מאת יואל: כל הזמן שורים עליי עצבות ודיכאון, ואני לא מצליח להתנתק מזה. אשמח לקבל את עצת הצדיק בעניין, תודה ותבורכו מפי עליון.
תשובה:
בעזה"י יום א' לסדר חיי שרה ט"ז חשוון ה'תשע"ה
שלום וברכה אל פנחס נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
אני מוכרח להגיד לך, כשאדם חוטא בר מינן הוא בורא קליפות ומשחיתים סביבו, שלא נראים בעין הגשמית, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות ו.) תניא אבא בנימין אומר: אלמלי ניתנה רשות לעין לראות אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין. אמר אביי: אינהו נפישי מינן וקיימי עלן כי כסלא לאוגיא. אמר רב הונא: כל חד וחד מינן אלפא משמאליה ורבבתא מימיניה; ומה הם אלו הקליפות? אדם יכול להרגיש את זה עם המחשבות המבוהלות והמבולבלות שלו וכו', וכן עם המרירות והעצבות והדיכאון שמסבבים אותו וכו', כי אדם שנמצא בדיכאון ועצבות עמוקה, וכן הוא מבוהל ומבולבל, כל זה בא מרוחות וקליפות שהתלבשו בו וכו', ואף שאנשים צוחקים מזה ואומרים שאין דבר כזה שדים ורוחות וכו', עם כל זאת שיבחנו בעצמם מדוע פתאום הם מבוהלים ומבולבלים וכו', ופתאום נכנסים בלחץ ובדיכאון פנימי, ממה זה נובע? אזי בכל מקום שחכמינו הקדושים מזכירים "רוח רעה" מפרש רש"י שרוצה להיות לבד בחושך וכו', או שנכנסות בו מחשבות להתאבד וכו', או שמתחיל לרוץ ואינו יודע לאיפה הוא רץ וכו', וזו מציאות ועובדה קיימת. ומאיפה זה בא? מהחטאים שאדם חוטא, ומזה באים כל הספיקות והאי-ודאות וכו', ומרגיש מבוהל ומבולבל וכו', מלא ספיקות וכו', וזה מאוד מאוד מצער את האדם שנכנס בזה, וזו האמת הברורה למי שמודה בדברי חכמינו הקדושים.
עם כל זאת, עליך לדעת שעל כל דבר יכולים לחזור בתשובה, כמו שכתב הרמב"ם (פרק א' מהלכות תשובה הלכה א') כל מצוות שבתורה, בין עשה בין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא, שנאמר (במדבר ה') "איש או אשה כי יעשו" וגו' "והתודו את חטאתם אשר עשו" – זה וידוי דברים. וידוי זו מצוות עשה, כיצד מתוודין? אומר אנא השם, חטאתי עויתי פשעתי לפניך, ועשיתי כך וכך והרי נחמתי ובושתי במעשי, ולעולם איני חוזר לדבר זה. וזהו עיקרו של וידוי, וכל המרבה להתוודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח.
ולכן עצתך לשוב בתשובה שלימה ותרבה להתוודות להקדוש ברוך הוא, ועליך לדעת שעל כל דבר יש תקנה, ואסור להתייאש כלל, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קי"ב) אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן, העיקר לקבל על עצמו מהיום והלאה לשמור מהחטא המגונה הזה, ותרגיל את עצמך להתוודות אליו יתברך שבפירוש אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד') שעוונותיו של אדם חקוקים על עצמותיו, כמו שכתוב (יחזקאל ל"ב) "ותהי עוונותם חקוקה על עצמותם", וזה מה שהורג את האדם, כמו שכתוב (תהלים ל"ד) "תמותת רשע רעה", ועל ידי וידוי דברים יוצאים מעצמותיו החטאים שחקוקים עליהם; ואמר רביז"ל (ספר המדות אות תשובה סימן צ"ז) הקדוש ברוך הוא נתפייס על ידי וידוי, ודומה כאילו בנה מזבח והקריב קרבן; ולכן זה דבר גדול מאוד להתוודות שעל ידי זה נבנית ונשלמת דעתו, ולאט לאט חוזר אליו הדעת והשכל, ולכן אשרי מי שרגיל להתוודות בכל יום אליו יתברך, ולספר לו יתברך מה שעבר עליו, ויהיה עקשן גדול מאוד על זה, ועל ידי זה יתבטלו ממנו הדאגות שמסבבים אותו, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות עצבות סימן כ"ח) מי שאין מתוודה על עוונותיו אנחה ודאגות באים עליו.
ולכן תהיה חזק מאוד בדבר זה – לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלך, ורק להתוודות בכל פעם, ועל ידי זה לאט לאט יצאו העוונות מעצמותיך, ותזכה להיות מיושב היטב בדעתך ולא תהיה מבוהל ומבולבל, אלא תזכה לישוב הדעת אמיתי, רק אל תכנס בעצמך שזה הדבר הכי גרוע, כמו שצעק רביז"ל בקול עמוק (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ח) אין שום יאוש בעולם כלל! אין דבר כזה להתייאש, כי תמיד יכולים לתקן את הכול.