בעלי טוען שהתחתן איתי בגלל לחץ שהפעילו עליו, ובכל מריבה הוא מזכיר את זה ומצער אותי

שאלה:

מאת יהודית:
שלום וברכה לרב!
אני ובעלי זוג צעיר ללא ילדים. בעלי בעל תשובה בדרך של רבנו נחמן מברסלב כשנתיים וקצת, ואני חרדית מבית שנשרתי מהדת לתקופה וחזרתי לשורשים גם בדרך של ברסלב. אנחנו נשואים כמה חודשים ולשנינו הנישואין הם פרק ב' בחיים. לפני החתונה היו לנו בעיות בתקשורת ורבנים גדולים אמרו לנו להתחתן למרות הכל, ובעלי טוען שהתחתן איתי רק כיון שהרבנים אמרו לו. רצוי לציין שאני לא רציתי להתחתן מהר כי היו לי חששות והוא זה שלחץ עליי.
בכל מריבה הוא אומר את זה ומבזה אותי, ומאחל לעצמו שהוא ימצא מישהי אחרי שיתגרש ממני. גם אני לפעמים פוגעת בו אך הדבר לא קורה מבלי שהוא מתחיל ולא מגיע לאותם רמות של השפלות. אני יודעת להתנצל ולהרכין את הראש כשצריך ולפעמים יותר מדי, ואני מרגישה שהוא מנצל את זה. הוא עוקץ אותי בכל מיני מצבים ויורד עליי וממש רומס את כבודי. אני מרגישה חולשה ועייפות, כבדות, חוסר יחס ופרגון אמיתי. הוא פוגע בי בלי סוף ומוסיף שהוא זה שנפגע. אני מרגישה שהוא מנסה לשגע אותי ואני לא יכולה יותר.
מה הרב מייעץ לי לעשות? אני ממש אובדת עצות… מצד אחד אני לא רוצה לפרק בית, ומצד אחר אני לא יכולה ככה, כי כמה שדיברתי הוא הופך הכל עליי. תודה מראש.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר בא ה' שבט ה'תשע"ה

שלום רב אל יהודית תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

אני לא מבין אתכם, סוף כל סוף התחתנתם יחד, ובוודאי הייתה ביניכם איזו משיכה וכו' וכו', ועכשיו הס"מ בא ורוצה לשבור לכם את הבית על לא דבר, רק מחמת קטנות המוחין שאחד עוקץ ודוקר את השני במילים חריפות וכו' עד שאתם רוצים להתגרש רחמנא ליצלן.

כל כך כואב לשמוע שזוגות רבים ביניהם, מתווכחים יומם ולילה, וממררים לעצמם את חייהם, וכל אחד יש לו את הסיפור שלו וכו', ואף אחד לא שם לב שאנחנו כמו דגים בים, וכמו שאמר החכם מכל אדם (קהלת ט') "כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחוזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאום", וחכמינו הקדושים דרשו על זה (סנהדרין פ"א:) מאי דכתיב (קהלת ט') "כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה" – מאי מצודה רעה? אמר ריש לקיש: חכה. ופירש רש"י: שהוא רע וחלש וקטן, ואוחז בו דגים גדולים פתאום ואינו רואה, ואינו דומה לנאחז ברשתות על ידי מארב ותחבולות; היינו אדם נמצא בתוך הים הסוער שבעולם הזה, וכמו דגים שנמצאים בתוך הים ובכל עת באים דייגים ומורידים רשתות לתוך המים ומוציאים משם דגים, כך הוא בעולם הזה – בכל פעם פתאום מוציאים כמה בני אדם מזה העולם וכו', ואף אחד לא לומד מוסר השכל מזה, שזה יכול לקרות גם לו יום אחד וכו', תמיד נדמה שרק לזולת זה קורה, אבל לי זה אף פעם לא יקרה וכו', ולכן מחמת קטנות הדעת והמוחין האלו האיש ואשתו רבים ביניהם, ולא מסתדרים יחד, עד שמתגרשים.

ולכן אני מאוד מאוד מבקש אתכם שתשלימו ביניכם, והקדוש ברוך הוא יתן לכם זרע של קיימא, ונשמע ונתבשר בשורות משמחות.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים