שאלה: מאת שמואל: שלום לרב. תשובה: |
||
בעזה"י יום ג' לסדר וארא כ"ב טבת ה'תשע"ה שלום וברכה אל שמואל נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. יש לאו בתורה (שמות כ' י"ד) "לא תחמוד בית רעך לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לרעך"; וכתב החינוך (מצוה ל"ח) שלא להעלות במחשבתנו לעשות תחבולה לקחת לנו מה שהוא לזולתנו מאחינו וכו'. משורשי מצווה זו, לפי שמחשבה רעה היא זו, וגורמת לאדם תקלות הרבה, שאחר שיקבע במחשבתו לקחת ממנו אותו הדבר שחמד מתוך אותה תאווה רעה, לא ישגיח בשום דבר וכו', והעובר על זה וקובע מחשבתו להתאוות במה שיש לזולתו, עובר על לאו זה. ואין בו מלקות לפי שאין בו מעשה, אבל עונשו גדול מאוד כי הוא סיבה לכמה תקלות וכו', ולבסוף יקבל עונשו בשלימות ממקום כזה שלא חלם על זה וכו'. לדעתי אתה פשוט נואף וכו', ואין אתה שמח עם המתנה שנתן לך הקדוש ברוך הוא אישה יקרה, אישה נהדרת וכו', ואתה מרוב עירבוב דעתך וכו' והניאוף שבוער בך וכו' אינך שמח בחלקך, אלא אתה שם עיניך במה שלא שלך וכו', וזה עונש מאוד חמור וכו'. ולכן לדעתי תצא מהדמיון הזה ותחזור בתשובה שלימה, כי ימינו כצל עובר, ואמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה צ"ו סימן ב') "כצל ימינו על הארץ ואין מקוה" – והלואי כצלו של כותל או כצלו של אילן אלא כצלו של עוף בשעה שהוא עף דכתיב (תהלים ק"ד) "כצל עובר". "ואין מקוה" – ואין מי שיקוה שלא ימות, הכל יודעים ואומרין בפיהם שהן מתים; פתאום יוציאו אותך מזה העולם וכו', או פתאום תחלה במחלה שאין לזה רפואה וכו', ומה תגיד אז? והנה האלשיך הקדוש זי"ע פירש את הלאו "לא תחמוד אשת רעך" – כי לכל אחד יש לו בת זוגו, ולמה יחמוד מה שאינו שלו? ומסביר את חומר העוון הזה שאחד חומד באשת חבירו וכו', ולכן לדעתי תחזור בתשובה שלימה, ואל תשים עיניך במה שלא שייך אליך וכו', ואוי לו מי שנכנס כל כך לתאוות ניאוף עד שמדמה לעצמו שאישה זו מגיעה לו מששת ימי בראשית וכו', שכל זה בא מחמת עירבוב דעתו שבא מחמת ריבוי ניאוף וכו'. מה טוב ומה נעים באים תזכה לנסוע אצל ציון רביז"ל ולבקש שמה מהצדיק שהוא השדכן האמיתי, (עיין לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן פ"ט) שיתן לך דעת ושכל, ותאהב את אשתך שנתן לך הקדוש ברוך הוא.
|