שאלה: מאת אברהם: לכבוד הצדיק מיבנאל. תשובה: |
||
![]() |
||
בעזה"י יום א' לסדר וישלח ח' כסליו ה'תשע"ה שלום וברכה אל אברהם נרו יאיר לנכון קבלתי את מכתבך. ההכרח לומר לך כי אתה טועה בזה שאתה כותב כי נראה שאתה היחיד ששכחו ממך ונוקמים בך וכו', ואתה השעיר לעזאזל וכו'. לדעתי אתה טועה בגדול, ואתה צריך לפתוח את העיניים ולהתבונן היטב על עצמך ותחשוב טוב – מי הולך בך? מי מסתכל בך? מי נושם בך? אם לא הקדוש ברוך הוא שהוא מחייה ומהווה ומקיים את כל הבריאה כולה, כי באמת אין שום מציאות בלעדיו יתברך כלל, ודומם צומח חי ומדבר זה לבוש לגבי האין סוף ברוך הוא, ולכן פלא שאתה כותב ששכחו ממך וכו', אוי ואבוי אם היו שוכחים ממך, אז לא היה לך קיום אפילו רגע אחד. ולכן איך אתה כותב ששכחו ממך? אין זה אלא שמרוב העוונות נטמטמו שכלך ודעתך וכו', עד שמר וחושך לך, ונדמה לך כאילו הקדוש ברוך הוא מסתתר בשמים ושכח ממך… בשעה שהוא יתברך נמצא ואין בלעדיו נמצא, הוא הולך בך, הוא מחייה אותך, ובלעדיו יתברך אין לך קיום כלל וכו'. ולכן העצה היעוצה לך שתרגיל עצמך לדבר עמו יתברך בלשון שאתה רגיל בה (היינו באידיש, או כל אחד בשפתו שרגיל בה), ואף שבהתחלה יהיה נדמה לך שאין מי ששומע אותך, ואדרבה, יכנסו בך מחשבות של כפירות ואפיקורסות כאילו עזבו אותך לאנחות וכו', ואתה השעיר לעזאזל וכו', כל זה מחמת הכפירות שנכנסה בך מחמת עוונותיך, כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות אמונה סימן כ"ב) הפשע של אדם מכניס כפירה באדם, וזה שאתה סובל כל כך ומרגיש כאילו עזב אותך הקדוש ברוך הוא חס ושלום, וכאילו שונא אותך וכו', זה בא לך מחמת פגמי הברית שפגמת כל כך בחטא המגונה של הוצאת זרע לבטלה, שהחטא הזה מטמטם את המוח והדעת והשכל, ומעקם את הלב בכל מיני עקמומיות, שזה מה שאמרו חכמינו הקדושים (נדה י"ג.) כל המוציא זרע לבטלה חייב מיתה; היינו שנתקיים אצלו מאמרם ז"ל (ברכות י"ח:) רשעים בחייהם קרויים מתים, שרק רוצים למות מרוב יאוש שנכנס בהם. אתה צריך לדעת שהקדוש ברוך הוא אב הרחמן וטוב לכל, כמו שכתוב (תהלים קמ"ה) "טוב הוי"ה לכל ורחמיו על כל מעשיו", ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ו) שהקדוש ברוך הוא אור פשוט, והאדם הוא הצייר שנותנים לו את הבחירה לצייר את האור לטוב או להיפוך. אם זוכה לתיקון הברית אזי המוחין שלו בשלימות ומצייר את האור לטוב, ורואה רק את טובו ורחמיו יתברך, ואור לו, והוא תמיד שש ושמח, ולהיפוך אם פגם בברית וליכלך עצמו בכל מיני זבל ולכלוכים שהסתכל בכל מיני תועבות רעות וכו', ופגם מאוד בניאוף וכו', אזי המוח שלו לגמרי מבוהל ומבולבל, והלב שלו מעוקם בעקמומיות וכו' – אזי הוא מצייר את האור לרע וכו', ומרים לו החיים מאוד, ואינו רואה שום אור בקצה המנהרה, ונדמה לו בכל מיני דמיונות כאילו הקדוש ברוך הוא רוצה רק לנקום בו, וכאילו הוא השעיר לעזאזל, וכאילו שונאים אותו וכו' וכו', וכל זה בא רק מחמת עוונותיו המרובים שחקוקים על עצמותיו, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד') כשאדם חוטא אזי עוונותיו חקוקים על עצמותיו והם אשר נוקמים בו, כמו שכתוב (תהלים ל"ד) "תמותת רשע רעה", היינו הרע שעשה זה ממית אותו. ולכן אין עצה אחרת רק ללכת למקום פנוי שאין שם בני אדם, ולדבר עמו יתברך, ויתוודה על עוונותיו, ויהיה חזק בזה מאוד אפילו שבהתחלה יהיה נדמה לו שאין מי ששומע אותו וכו', עם כל זאת צריך שיהיה עקשן גדול על דבר זה מאוד, ואז לבסוף יזכה לזכך כל כך את מוחו ואת ליבו, עד שירגיש רק אלקותו יתברך המלא רחמים וחסדים, מלא טוב וחמלה וכו', וירגיש כל מיני ערבות זיו אורו יתברך, שזה התענוג הכי גדול שיכולים להשיג בזה העולם כדוגמת שזוכים להשיג בעולם הבא. ולכן אני מאוד מבקש אותך – חזק ואמץ ואל תהיה ממורמר ומדוכא וכו', ואל תרדוף את עצמך וכו', אלא דע לך שכל נקודה טובה שאתה עושה – ציצית, תפילין, שבת, כשרות וכו' וכו', זה מאוד מאוד יקר למעלה, אך הס"מ שונא את האדם שמתחזק, אזי הוא שולח לו מחשבות של יאוש ודיכאון עד שנדמה לו כאילו אבד מנוס ותקווה ממנו וכו', ואת כל זה גילה לנו רביז"ל. אשרינו שאנו יודעים מרבי אמת כזה, טוב להודות להשם יתברך על כל החסד שקרבנו אל רביז"ל.
|