בכל פעם שאנחנו הולכים למפגש משפחתי יוצא מזה ריב. מה העצה?

מאת אברהם:
כמעט בכל פעם שאני ואשתי הולכים למפגש משפחתי אנחנו מגיעים לוויכוחים ולריב – או ביני לבינה או בינינו לבין משפחתה. נמאס לי כבר מזה, אך מצד שני אי אפשר לא לפגוש את המשפחה. מה העצה במקרה כזה?

תשובה:

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר וירא י"ד חשוון ה'תשע"ה

שלום וברכה אל אברהם נרו יאיר

לנכון קבלתי את מכתבך.

הכי טוב בחיים למעט בדיבור ובזה ניצול מהרבה צרות, הן עם אשתו והן קרובי משפחתו וכו', וכבר אמר החכם מכל אדם (משלי כ"א, כ"ג) "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו"; כי לא ימלט כשאדם מרבה לדבר כל העולה על רוחו שלא יצא מזה קלקול גדול, כי אחר כך באים לידי ויכוחים וכו', עד שבאים למחלוקת ומריבות וכו', עד שנאה גמורה וכו', וחבל מאוד על דבר זה, שמזבוב עושים פיל וכו'.

ורביז"ל פירש (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ח) את הפסוק (תהלים קמ"ז) "רוח סערה עושה דברו" -עיקר הרוח סערה בראשו של אדם נגרמת על ידי שמפקיר את פיו, ומדבר כל העולה על רוחו וכו', ומזה יוצאות הן מריבות, והן לחצים במוח האדם עד שנלחץ לו המוח. וכן הוא בדבריו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ט) שגיד הלשון צריך להיות נקי בלי רבב, ועל ידי זה זוכים למוחין נקיים, ואינו נלחץ במוח וכו', אבל כשפוגם בדיבורו אזי נלחץ במוחו שמזה באה הנפילה, ולכן אשרי מי ששומר על דיבור פיו ואז ינצל מכל מיני מחלוקת או מריבות או ויכוחים וכו', והכל עובר ונשכח לגמרי, וגם עם אשתו צריכים להתנהג כך – לא להרבות בפטפוטי דברים כי לבסוף יוצאת מזה הרבה עגמת נפש בחינם.

העיקר רק לדבר עם הקדוש ברוך הוא תמיד, וכל מה שאדם צריך עליו להרגיל עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, שכל זה נקרא התבודדות – שיחה בינו לבין קונו, שזה מזכך את המוח לגמרי, וזוכה למוחין נקיים.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים