איך מתקנים את מידת הכעס שמשתלטת עליי ומוציאה אותי משיווי משקל?

שאלה:

מאת נתן:

איך משפרים ומתקנים את מידת הכעס שמשתלטת עליי ומוציאה אותי משיווי משקל?

תשובה:

בעזה"י יום ה' לסדר מקץ כ"ו כסליו ב' דחנוכה ה'תשע"ה

שלום וברכה אל נתן נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אתה צריך לדעת שהכעס הוא המידה הכי מגונה שרק יש, ועל ידי כעס יכולים להכיר את האדם. רביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן קפ"ד) על ידי החוטם יכולים להכיר את הנואף, כי באמת מובא בדבריו (שיחות הר"ן סימן רמ"ט) על הפסוק (בראשית ל"ח ז') "ויהי ער רע בעיני הוי"ה", למה לא כתוב 'רשע' אלא "רע"? אלא מי שעובר על החטא המגונה של הוצאת זרע לבטלה והוא נואף, על ידי זה הוא תמיד בכעס שנקרא רע, לשון בייז, והוא תמיד עצבני, וזה מה שכתוב בזוהר (נשא קל"ז:) בחוטמא אשתמודע פרצופא – היינו על ידי החוטם מכירים את פרצוף האדם. בהאי חוטמא אתפרשא מילה, דכתיב (שמואל ב' כ"ב) "עלה עשן באפו" וגו' – היינו דרך האף באים הכעס והרציחה, ולכן על ידי הכעס של האדם מכירים את כל האדם, והוא מגלה את כל עניינו וכו' והעבר שלו וכו', ולכן צריכים לשמור מאוד מאוד לא להיות בכעס ובעצבים, כי את קלונו הוא מגלה ברבים.

וכן אתה צריך לזכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (שבת ק"ה:) המקרע בגדיו בחמתו והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו, יהא בעיניך כעובד עבודה זרה, שכך אומנותו של יצר הרע – היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו עבוד עבודה זרה והולך ועובד; כי המאמין האמיתי שמאמין שדבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, הוא אף פעם לא יהיה בכעס, ואם הוא בכעס זה סימן שלא מאמין בו יתברך שהוא נמצא ואין בלעדיו נמצא, והכל ממנו יתברך. ולכן כפי הכעס כן דוחה את השכינה ממנו, ואמרו חכמינו הקדושים (פסחים ס"ו:) כל אדם שכועס, אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו; ואמרו (נדרים כ"ב.) כל הכועס אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו, ומוסיף טפשות על טפשותו; וזה טירוף הדעת פשוטו כמשמעו, כי הכעסן מאבד את הדעת והשכל שלו לגמרי, עד שלא מסוגל לחשוב ישר. ואמרו חכמינו הקדושים (זוהר חדש נח) לא יהיה בך אל זר, שלא תהיה נוח לכעוס, כי זו עבודה זרה ממש, כי הוא דוחה את  הקדוש ברוך הוא ממנו.

ולכן ראה מה לפניך וכו', ואל מה הכעס שלך יביא אותך, עד איבוד אמונה ושכלך וכו', ולכן אני מאוד מבקש אותך שתראה לומר את התפילה הזו בכל יום אפילו כמה פעמים ביום, וזה יועיל לך מאוד מאוד לשבור את הכעס והרציחה ממך, ותהיה תמיד שש ושמח, ועל ידי זה תהיה נכלל באין סוף ברוך הוא:

יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו, מלא טוב מלא רחמים, מלא רצון, שתהיה בעזרי, ותשמרני ותצילני מן הכעס ומן הרוגז ומכל מיני קפידות. ותגן עליי ברחמיך ותשמרני תמיד. ואפילו בשעה שאבוא חס ושלום לידי איזה כעס, תחמול עליי ברחמיך ותשמרני ותצילני שלא אפעל בכעסי שום אכזריות כלל. רק אזכה לשבר ולהפר הכעס ברחמנות, ואזכה להתגבר על יצרי לשבר הכעס ולהפוך הכעס לרחמנות, לרחם דייקא ברחמנות גדולה במקום שהייתי רוצה לכעוס חס ושלום. ולא יהיה בי אל זר ולא אשתחוה לאל נכר, שזה נאמר על הכועס, שנחשב כאילו עובד עבודה זרה:

ריבונו של עולם! אתה ידעת כמה קשה לנו לשבר ולבטל מידה רעה זו של כעס וקפידות. כי כשמתחיל הכעס לבעור בנו חס ושלום, כמעט אין אנו בדעתינו, וקשה עלינו לכבות אש הכעס ולכובשו. על כן רחם עלינו למען שמך, והיה בעזרנו ושמרנו והצילנו תמיד ברחמיך וחסדיך הגדולים, ועזרנו לשבר ולבטל מידת הכעס וקפידות מעלינו ומעל גבולנו, ולא נכעוס לעולם, ולא אהיה שום קפדן כלל, רק אזכה להיות טוב לכל תמיד מעתה ועד עולם, אמן סלה.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך חנוכה שמח