות, על הסעודה השלישית, ואני לבד מחלק את הסלטים ואת הקוגלים וכו' וכו'. אני משרת את כולם ללא יוצא מן הכלל, וכמובן שבגלל זה איני מהמפורסמים בקהילה, ולהיפך, אני סוג של 'משרת הקהל'.
אשתי מאוד תומכת בזה וטוענת שכל הצלחתי מחוץ לקהילה זה רק בגלל שאני משרת את הקהילה, למרות שזה לא כבוד להריח מדג מלוח כל חודש תשרי וכו', ולמרות שכולם מתנשאים עליי, וכשכולם מתפללים אני במטבח מכין להם את האוכל. רציתי לשאול את רבנו הגדול שליט"א: האם אני צריך להמשיך בזה או לומר די?
בהזדמנות זו אני חייב לתת תודה לרבנו שליט"א על המהפך הגדול בחיי – הח"י פרקי משניות, השולחן ערוך, הזוהר והתנ"ך שאני לומד בכל יום חוק בל יעבור הפכו את חיי, ורק הקדוש ברוך הוא יודע איזו הצלת נפשות אמיתית זה עשה לי. אני מתפלל לבורא כל עולמים שייתן לרבנו אורך ימים ובריאות אמיתית, ואך שנות שלווה וביטחון עד כי רבנו יוליכנו לקראת משיח צדקנו, במהרה בימינו אמן.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר וירא ט' חשוון ה'תשע"ה

שלום וברכה אל משה נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל אמר (חיי מוהר"ן סימן תק"א) שחפץ מאוד שתהיה לנו פרנסה, אף על פי שבטחון גם כן טוב מאוד, אף על פי כן טוב מאוד כשזוכין שיש לו מעמד פרנסה, כי במקום עבודת הבטחון, במקום זה יעשה עבודה אחרת, כלומר כי אם לא יהיה לו מעמד פרנסה ויהיה לו בלבול הדעת מהפרנסה, ויצטרך בכל פעם לחזק עצמו במדת הבטחון, במקום זה יעסוק בעבודה אחרת והתחזקות אחר בשאר עניני עבודת השם; וזה יסוד גדול מאוד שאדם צריך שתהיה לו פרנסה קבועה, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (אבות פרק ב') יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון. וכל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עון.

אם אתה מקבל משכורת עבור עבודתך וכו', מה בכך? מה איכפת באיזו עבודה שאתה עובד? כי כך אמרו חכמינו הקדושים (פסחים קי"ג.) פשוט נבילתא בשוקא ושקיל אגרא, ולא תימא כהנא אנא וגברא רבא אנא וסניא בי מלתא; תוריד את העור של הנבלה בתוך השוק, ותקבל על זה שכרך ואל תאמר אני כהן, או אני אדם גדול, וזה לא מתאים לי; היינו אדם צריך לקחת כל מה שרק מציעים לו עבור פרנסה, ולכן אשתך צודקת וכו', כי אישה צריכה פרנסה, ואמרו חכמינו הקדושים (תמורה טז.) אישה, כיוון שאין לה תבואה בתוך ביתה מיד צועקת, ולכן תקיים מה שאמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נ"ט.) איתתך גוצא גחין ותלחוש לה; ופירש רש"י 'אתתך גוצא' – אשתך קטנה כפוף עצמך ושמע דבריה; הרי שלך לפניך שאדם צריך תמיד לשמוע מה שלאשתו יש לומר, ואם היא אישה נמוכה אומרים חכמינו הקדושים תתכופף אליה ותשמע מה שיש לה לומר.

בענין סדר דרך הלימוד של רביז"ל, אין לתאר ואין לשער מה אדם יכול ללמוד בזה העולם, את כל התורה כולה כמה פעמים פשוטו כמשמעו, אשרי מי ששם אוזן קשבת אל רביז"ל, אזי יזכה לטייל ולהיות בכל המקומות של התורה הקדושה, אשרי מי שלא מטעה את עצמו כלל בזה העולם.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים