לכבוד קדושת הצדיק מיבנאל שלום וברכה.
ראשית כל, ברצוננו להודות על כל האור והחיים אשר הצדיק הכניס לביתנו מאז זכינו להתקרב
לכבודו. אנו מתפללים לרפואתכם, מקווים ומייחלים לעוד הרבה שנים ארוכות וטובות לכבוד
הרב ולרבנית.
בחסדי ה' כבר תקופה ארוכה שאני משתדל להתפלל מתוך הסידור מבלי להסיט את מבטי, אך אני
מרגיש שיותר קל לי להתרכז בתפילת העמידה כאשר אני עוצם את העיניים ורואה בדמיוני את
אותיות התפילה. האם עליי להתפלל עמידה מהסידור או בעצימת עיניים? תודה וכל טוב סלה,
אמיתי.
תשובה:
בעזה"י יום ד' לסדר תולדות כ"ו חשוון ה'תשע"ה
שלום וברכה אל אמיתי נרו יאיר
לנכון קבלתי את מכתבך.
עליך לדעת ששלימות התפילה היא לקשר את המחשבה אל הדיבור – שיכוון על כל
פנים פירוש המילות וידע שמדבר כביכול לנוכח הקדוש ברוך הוא, ועל ידי זה נתקיים
אצלו (דברים י' כ"א) "הוא תהלתך והוא אלקיך" – התפילה עמו יתברך
צריכים להיות אחד, ואמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן עג) כשמקשרים
את המחשבה אל הדיבור על ידי זה נעשה עלי לקבל בו כל ההשפעות.
והנה ידוע כשאדם חטא על ידי זה באים עננים דמכסין על עינא ומבלבלים
מחשבתיה, היינו בעת התפילה באות מחשבות זרות ומבלבלים מחשבתו, ואפילו כשמתפלל אזי
המחשבה חושבת מחשבות אחרות והדיבור מדבר את התפילה ואינו שם לב כלל אל מה שמדבר,
ועל ידי זה הוא מבוהל ומבולבל מאוד, ואמר רביז"ל (לקוטי מוהרן חלק א' סימן
ל') אשר כל המחשבות זרות והבלבולים מגיעים אל האדם דייקא בשעת התפילה, ולכן הוא
יכול לומר את כל סדר התפילה – שחרית מנחה וערבית, ולא כיוון בשום ברכה או מזמור
כלום כי הפה אומר את אותיות התפילה אבל המחשבה חושבת מכל מיני עסקים שלו.
אבל אם הוא מתפלל מתוך הסידור ומכריח את עצמו לכוון על כל פנים פירוש
המילות – אז תפילתו תפילה, והלבישו את זה צדיקים בפסוק (אסתר ט) "ואמר עם
הספר ישוב מחשבתו הרעה" – אם אומרים את התפילה מתוך הסידור אזי אין לו מחשבות
זרות כלל, אף שמי מודה על האמת גם מתוך הסידור צריכים רחמים שלא יטה מחשבתו
מדיבורו, מכל שכן כשמתפלל בעל פה בקלות הוא יכול להחסיר כמה ברכות וכו' ומכל שכן
שלא יוכל לכוון אפילו פשוטם של דברים וזו המציאות.
ולכן לאדם אסור להטעות את עצמו אלא יתפלל כפי שרוצה וכו' העיקר לא להחליף
ולהפריד בין המחשבה אל הדיבור אשר זה עיקר גדול בתפילה.