שאלה:
מאת רותי: אני משמשת כמנהלת בחברה גדולה, ואני קוראת תמיד בצמאון את השאלות ותשובות שלכם, וזה מחייה אותי, אבל קשה לי להבין מדוע אתם כותבים שאסור להאמין באנשים – הרי אם לא יהיה לי אמון בעובדים שלי איך אוכל לנהל את החברה? תשובה: |
||
בעזה"י יום ה' לסדר ויחי י' טבת ה'תשע"ה
שלום וברכה אל רותי נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ז') אדם שלא מאמין בהקדוש ברוך הוא ואין לו יראת שמים הוא גרוע מחיה, ולצערינו הרב זו מציאות, כי חיה אינה טורפת אלא כשהיא רעבה, אבל כשהיא שבעה יכולים לשחק איתה והיא לא עושה שום דבר, מה שאין כן אדם שאין בו שום יראת שמים הוא חיה בדמות אדם שעושה רשעות לשם רשעות וכו' וכו'. וכמו שאמר אברהם אבינו (בראשית כ') "ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלקים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי". אדם צריך תמיד לשמור את עצמו מכל אדם, וכמו שאמר התנא רבן גמליאל (מדרש אגדה) כבדהו וחשדהו; ואמרו (מסכת כלה פרק תשיעי) לעולם יהא כל אדם בעיניך כליסטים, והוי מכבדן כרבן גמליאל. מעשה ברבי יהושע שהיה אכסניא אצלו, בא אדם אחד נתן לו אכילה ושתיה והעלהו לעליה ונטל סולם מתחתיו, מה עשה אדם זה? עמד בחצי הלילה פרש טליתו ונטל את הכלים וכרכן בטליתו וביקש לירד ונפל ונשברה מפרקתו. לשחרית בא רבי יהושע ומצאו, אמר ליה: ריקה כך עושין בני אדם שכמותך? אמר: לא הייתי יודע שנטלת סולם מתחתי! אמר ליה: אין אתה יודע שאנו זהירין בך מאמש? הרי שלך לפניך שאפילו שמכניסים אורח בבית צריכים לשמור ממנו מאוד שלא יגנוב, וכן מובא מהצדיק הקדוש רבי יחיאל מאיר מגוסטינון זי"ע שישב ולמד עם בחורים כדרכו בקודש, ובין כך בא אורח לביתו ונהג בו כבוד ונתן לו שלום ונדבה הגונה, ואחר כך ליוה אותו מחדר לחדר עד החוצה, וכאשר בא חזרה אמר להתלמידים בזו הלשון: "אל תחשדו בי שעשיתי לו כבוד מיותר, אלא קיימתי מה שאמר התנא רבן גמליאל "כבדהו וחשדהו". נתתי לו נדבה הגונה וליויתי אותו לחוץ כדי שלא ישאר באיזה חדר ויקח משהו. הרי שלך לפניך שאי אפשר להאמין לאף אחד בעולם, ולא צריכים להיות יותר חכם מחכמינו הקדושים שראו מראש מה שיקרה בסוף, ואנחנו עם השכל הקטן שלנו לא נזהרים בזה ובכל פעם נופלים בפח על ידי גנב ורמאי אחר שמסבך אותנו בחובות עצומים ובורח, ולצערינו הרב שדבר זה קורה מדי פעם בפעם שאדם בא ומכריז "אם תשקיע אצלי את כספך אזי תקבל ריבית מנופחת וכו' וישתלם לך", ובני אדם הם תמימים ומשקיעים אצלו את הכסף וכו', והנה הוא ברח ונעלם והאדם נשאר בלי כספו וכו', וזה קורה מדי פעם בפעם, ואנשים לא נזהרים אף שרואים ושומעים שיש רמאים וצבועים שעובדים על בני אדם ובורחים עם הכסף וכו', אף על פי כן לא נזהרים, ובכל פעם יש קרבנות אחרים שנופלים בפח של איזה גנב ונוכל.
אני מאוד מקווה להקדוש ברוך הוא שתביני מזה, ולא תהיי נאיבית וכו', פשוטו כמשמעו, אסור להאמין לאף אחד בעולם.
|