שאלה: מאת אביחי: שלום רב אל מוהרא"ש נרו יאיר, ותודה רבה לכם על הזמן שאתם מקדישים עבור השו"ת הזה. תשובה: |
||
בעזה"י יום ה' לסדר תולדות כ"ז חשוון ה'תשע"ה שלום וברכה אל אביחי נ"י לנכון קיבלתי את מכתבך. רביז"ל גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק ב סימן עח) שאדם שנמצא במקום שלא יכול ללמוד, שיחיה את עצמו עם הנהגות פשוטות. והכוונה היא לשמח את עצמו שהוא יהודי "שלא עשנו גוי" כגויי הארצות וישמח מאוד עם נקודת יהדותו, אשר כל רגע ורגע שאדם רק שמח עם זה, אפילו שלו זה נראה כלום הוא כבר מקיים מצוות עשה של ייחוד הבורא יתברך שמו, שהוא מאמין בהקדוש ברוך הוא שנתן לנו את תורתו ומקיים את מצוותיו יתברך, שזה עולה על הכל. אי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות של אדם שמאמין באמונה פשוטה בו יתברך שהוא נמצא ואין בלעדיו נמצא ומלא כל הארץ כבודו, ומרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא שאז בכל מקום שהוא בא הוא שופך שיח ותפילה אליו יתברך, שאין למעלה מזה. ואת זה יכולים לקיים בכל מקום שהוא הולך, כי הדיבור זה השער והפתח להיכנס אליו יתברך, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב סימן פד), ולכן כשאדם נמצא בעת עבודה וכו' או שהולך בדרך וכו' שיהיה רגיל לדבר אל הקדוש ברוך הוא אז, כי תפילה בעצמה זו המצווה הכי גדולה שבזה הוא מדבק את עצמו בו יתברך, כמו שכתוב (דברים י, כא) "הוא תהלתך והוא אלקיך" – כי באמת כשאדם מתפלל להקדוש ברוך הוא הוא נדבק בו יתברך, ומה יש יותר טוב מזה? ראה לחזק את עצמך להיות רק בשמחה כי הקדוש ברוך הוא איתך עמך ואצלך, וככל שתהיה רגיל לדבר אליו יתברך תזכה להיות יותר דבוק בו יתברך.
|