אני מרגיש שהאמונה שעליה גדלתי וחונכתי מעורערת. איך מתמודדים עם זה?

שאלה:

מאת נתי:

לכבוד הרב חנוכה שמח!
אני מרגיש שהאמונה שעליה גדלתי וחונכתי מעורערת ולא שלימה, ולזה נוספים דיבורים וליצנות שחברים שלי זורקים לי פה ושם על הדת בגלל שאני הדתי היחיד בחבר'ה. איך מתמודדים עם מציאות כזו של בלבולים בדבר שאמור להיות הכי בסיסי בחיים של האדם – האמונה שלו? 

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר מקץ כ"ג כסליו ה'תשע"ה

שלום רב אל נתי נ"י 

לנכון קבלתי את מכתבך.

מוהרנ"ת ז"ל כתב (שיחות הר"ן סימן רכ"ב) שמעתי בשם רביז"ל שדיבר פעם עם איש אחד שהיה לו בלבולי אמונה, וחיזק אותו רביז"ל ואמר לו שאיתא שכל התהוות מעשה בראשית היה רק בשביל מה שצפה השם יתברך שיהיו אנשים שיהיה להם יסורים בעניין האמונה הקדושה מחמת הבלבולים והכפירות העולים על מחשבתם רחמנא ליצלן, והם יתגברו כנגד אלו המחשבות ויתחזקו באמונה. ורק בשביל זה ברא השם יתברך את כל מעשה בראשית. ועל ידי דיבורים אלו נתחזק זה האיש מאוד תמיד בכל עת שבאו עליו בלבולים בענייני אמונה.

ולכן אתה צריך להתחזק ביתר שאת וביתר עוז באמונה פשוטה בו יתברך, לידע ולהוודע שמלוא כל הארץ כבודו, והוא יתברך ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ובתוך כל עלמין, ואז כל החיים שלך יתהפכו לטובה, כי מי שיש לו אמונה חייו חיים.

ואמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ק"ו) אמונה הוא סוד אור, כמו שכתוב (תהלים פ"ט ג') "ואמונתך בלילות". ואמונה שהוא על פי חכמה בחכמות התורה ומשיג את השם יתברך, ועל ידי זה יש לו אמונה, הגם שהוא טוב, עם כל זאת עיקר האמונה הוא שיהא מאמין בהשם יתברך בלא אות ומופת וחכמה כלל, וזה הוא עיקר האמונה בשלימות, שמשליך את דעתו ואת חכמתו ואת שכלו המדומים לגמרי, עד שיודע שאינו יודע וכו', כי האמונה הוא דבר שאי אפשר להסביר לזולת כלל, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב) להמאמין זה גלוי ורואה את האמונה בעיניו הגשמיים והשכליים, אבל הוא לא יכול להסביר את זה לזולת, כי אמונה פשוטה בו יתברך זו השלימות, ודבר זה אי אפשר להסביר לאחרים כלל, כמו שלא יכולים להסביר מה זה אויר וכו', איזה צבע יש לאויר וכו', איזה טעם יש לאויר וכו'…

מי שנושם את האויר הוא מרגיש את כל הטעמים של האויר וכו', כמו כן אמונה פשוטה בו יתברך שהוא מאמין שיש בורא המנהיג את עולמו בהשגחה פרטי פרטית, בלי שום חכמות כלל, זו שלימות האמונה, ולא צריכים יותר לפי דעת רביז"ל, כי הוא אחז שהעיקר להשליך את חכמתו המדומית ואת דעתו המבולבלת לגמרי לגמרי, ולדעת שלא יודעים כלל, רק מאמינים בלי שום חכמות והשכלות כלל, וזה שלימות האמונה וכו'.

ורביז"ל אמר אשר יש חכם שהוא חכם אפילו בחכמות התורה, עם כל זאת אין לו אמונה בהשם יתברך, ואלו החכמים שאין להם אמונה נקראים בעלי ראתן, כי חכמה אמיתית דהיינו עם אמונה נקרא ראיה, כמו שכתוב (קהלת א' ט"ז) "ולבי ראה חכמה", ולעומת זה החכמים שאין להם אמונה נקראים בעלי ראתן (כתובות ע"ז:) וכמו שפירש רש"י שיש להם שרץ במוחם (היינו שיש להם טומאה וכפירה במוחם). וצריכין להרחיק מאנשים אלו שהם בחינת בעלי ראתן אפילו משכונתם, כי ההבל פיהם מזיק לאדם כשר שיפול לתאות נאוף; עיין שם.

ולכן חזק ואמץ באמונה פשוטה בו יתברך, ותרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא ולספר לו יתברך כל מה שעובר עליך בתמימות ובפשיטות גמורה, ואז תראה ניסים נגלים שיעשה עמך הקדוש ברוך הוא.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים