אני לא מצליח לקבל מהרב שלי התחזקות ללימוד תורה. האם להישאר אצלו?
כבר שנים אני מקורב אל רב מפורסם שכולם אוחזים ממנו לצדיק ובעל רוח הקודש, אבל לאחרונה אני עורך עם עצמי חשבון נפש אמיתי ועולות בי תהיות: למה בעצם אני מקורב אליו? האם אני צריך להישאר כאן?
מאת שמואל: שלום לכבוד הרב הצדיק מיבנאל. כבר שנים אני מקורב אל רב מפורסם שכולם אוחזים ממנו לצדיק ובעל רוח הקודש, ובאמת שהוא מחדיר בתלמידיו תבערת לב גדולה לה' יתברך, אבל לאחרונה אני עורך עם עצמי חשבון נפש אמיתי ועולות בי תהיות: למה בעצם אני מקורב אליו? נכון שמספריו עליו סיפורי מופתים ואני מאמין בהם בכל לבי, אבל מאידך גיסא אני רואה שאני הולך שבור ולא מצליח לקבל ממנו את ההתחזקות שרציתי לעבודת ה', ללימוד תורה ולתפילה.
התחושה אצלנו היא שרק אנחנו הולכים בדרך האמת וכולם טועים, אך האמת הפנימית שלי שואלת אותי: האם אני צריך להישאר כאן?
תשובה:
בעזה"י יום ג' לסדר וישלח י' כסליו ה'תשע"ה
שלום וברכה אל שמואל נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
קודם כל אתה צריך לדעת שמי שהוא בעל רוח הקודש את זה אף אחד לא יודע, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (פסחים נ"ד:) אין אדם יודע מה בלבו של חבירו; יכול להיות אחד שהוא נואף גדול, ואנשיו מטעים את העולם שהוא בעל רוח הקודש, ולכן הדבר הראשון צריכים תמיד לזכור שדבר זה מי שיש לו רוח הקודש או לא אף אחד לא יכול לדעת, זה רק דמיון שנדבק בבני אדם שאומרים על המנהיג שלהם שהוא בעל רוח הקודש וכו'.
רביז"ל סיפר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קט"ז) כשהיה בארץ ישראל, סיפרו לו שם החשובים שהיו שם שבאו ממדינות אלו [שהם הרב הקדוש רבי אברהם מקאליסק זי"ע, ורבי יעקב שמשון משיפיטובקה זי"ע, רבי זאב וואלף מטשרני-אוסטרהא זי"ע וכו' וכו'], וקבעו דירתם שם בארץ ישראל כמפורסם. וסיפרו לו שקודם שהיו בארץ ישראל לא היו יכולים לצייר לעצמן שארץ ישראל היא עומדת בזה העולם, והיו סוברים שארץ ישראל הוא עולם אחר לגמרי, לפי גודל קדושת ארץ ישראל המבואר בספרים, ומפורש בתורתנו הקדושה מעלת קדושת ארץ ישראל כמה וכמה פעמים, והתורה בעצמה מפרשת כל גבולי ארץ ישראל לגודל מעלתה וקדושתה העצום והנורא מאוד מאוד. על כן לא היו יכולין לצייר לעצמן בעיניהם, שארץ ישראל יהיה בזה העולם, עד אשר באו לשם וראו שארץ ישראל היא בזה העולם ממש, כי באמת ארץ ישראל הוא כמו מדינות אלו ממש, ועפר ארץ ישראל הוא במראה ודמות כמו עפר מדינות אלו ממש. כי מה שמביאין לפעמים עפר לבן משם זהו רק במקומות פרטיים, וגם במדינה זו נמצא עפר לבן ועפר של נתר בכמה מקומות, אבל עיקר העפר בארץ ישראל הוא כמו עפר מדינות אלו ממש.
כי באמת בדמות ותמונה אין חילוק כלל בין ארץ ישראל ובין שאר מדינות, להבדיל, ואף על פי כן היא קדושה מאוד מאוד בתכלית הקדושה עצומה ונוראה מאוד, אשרי הזוכה להלך שם אפילו ארבע אמות וכו', כאשר הפליגו חכמינו הקדושים וכל הספרים בעוצם קדושתה הגדולה והנוראה.
וסיפר רביז"ל זאת, כי הוא ענין נצרך מאוד לכמה עניינים שבני אדם נבוכים בהם בטעותים. כי יש טועים וסוברים, שצריכין להכיר את הצדיק או שאר דבר שבקדושה להכירו בפניו בצלמו ודמותו, שיהיה משונה בדמותו ובתנועותיו דייקא, ובאמת לא כן הוא, כי הצדיק הוא בדמות וצלם ככל האנשים ואין בו שום שינוי כלל, ואף על פי כן הוא ענין אחר לגמרי, ושארי בני אדם אינם בדמותו כלל באמת לאמיתו, כמו שאמר רביז"ל שאיש הכשר נדמה שהולך עם כרכשות ודקין כמו שאר בני אדם, ואף על פי כן הוא ענין אחר לגמרי. וכן ארץ ישראל באמת היא מובדלת ומופרשת לגמרי משאר ארצות בכל ענייניה ובחינותיה.
ואמר רביז"ל שארץ ישראל יש לה רקיע אחר משאר ארצות, וכמובן בזהר הקדוש (ויקהל ר"ט.), אך אף על פי כן בגשמיות לפי מראה עיני האדם אין רואים שום שינוי בין ארץ ישראל לשאר ארצות, כי אם מי שזוכה להאמין בקדושתה, יכול להבחין קצת ההפרש. כמו כן הצדיק והאנשים כשרים לערך שאר העולם, שבאמת הם דומים בכל תנועותיהם כשאר בני אדם בדמותם וצלמם, ואין ביניהם הפרש בגשמיות לכל מראה עיני בשר, ואף על פי כן באמת לאמיתו אנו מאמינים שהם מופרשים ומובדלים לגמרי, כי איש כשר הוא ענין אחר לגמרי, מכל שכן הצדיקים האמיתיים; עיין שם.
הרי שלך לפניך שזה בלתי אפשרי להכיר את הצדיק מבחוץ, כי מבחוץ הוא יכול להיראות כמו אדם פשוט, אבל מבפנים הוא דבוק בו יתברך, ונכלל לגמרי בעצם עצמיות אלקותו יתברך, ומוכן ומזומן כל רגע למסור את נפשו אליו יתברך וכו' וכו', ודבר זה אף בן אדם לא יכול לדעת.
דבר אחד אתה צריך לדעת אשר חכמינו הקדושים אמרו (אבות פרק א') עשה לך רב, וצריכים לשמור מאוד מאוד מי הוא הרב, כי כך אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ו') היצר הרע דומה כמו מי שהולך ורץ בין בני אדם, וידו סגורה ואין אדם יודע מה בתוכה. והוא מרמה בני אדם ושואל לכל אחד, מה אני אוחז? ולכל אחד נדמה כאילו הוא אוחז מה שהוא מתאווה. ועל כן הכל רצים אחריו כי כל אחד סובר שיש בידו מה שהוא חפץ וכו', ואחר כך הוא פותח את ידו ואין בה כלום וכו', כמו כן ממש היצר הרע שהוא מרמה כל העולם כולו, והכל רצים אחריו, ומרמה לכל אחד ואחד, עד שנדמה לכל אחד ואחד כאילו יש בידו מה שהוא חפץ, כל אחד כפי שטותו ותאוותו, ואחר כך בסוף הוא פותח את ידו ואין בה כלום, כי אין מי שימלא תאוותו אצלו; וכן הוא אצל רבנים וכו', אדם רץ אחר מישהו ימים ושנים וכו', והוא מכור אליו לגמרי וכו', ונדמה לו שישועתו תלויה ברב זה וכו', וההוא עובד עליו ומוריק לו את הכיסים וכו', או מהפנט אותו לגמרי, ומוציא לו את השכל מהדעת וכו', ולבסוף ההוא פותח את היד ורואה שהכל כלום וכו', וסתם ביליתי את הימים והשבועות והחודשים והשנים הכי טובות שלי בימי חיי, ומאומה אין בידי וכו' וכו', אבל זה כבר מאוחר וכו'.
ולכן כשאדם מתקרב אל איזה רב יהיה מי שיהיה, צריך תמיד לזכור מה שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"א) את זה תקבלו ממני שלא יטעה אתכם העולם, כי העולם מטעה מאוד מאוד, אם לא מקבלים מהרב תיכף ומיד מה שהוא צריך וכו' צריכים לדעת שהוא חי בדמיון ובטעות גדולה וכו', ומה צריך אדם? שכל ודעת, ועיקר הדעת והשכל הוא (דברים ד') "אתה הראת לדעת כי הוי"ה הוא האלקים אין עוד מלבדו" – שיחדיר בו אמונה פשוטה בו יתברך, וילמד אותו איך מדברים אל הקדוש ברוך הוא, שאת זה יש לו תיכף ומיד ביד, "ומה שביד בטוח", כי למדתי אצל הצדיק הזה איך לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולדעת שאני עצמאי ואין לי אף אחד בזה העולם רק הקדוש ברוך הוא, ורק הוא יתברך יכול לעזור לי, וכן הרב צריך להכניס בו תשוקה עצומה ללמוד תורה הקדושה.
ולכן צריך לזכור "מה שביד בטוח", אם אני התחלתי ללמוד בכל יום מקרא משנה וגמרא וכו' בזכות הרב הזה, ולא החסרתי יום אחד מבלי לימוד התורה הקדושה וכו', אזי עלי לדעת "מה שביד בטוח", וכן אם הרב מוסר את נפשו שיהיה שלום בית בינו לבין אשתו, צריכים לזכור "מה שביד בטוח", ואם חס ושלום לא מקבלים את זה מהרב, צריכים לדעת שהכל דמיון גדול מאוד, ולבסוף יפתח את היד ויראה שאין ביד שום דבר, וסתם רצתי אחריו ימים ושנים, ואיבדתי את שנותיי היקרות בהבל ובריק, ומאומה אין בידי, לא רק שלא למדתי בכל יום תורה, מקרא, משנה וגמרא וכו' וכו', אלא גם לא התפללתי את השלוש תפילות הקבועות – שחרית, מנחה וערבית, שרביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') שמחנה ישראל הוא השלוש תפילות, כל זמן שאדם מתפלל כל יום את השלוש תפילות בידוע שהוא נמצא במחנה ישראל, כיוון שמתרשל בתפילה אחת הוא כבר מתחיל לצאת ממחנה ישראל וכו' וכו'.
ולכן איך אתה יכול לדמות בדמיון הכי שחור שאתה נמצא אצל צדיק גדול מאוד שמכניס בכם תבערה וכו', תבערת הלב כמו שאתה כותב וכו', בשעה שאתה לא לומד ולא מתפלל? אתה לא רואה שאתה חי בדמיון אחד גדול?
יעזור הקדוש ברוך הוא שיפתח לך את העיניים ותברח משם לפני שיהיה מאוחר.