מאת אורי:

לכבוד הרב שלום ויישר כח על התשובות המחזקות ומעודדות את הנפש.
החיים שלי לא קלים – אשתי וילדיי גורמים לי הרבה צער, וגם בעבודה יש לי מריבות עם האנשים שעובדים אותי. למה נדבקים בי כל הדברים האלו? במה חטאתי? 

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר חיי שרה ט"ז חשוון ה'תשע"ה

שלום וברכה אל אורי נרו יאיר

לנכון קבלתי את מכתבך.

אסור לאדם ליפול בדעתו כלל אף שעוברים עליו כל מיני משברים וגלים וכו', והוא סובל בחיי היום יום לחצים בין מעצמו בין מאשתו וילדיו, בין מאנשים שמדברים עליו כל דבר אסור אפילו דברים שלא עלו על דעתו מעולם וכו', עם כל זאת אסור לתת שהעצבות והמרירות והדיכאון הפנימי יתפסו אותו וכו', וצריכים לעשות כל מיני פעולות שבעולם לשמח את עצמו בכל מה שיכול, ובפרט לשמוע כלי זמר – קלטות של שמחה, כי הניגונים יש להם כוח גדול להגביה כוחו של אדם מעלה מעלה וכו', וצריכים לשמור מאוד מעצבות רוח, רוח נכאה וכו', כמו שהזהירנו על זה רביז"ל ביותר.

העיקר אף פעם לא להיכנס בוויכוחים עם אף אחד, כי עם ויכוחים לא מגיעים לשום מקום, אדרבה, זה הכישלון של האדם כשהוא מתווכח עם כל אחד ורוצה להראות את צדקתו וכו', וכשהשני מנצחו אזי נשבר לגמרי ועולים לו ספיקות גדולים וכו', ולבו מתעקם לגמרי וכו', עד שנשבר באין עוזר וכו', ולכן מה אתה צריך להוכיח שאתה צודק, אשר ממילא לא יתקבלו דבריך? וכו', ואם כן מה ולמה אתה צריך להישבר?

מסופר שהרב הקדוש הבעל התניא זי"ע לעת זקנתו לא היה יכול לשמוע, היינו שהיה כבד שמיעה, וביקשו בניו: רבי, אתה עוזר לכולם ומברך אותם וברכותיכם מתקיימות, תעזרו לעצמכם ותתפללו שתשמעו! ענה ואמר להם בזו הלשון: מה אני צריך לשמוע? מה שיש לי להגיד הרי אני אומר, ומה שאחרים אומרים לא איכפת לי, אם כן מה אני צריך לשמוע? ויש בדיבורים אלו עמקות גדולה, כי הרגע שמתבלבלים ממה שאחרים אומרים – כבר האדם נשבר, וכמו שסיפר לנו רביז"ל (סיפורי מעשיות מעשה י"ג מיום ב') שהחרש, בשביל שלא שמע מה שקורה בעולם על ידי זה היה חי חיים טובים, עיין שם; כי באמת השלימות היא רק לדבק עצמו בו יתברך, ותמיד לציית בדעתו איך שמלוא כל הארץ כבודו, ואיהו ממלא כל עלמין, וסובב כל עלמין, ובתוך כל עלמין, ואין שום מציאות בלעדיו יתברך כלל, ולכן צריכים להרגיל עצמו לדבר עמו יתברך שזה בנין האמונה, וכשיש לאדם אמונה שהכל ממנו יתברך, אזי חי חיים טובים, כמו שאמר החכם מכל אדם (משלי כ"ח) "איש אמונות רב ברכות", כי כל צער ועגמת נפש שיש לו הן מבני אדם והן מאשתו וילדיו – הכל מחמת עוונותיו כמאמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע: כשאדם פוגם במחשבתו סובל מילדיו, כשאדם פוגם בדיבורו סובל מאשתו, וכשאדם פוגם במעשיו אזי סובל מבני אדם, ולכן אשרי מי שעובד על עצמו לתקן את המחשבה, דיבור ומעשים שלו, אזי יתפרדו כל פועלי אוון והכל יתבטל ממנו ויהיה בין חורין אמיתי.

אתה צריך לדעת כי לפעמים האדם רודף את עצמו יותר ממה שאחרים רודפים אותו, ולכן אשרי מי שזוכה לדבר עמו יתברך, שאז כל החיים שלו הולכים כבר בדרך אחרת לגמרי, ומתענג בזיו שכינת עוזו יתברך.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים