שאלה:
מאת יחיאל: תשובה: |
||
![]() |
||
בעזה"י יום א' לסדר בא כ"ז טבת ה'תשע"ה
שלום וברכה אל יחיאל נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ה) ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל, דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפילה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו וכו', והנהגה זו הוא גדולה במעלה מאוד מאוד, והוא דרך ועצה טובה מאוד להתקרב אליו יתברך, כי זאת היא עצה כללית, שכוללת הכל. כי על כל מה שיחסר לו בעבודת השם, או אם הוא רחוק לגמרי מכל וכל מעבודתו יתברך, על הכל יפרש שיחתו ויבקש מאתו יתברך. ואפילו אם לפעמים נסתתמין דבריו, ואינו יכול לפתוח פיו לדבר לפניו יתברך כלל, אף על פי כן זה בעצמו טוב מאוד. דהיינו ההכנה שהוא מוכן ועומד לפניו יתברך, וחפץ ומשתוקק לדבר, אך שאינו יכול, זה בעצמו גם כן טוב מאוד, וגם יוכל לעשות לו שיחה ותפילה מזה בעצמו. ועל זה בעצמו יצעק ויתחנן לפניו יתברך, שנתרחק כל כך, עד שאינו יכול אפילו לדבר, ויבקש מאתו יתברך רחמים ותחנונים, שיחמול עליו ויפתח פיו, שיוכל לפרש שיחתו לפניו. ואמר רביז"ל שכמה וכמה צדיקים גדולים מפורסמים סיפרו, שלא באו למדרגתם, רק על ידי הנהגה זו. והמשכיל יבין מעצמו גודל מעלת הנהגה זו העולה למעלה למעלה, והוא דבר השווה לכל נפש מקטן ועד גדול, כי כולם יכולים לנהוג הנהגה זו, ועל ידי זה יבואו למעלה גדולה, אשרי שיאחז בזה. ואתה צריך לדעת שכל זמן שאדם לא הגיע למדריגה זו שיכול לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו, אפילו שלומד כל מיני דרושי חסידות וכו' וכו', הוא נמצא בדימיון אחד גדול וכו', כי הוא כמו שאדם מסתכל במפה ורואה את כל הדרכים וכו' שמגיעות לכל המקומות וכו', אבל הוא כמו גולם שמסתכל במפה וכו', מה שאין כן מי שזוכה הוא נוסע בכל הנסיעות והוא מגיע לכל המקומות וכו', וזה ההפרש בין אחד שלומד דרושי חסידות וכו' ובין אחד שמתבודד להקדוש ברוך הוא על פי דרושי החסידות, שאז הוא מגיע אל יעודו וזה ברור. וכתב מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות חזקת מטלטלין הלכה ה' אות י"ג): צריך כל אדם להתחזק בכל פעם בתפילה ותחנונים והתבודדות וצעקה להשם יתברך, יהיה איך שיהיה, אפילו אם יעבור עליו מה, כי אפילו אם רואה שאינו פועל חס ושלום בתפילתו, ואדרבא הרע מתגבר עליו ביותר, אף על פי כן ידע ויאמין שפועל הרבה בתפילתו וצעקתו, כי על כל פנים צעקתו ותפילתו הוא בחינת מחאה, המבואר בדין חזקת קרקעות, שכל זמן שהוא מוחה, אז אין חזקת המחזיק מועלת כלום, כמו כן לעניין זה גם כן, כי קדושת כל אחד מישראל הוא בחינת קדושת ארץ ישראל, וכשהרע מתגבר על האדם בתאוות ומידות רעות, זה בחינת שרוצין לגרשו חס ושלום מהסתפח בנחלת השם שהוא ארץ ישראל, וכל מה שחותר לשוב לקדושתו, אין מניחין אותו מעוצם ההתגרות שמתגרין בו, והוא אינו מתגבר נגדם כראוי, ועל כן כשמתגבר אף על פי כן בתפילה וצעקה להשם יתברך, אזי לא יוכלו לגרשו ולכבוש חלקו בארץ ישראל חס ושלום בשום אופן, כי תפילתו וצעקתו הוא בחינת מחאה, שעל ידי זה אין יכולה הסטרא אחרא להחזיק בנחלתו חס ושלום בשום אופן, כי אין חזקה מועלת כשיש מחאה נגדה. ולכן זו המעלה שאדם לומד דרושי חסידות ומתבודד עם הדרושים, שאז יגיע אל יעודו.
|