מאת מירי: שלום. אני גרושה כבר חמש שנים, לפני תשעה חודשים חזרתי לגרוש שלי ועכשיו שוב נפרדנו. הוא בן אדם קשה מאוד וחמום מוח. האם עשיתי את הדבר הנכון שעזבתי אותו? גם המצב הכלכלי שלי מאוד לא טוב, ואני מעוניינת לפתוח דוכן תכשיטים בבתי ספר ומכללות. האם כדאי לי? האם תהיה לי פרנסה מזה? תודה.
תשובה:
בעזה"י יום ה' לסדר חיי שרה כ' חשוון ה'תשע"ה
שלום רב אל מירי תחי'
לנכון קבלתי את מכתבך.
את צריכה לדעת שלאישה יש כוחות הנפש בלתי מוגבלים, ואם היא יודעת איך להשתמש עם הכוחות שלה היא יכולה בקלות להפוך את בעלה לטובה. ורוב הנשים שסובלים מבעליהן, הן בעצמן חייבות בזה – אישה אסור לה להיות הסמרטוט של בעלה וכו', אישה צריכה לעמוד על הזכויות שלה, ומה הזכויות שלה? שלא ליתן לבעל שיעשה ממנה סמרטוט וכו', שלא ישפיל אותה או יגביה עליה את הקול וכו', כי איש ואישה צריכים לחיות ביחד באהבה גדולה ובהבנה הדדית, ואפילו אם יש ביניהם אילו אי הבנות, אזי תמיד יכולים לפתור את כל הבעיות על ידי הידברות, אבל לא על ידי צעקות או ויכוחים, והרגע שאחד מגביה את הקול הוא כבר אלים – אם הבעל מגביה את הקול על אשתו אזי הוא חמום מח וכו', ואם האשה מגביה את הקול על בעלה היא חמומת מח וכו', ולכן עיקר הצלחת הזוג כשפותרים את הבעיות בהידברות וסבלנות אחד כלפי השני, ואף שקורים הרבה חילוקי דיעות ביניהם וכו', סוף כל סוף הם שניהם באים מרקע אחר וכו', ולפעמים מעדות אחרות וכו', וצריכים לוותר אחד לשני, כי זה סוד הצלחת חיי נישואין מאושרים.
והנה את התגרשת מבעלך לפני חמש שנים, ואף שלפי דבריך הוא אדם קשה מאוד וחמום מח, אם כן למה חזרת אליו? מוכרח להיות שיש לך עדיין רגש אליו, ולכן מאחר שחזרת היית צריכה לעשות איתו כמה תנאים שאת חוזרת אליו רק שלא יתפרץ יותר, ולא ירד עליך וכו', וזה סוד שלום בית, כי רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן פ') שעיקר השלום הוא כששני הפכים מתאחדים בדעת אחד, ואיפה יש עוד שני הפכים כמו בני זוג? הוא בא מרקע אחד והיא באה מרקע אחר וכו' וכו', וצריכים לחבר אותם יחד ולהרגיל את עצמם לחיות ביחד ובאהבה גדולה, ובהבנה הדדית, ואחד יוותר לשני, וזה לא הולך מיום לחבירו, זו עבודה קשה ששני בני הזוג צריכים להשקיע בזה.
תאמיני לי, אם היית לוקחת את ההקדמות האלו, אז הייתם זוג נפלא, והייתה לכם פרנסה בשפע, כי במקום שלום שמה שורה השכינה, ובמקום שהשכינה שורה שמה הפרנסה מצויה.