מאת יעל:
שלום כבוד הרב.
שמי יעל, אני בחורה דתית מבית שיוצאת עם בחור גם דתי מבית. אנחנו יוצאים תקופה, ועכשיו רוצים להגיע להחלטה אם להתחתן או לחתוך. יש לו גישה שוביניסטית והוא סובר שהאישה צריכה לעשות הכול בבית והגבר יעשה את מטלותיו… מה עצתך כבוד הרב? אני ממש מתלבטת לגביו ואשמח לתשובה בהקדם. תודה וחודש טוב, יעל.

תשובה:

שלום רב אל יעל תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

אני מוכרח להגיד לך שהגישה שלו בכלל אינה גישה של תורה, כי נישואין מוצלחים ביותר זה רק אם האיש והאישה הם ותרנים אחד לשני, ונותנים תשומת לב אחד לשני, וזו שלימות הבית, ועל ידי זה ממילא יש אהבה והבנה הדדית, אבל הרגע שרוצים אחד להשתלט על הזולת, דעי לך שזה הס"מ שבא לשבור את הבית. הזוהר הקדוש קורא איש לבדו פלג גופא – חצי גוף, נמצא כשאדם מתחתן זה גוף שלם, כמו שכתוב (בראשית ב' כ"ד) "ודבק באשתו והיו לבשר אחד", היינו שניהם חצי חצי, וביחד הם שלם. מה שאין כן כשאחד רוצה להשתלט על הזולת, זה הס"מ, היינו שישים על ארבעים, אני יותר ממך וכו', והרגע שהבעל או האישה חושבים שאחד יותר מהשני עם עשרה אחוזים, וההוא פחות ממני עם עשרה אחוזים, זה כבר נקרא ס"מ, שישים על ארבעים.

ולכן כל מי שרוצה שלום בית אמיתי, צריך לדעת שהאיש והאישה הם גוף אחד, וכמו שאמר החכם מכל האדם (קהלת ד') "טובים השנים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם: כי אם יפלו האחד יקים את חבירו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו: גם אם ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם", ולכן אם רוצים שלום בית אמיתי זה צריך להיות משני הצדדים, הן מהבעל והן מהאישה, לוותר אחד לשני, ואז הם חצי חצי, שותפים שלמים, ותמיד יחיו ביחד באהבה ובהבנה הדדית, ויצליחו בחיי נישואיהם.

ולכן אם רוצים לחיות חיים נעימים ומאושרים, מוכרחים לעזור אחד לשני בכל התחומים, ואז זה בית מוצלח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים