מאת נתן: למוהרא"ש הקדוש. אנו מאחלים לכם ולרבנית רפואה שלמה במהרה ומתפללים לשלומכם. אנו נוהגים לאכול לחם מקמח מלא מטעמי בריאות, ושמענו שלחם זה נחשב "לחם של עניים" ועדיף לאכול לחם מקמח לבן. האם זה נכון?
תשובה:
בעזה"י יום ד' לסדר חיי שרה י"ט חשוון ה'תשע"ה
שלום וברכה אל נתן נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
אל תשמע למה שאחרים אומרים, תאכל מה שטוב בשבילך ומה שאומרים שאתה צריך לאכול.
רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן א') כשאדם עוסק בתפילה ומבקש ממנו יתברך כל דבר שהוא צריך, על ידי זה הקדוש ברוך הוא מביא ברכה בלחם ובמים שהוא אוכל ושותה וזוכה לרפואה, שזה פירוש הפסוק (שמות כ"ג כ"ה) "ועבדתם את הוי"ה אלקיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך" – כשאדם מרבה בתפילה שזה "ועבדתם את הוי"ה", ואמרו חכמינו הקדושים (בבא קמא צ"ב) עבודה זה תפילה – אזי "וברך את לחמך ואת מימיך" – שהברכה באה בתוך הלחם והמים, אזי "והסירותי מחלה מקרבך", כי מי שתמיד עוסק בתפילה, על ידי זה הקדוש ברוך הוא ממשיך לו רפואות בתוך הלחם והמים שאוכל ושותה, ולכן העיקר תמיד רק להתפלל להקדוש ברוך הוא שתהיה לו רפואה שלימה על ידי הלחם והמים שאוכל ושותה, ולא יצטרך אל שום תרופות, ומה שתפילה פועלת שום דבר בעולם לא פועל.
ובוודאי צריכים לשמור על כשרות האכילה, כי בקלות יכולים להיכשל באכילת טריפות ונבילות פשוטו כמשמעו, וגודל העונש של אדם שנכשל בנבילות וטריפות אי אפשר לתאר ולשער כלל, וכך אמרו חכמינו הקדושים (שיר השירים רבה פרשה ו' סימן ד') הקדוש ברוך הוא מזהיר להם לישראל, ואומר להם אל תנבלו את עצמכם בדבר רע, ואני נותן לכם שכר טוב; וכן מובא בזוהר (שמיני מ"א) כל מאן דאכיל מאינון מאכלי דאיסורא אתדבק בסטרא אחרא; ולכן צריכים ללכת בחומרה רבה מאוד כשבא בענייני כשרות, כי אי אפשר להקל בדברים אלו, וידוע מה שכתב הרמב"ם (איגרת תימן) שכל מי שמפטם את עצמו באכילת טריפות ונבילות על ידי זה הדם שלו מתעכר וכבר קשה לו להשיג אמונה.
ולכן צריכים מאוד מאוד לשמור על כשרות המאכלים שלא יכשלו באכילת טריפות ונבילות, אבל אם אין בעיה של כשרות, אדם יכול לאכול מה שהוא רוצה, ואף אחד שלא יכתיב לו מה לאכול ומה לא לאכול.