האם יהודי צריך לחיות עם חישוב וניהול מדוקדק של הוצאותיו והכנסותיו?
האם אדם צריך לחיות עם ניהול וחישוב של הוצאותיו והכנסותיו כמו ההדרכה של כל מיני ארגונים פיננסים שמלמדים אנשים איך לחשב את דרכיהם הכלכליות, או שיהודי צריך ללכת בגישה של אמונה, כלומר לא לדקדק אחרי כל מעות שהוא מכניס ומוציא?
מאת מיטל: לכבוד קדושת הצדיק, שלום וברכה! ידוע שרבינו אמר בספר המידות ש"אמונה טוב לפרנסה", ומכאן נובעת שאלתי: האם אדם צריך לחיות עם ניהול וחישוב מדוקדק וברור של הוצאותיו והכנסותיו כמו ההדרכה של כל מיני ארגונים פיננסים שמלמדים אנשים איך לחשב את דרכיהם הכלכליות בצורה מאוד מדויקת המקציבה תקציב ברור ומוגדר לכל יעד, או שיהודי צריך ללכת בגישה של אמונה בתחום זה, כלומר לא לדקדק אחרי כל מעות שהוא מכניס ומוציא?
ידוע שלגבי שבתות וימים טובים והוצאות בניו לתלמוד תורה חז"ל מלמדים אותנו שעל כך הקדוש ברוך הוא אומר "לוו עלי ואני פורע", ואני מאוד נבוכה ומבולבלת בסוגיה זאת, כי המציאות שלי מראה שכשאנו חיים באופן של אמונה ומשליכים את עצמנו על ה' יתברך, הרבה פעמים אנו נכנסים למינוס וחובות, ומצד שני להיות מאוד מחושבים ומדוקדקים זה מכניס למתח וקטנות המוחין. מה דרך האמצע? ואיך צריך לנהוג באופן כלכלי נכון המביא ברכה לפי דעת רבינו נחמן מברסלב? אודה לצדיק מאוד אם יענה על שאלתי.
תשובה:
בעזה"י יום א' לסדר תולדות כ"ג חשוון ה'תשע"ה
שלום רב אל מיטל תחי'
לנכון קבלתי את מכתבך.
רביז"ל אמר (ספר המדות אות ממון סימן פ"ג) אמונה הוא טוב לפרנסה; דוד המלך אומר (תהילים ל"ז ג') "בטח בהוי"ה ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה", ופירש רש"י: "בטח בהשם" – ואל תאמר אם לא אגזול ואגנוב או אתן לעני צדקה במה אתפרנס?. "ועשה טוב" – ואז תשכון ארץ לאורך ימים. "ורעה אמונה" – תאכל ותתפרנס משכר האמונה שהאמנת בהקדוש ברוך הוא לסמוך עליו ולעשות טוב; הרי שלך לפניך – אם אדם מתחזק באמונה, על ידי זה נתרחבת דעתו, והקדוש ברוך הוא משפיע לו שפע גדול מאוד מאוד.
עם כל זאת יש לנו הדרכה מרביז"ל איך להתנהג פיננסית, שמלמד אותנו איך לחשוב את דרכי הכלכלה בצורה מדוייקת, ואשרי מי שמציית את רביז"ל שאמר (שיחות הר"ן סימן קכ"ב) שאם לא היה ממתין בביטחון לישועת השם כבר היה איש נוסע ומטולטל כמו כל הנוסעים ומטלטלים עצמם בשביל הפרנסה כנהוג עכשיו. והכוונה כי אמר זאת לענין הנהגת הבית בפרנסה ומלבושים ושאר צרכי הבית שעל פי רוב חסר לאדם הרבה, כגון לזה חסר מלבוש פשוט, ויש שחסר להם מלבושים חשובים או דירה וכו', שצריכין להמתין לישועת השם ולבלי לדחוק את השעה (ערובין י"ג:) למלאות החסרון תכף ומיד, רק צריכין להמתין עד ירחם השם. ואמר רביז"ל על עצמו שאם לא היה ממתין, כגון כשהיה חסר לו איזה דבר, אם היה דוחק את השעה שיהיה דווקא תיכף, היה צריך ללוות לעצמו ולהיות בעל חוב עד שהיה מוכרח להיות נוסע ומטולטל. כמו שאנו יודעים עניין הנוסעים שהם מוכרחים תמיד ליסע על המדינה מחמת שהם תמיד בעלי חובות.
ועניין זה צריכים לידע מאוד, וצריכין ללמד עצמו להרגיל את עצמו בזה מאוד. כי לכל אדם חסר הרבה אפילו בעלי בתים ועשירים גדולים, מכל שכן מקבלים אפילו החשובים והגדולים. וצריך לזה להסתפק במיעוט ולהנהיג ביתו כפי השעה והזמן. ואם נדמה לו שצריך מלבוש או לאשתו ובניו, אף על פי שמוכרח לו אל ידחק השעה ללוות ולהקיף ולהיות בעל חוב, אך ימתין עד שיבוא עיתו. וטוב לסבול דוחק אפילו במזונות וכל שכן במלבושים ודירות וכו' ולא להיות בעל חוב. ומוטב שיהיה בעל חוב לעצמו או לבני ביתו במלבושים מלהיות בעל חוב להחנווני או לאחרים. כי בכל ענייני פרנסה צריכין להמתין עד שיבוא עיתו, כמו שכתוב (תהלים קמ"ה ט"ו) "עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו".
וזו הנהגה נפלאה מאוד מאוד, כי יש בני אדם שחיים חיי הפקר וכו', קודם לווים וכו' וקודם קונים וכו', ואחר כך שוברים את הראש מאיפה לקחת את הכסף, שעל ידי זה אדם נשבר לגמרי עד שמסתבך בחובות גדולים ועצומים וכו', כי מוסיפים ריבית והצמדה וכו', שזה מכפיל ומשלש את הסכום שהוא חייב וכו', עד שלבסוף הוא לא יכול לצאת מזה. ולכן אם אדם מקיים את הרצון של רביז"ל, אזי עם תוקף האמונה בו יתברך מתרחבת לו דעתו ויומשך לו שפע גדול.
והנה חכמינו הקדושים אמרו (ביצה ט"ז.) כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכפורים חוץ מהוצאת שבתות והוצאת יום טוב והוצאת בניו לתלמוד תורה, שאם פוחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו; זאת אומרת על אף שכתבו לכל אחד בראש השנה את התקציב שלו, אבל התקציב של השבת ושל החגים ושל הוצאת בניו לתלמוד תורה זה לא נכתב בתקציב, אלא אם אדם מרבה לקנות לכבוד שבת וחג, הקדוש ברוך הוא נותן לו שפע כפול, ובשביל זה תמיד אני מעורר את תלמידיי ואנשי שלומינו היקרים שיקנו לכבוד שבת בשפע כזה, כדי שישאר על כל ימי השבוע, ונמצא אפילו שהוא לא מופיע בתקציב ונכתב עליו שתהיה לו רק עניות וכו', עם כל זאת צריך לדעת שכל מה שקנה על שבת, על זה אמר הקדוש ברוך הוא (שם ט"ו:) אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל בניי לוו עליי וקדשו קדושת היום והאמינו בי ואני פורע; וכן הוא בענין הוצאת בניו לתלמוד תורה – אם אדם מקפיד מאוד לשלם הדבר הראשון שכר לימוד, הוצאת בניו לתלמוד תורה, הקדוש ברוך הוא נותן לו שפע כפול, וזה ברור למי שמאמין בדברי חכמינו הקדושים, ולכן על הוצאות שבתות וימים טובים ושכר לימוד, על זה מותר ללוות, והקדוש ברוך הוא משלם חזרה.