מאת מעיין:
שלום לכבוד הצדיק. בזמן האחרון בעלי יוצא הרבה עם חברים ואני זאת שצריכה להיות בבית עם הילדים. אין לי מושג מה הוא עושה איתם, וכשאני מוכרחה לצאת הוא מציב לי תנאים גדולים מאוד… לפעמים כשאני חושבת על זה בא לי למות ואני לא מבינה למה בכלל התחתנתי, והראש שלי מתמלא בכל מיני קושיות למה באתי לעולם הזה והגעתי למצב שאני צריכה להשפיל את עצמי כדי שהוא יסכים לי לצאת מדי פעם. אודה לכם מאוד שתייעצו לי מה לעשות כי כבר אין לי סבלנות.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר חיי שרה ט"ז חשוון ה'תשע"ה

שלום רב אל מעיין תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

לדעתי את חייבת בכל זה, כי את צריכה לפתוח את הפה ולהגיד חד משמעית לבעלך, שככה את לא יכולה להמשיך איתו, אין דבר כזה שהבעל יעלם מהבית עם חברים וכו', וישאיר את אשתו לבד עם הילדים, מילא אם הוא הולך להביא פרנסה זה דבר אחד, אבל סתם להסתובב עם חברים ולעזוב את האישה בבית זה בכלל לא לעניין ולא בסדר, והאישה צריכה למחות בבעלה ולהגיד לו בתוקף שהיא לא מסכימה לזה.

זוג שרוצים להצליח בחיי הנישואין מוכרחים לוותר אחד לשני, ושניהם צריכים להיות שותפים בכל פרט ופרט בבית, פעם את יוצאת מהבית להתאוורר ופעם הוא יוצא מהבית להתאוורר וכו', והכי טוב שלוקחים אחת ששומרת על הילדים (שמרטפית) ויוצאים שניכם ביחד, שזו השלימות להתחלק יחד עם החיים וזה נקרא חיי נישואים מאושרים וכו'.

וכלל זה צריכים כל זוג להכניס בדעתם – אשר איש ואישה צריכים להיות ותרנים אחד לשני, ולתת תשומת לב אחד לשני, וזו שלימות הבית, ועל ידי זה ממילא יש אהבה והבנה הדדית, אבל הרגע שרוצים אחד להשתלט על הזולת, דעו לכם שזה הס"מ שבא לשבור את הבית. הזוהר הקדוש קורא איש לבדו פלג גופא – חצי גוף, נמצא כשאדם מתחתן זה גוף שלם, כמו שכתוב (בראשית ב' כ"ד) "ודבק באשתו והיו לבשר אחד", היינו שניהם חצי חצי, וביחד הם שלם, מה שאין כן כשאחד רוצה להשתלט על הזולת – זה הס"מ, היינו שישים על ארבעים, אני יותר ממך וכו', והרגע שהבעל או האשה חושבים שאחד יותר מהשני עם עשרה אחוזים, וההוא פחות ממני עם עשרה אחוזים, זה כבר נקרא ס"מ – שישים על ארבעים.

ולכן כל מי שרוצה שלום בית אמיתי, צריך לדעת שהאיש והאישה הם גוף אחד, וכמו שאמר החכם מכל האדם (קהלת ד') "טובים השנים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם: כי אם יפלו האחד יקים את חבירו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו: גם אם ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם", ולכן אם רוצים שלום בית אמיתי זה צריך להיות משני הצדדים, הן מהבעל והן מהאישה, ולוותר אחד לשני, ואז הם חצי חצי שותפים שלמים, ותמיד יחיו ביחד באהבה ובהבנה הדדית, ויצליחו בחיי נישואיהם.

ולכן אשה שיש לה בעל תקיף, אזי האשה צריכה גם כן להיות תקיפה ולא לתת שבעלה ישפיל אותה וכו' וישתלט עליה וכו'. הקדוש ברוך הוא נתן לאשה תשעה קבין שיחה והיא יכולה להתבטא ולהגיד כל מה שהיא צריכה וכו', ולא לתת שהבעל יעשה ממנה שפחה וכו', ורביז"ל הקפיד על זה מאוד מאוד, ואמר (שיחות הר"ן סימן רס"ד) שצריכים לכבד ולייקר את אשתו. כי אמר הלא הנשים הם סובלים צער ויסורים גדולים מאוד מאוד מילדיהם, צער העיבור והלידה והגידול, כאשר ידוע לכל עוצם מכאובם וצערם ויסוריהם בכמה אופנים הקשים וכבדים מאוד מאוד וכו' וכו', על כן ראוי לרחם עליהם ולייקרם, ולכבדם. וכן אמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נ"ט.) אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו [תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתהיו עשירים], וכן אמרו (יבמות ס"ג.) דיינו שמגדלות את בנינו ומצלת אותנו מן החטא, ולכן צריכים לכבד ולייקר אותן מאוד מאוד.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים