קמא. מיהו מפורסם של שקר?
אודות שאלתך מהו מפורסם של שקר? היינו, זה שמוליך שולל את בני האדם, ובמקום לקרבם לקדוש ברוך הוא, במקום להראותם הדרך והפתח להיכנס אליו יתברך, הוא מוליכם שולל.
ואילו צדיק אמת מוסר נפשו ושמו בעבור עם ישראל… לא כן אלו המפורסמים של שקר, שנקראים "מאורי אש", הם סתם צבועים, ומעוררים אש, מריבות ומחלוקות בין איש לרעהו, ומגבירים את היצר הרע, ומגבירים את הכעס אצל האדם.
אבל צדיק האמת הוא "מאורי אור", שמאיר למוח האדם את אורו יתברך.
(אשר בנחל, כרך כח, מכתב ד' תקלא, תשמב)
קמב. אדם שנמצא במרה שחורה בימי ספירת העומר וגם הוא אבל האם מותר לו לשמוע מוזיקה?
אודות שאלתך, האם מותר לך לשמוע נגינה בקסטה טייפ עכשיו בימי הספירה. ומה גם נוסף על זה שאתה אבל, לא עלינו, הנה לפי מצבך, היינו מצב העצבים שלך, אשר אתה שרוי במרה שחורה, ומתגבר עליך החולי הרע הזה מאוד מאוד, עד שאתה נופל בדעתך, ואתה בא לפגם הברית…
בוודאי מותר לך לשמוע נגינה בקסטה טייפ, אבל רק בצנעה חדר לפנים מחדר, כי בעניין שלך הוא פיקוח נפש.
אבל ליתר שאת תשאל רב מובהק, אך תספר לו גם מה שסיפרת לי וכו', ואם אתה מתבייש, תשאל את השאלה בהלבשה, כאילו יש אחד אשר עובר עליו וכו', והוא שואל שאלה זו, והנראה בעיני כתבתי.
(אשר בנחל, כרך כח, מכתב ד' תקנד, תשמב)
קמג. האם רבנו קיבל נשים?
זה ידוע שאצל רבנו, לא נכנסו נשים בכלל, כי לא היו מקבלים בחדרו שום אישה, ויש צדיקים שהיו צריכים להיכנס לכל הפחות עוד שלושה גברים עמהם, אבל אצל רבנו בכלל לא נכנסו נשים. ובאמת אם תעיין בספר חסידים סימן קעח, מובא שם שלא הייתה רשות לשונמית להיכנס לפני אלישע, דכתיב (מלכים ב, טו) "ותעמוד בפתח" וכו', עיין שם.
(אשר בנחל, כרך יא, מכתב א' שעה, שנת תשלד)
קמד. האם אנשי שלומנו נהגו לשיר זמירות בשבת קודש?
נא ונא ראה לשיר בשבת קודש את הזמירות בתמימות ובפשיטות גדולה, כי רבנו הקפיד על דבר זה מאוד מאוד, ואמר שצריכים דיקא לשיר את הזמירות בשבת .
הוא, זכרונו לברכה, אף שהיה בעל ייסורים כל ימיו, עם כל זאת לא החסיר שבת אחת שלא זימר את כל הזמירות, ואתה יכול לשיר את השירים שלך, אבל תאמר את הזמירות.
והעולה על הכול תהיה זהיר מאוד מאוד לומר תיכף ומיד אחר ההבדלה במוצאי שבת קודש את סדר "ויתן לך האלוקים מטל השמיים" וכו', וזה מובא עוד בזוהר הקדוש (עיין בהקדמה דף יד) וזה ממשיך ברכה על כל השבוע.
על כן איני יודע מי בלבל לך את הראש שאצל אנשי שלומנו לא שרים זמירות, אדרבה רבנו הקפיד על זה ביותר. (כמובא בחיי מוהר"ן, סימן תקכ).
(אשר בנחל, כרך יא, מכתב א' תב, שנת תשלד)
קמה. האם יש להקפיד על צוואת יהודה החסיד כאשר שמו כשם חמיו?
אודות שאלתך בעניין קפידות צוואת רבי יהודה החסיד, שלא יהיה שמו כשם חמיו וכו', ידוע ומפורסם שדבר זה אינו נוהג אצל ספרדים כלל. כי הם לא קבלו את זה, רק אצל אשכנזים.
וגם כן לא כולם, כי יש אומרים שהצוואה היא רק על יוצאי חלציו, ואפילו אלו שכן חוששים, אם יש שתי שמות הם בכלל לא מבלבלים את עצמם רק קוראים את השם השני, אבל אצל הספרדים בכלל לא קבלו עליהם צוואה זו, ועל כן אין לך מה לחשוש ותתחתן לשם שמים, והקדוש ברוך הוא יעזור לך שייצאו ממך בנים זכרים עוסקים בתורה במצוות ובמעשים טובים.
(אשר בנחל, כרך יא, מכתב א' תנח, שנת תשלד)
קמו. מתי יש לעשות תגלחת 'חאלקה' לילד שהגיע לגיל שלוש שנים?
בארץ ישראל נוהגים, אם הילד נולד אחר פורים, מחכים עם התגלחת עד ל"ג בעומר, ואפילו שכבר הזמן. ואם נולד אחר ל"ג בעומר, אזי עד ראש חודש אלול מקדימים ומגלחים את הילד בל"ג בעומר. אבל מראש השנה עד פורים, אז מדקדקים בו ביום ולא מחכים.
אף על פי כן ראיתי ושמעתי אנשים שקבלו עליהם בנדר להיות במירון אצל התנא רבי שמעון בר יוחאי, לעשות שם תגלחת לבנם, ולא יצא להם להיות ביום ההולדת, אז הקדימו או אחרו, כדי לקיים את נדרם, על כל פנים בעניין שלך שהבן נולד בשבוע שחל בו תשעה באב תחכה כבר עד אחר תשעה באב, ואז תעשה סעודה גדולה.
(אשר בנחל, כרך יא, מכתב א' תנז, שנת תשלד)
קמז. האם כדאי ללכת לגן החיות כדי לראות את הפיל ואת הקוף ולברך עליהם ברכת "משנה הבריות"?
אודות שאלתך בעניין הברכות "משנה הבריות" וכו', וכן הברכות על הפיל ועל הקוף וכו', האם כדאי ללכת לגן החיות ולברך את הברכות האלו.
ראיתי בשאלות ותשובות "פרי השדה" (חלק ג', סימן קעג) שבפרוש ביאר להלכה, שאסור ללכת לכתחילה למקומות כאלו שיש תערובות בין אנשים ונשים וכו', וכן תאטראות לא לילך לכתחילה, עיין שם, שמברר זאת להלכה.
על כל פנים אינך צריך לבלבל את עצמך מדברים כאלו, לדעתי אם הייתה לך התבודדות, כבר היו הולכים לך כל החיים אחרת לגמרי, כי כשמרגיל את עצמו בתפילה והתבודדות, אז יש לו ישוב הדעת אחר לגמרי.
(אשר בנחל, כרך יא, מכתב א' תרלז, תשלה)
קמח. האם אומרים תיקון חצות בליל שבת?
אודות אמירת תיקון חצות בליל שבת ששאלת וכו' יש מחלוקת בין המקובלים, יש אומרים שכן לומר המזמורים של 'תיקון לאה' שהם בסימן כ'ל'א'ה', ויש מקובלים שאומרים שאין לומר גם את זה בליל שבת.
אני זוכר כשהייתי בליל שבת קודש פרשת 'חזון' תשכ"ו במירון. שמעתי שם איך שעובדי ה' מאנשי שלומנו כן אמרו 'תיקון לאה'.
עד היו מצלצל לי באוזניים המזמור כ"ד שאמרו ר' הירש לייב ליפעל ז"ל, בהתעוררות רבה. ובאמת כל האומרו אינו מפסיד כי זה סך הכול כמה מזמורי תהילים. ושמעתי מאנשי שלומנו שאמרו בשם מוהרנ"ת, שלזאת תקנו בהגדה של פסח לומר את הפזמון: "אדיר הוא יבנה ביתו בקרוב", זה במקום אמירת חצות, ובדרך כלל יוצא בעת חצות שאוחזים באמצע ה'סדר', ולכן קבעו את הפזמון הזה, להזכיר בניין בית המקדש: "אל בנה, אל בנה, בנה ביתך בקרוב".
(אשר בנחל, כרך יג, מכתב א תשצ, תשל"ה)
קמט. האם יש לקרוא זוהר לפני התפילה?
אודות אמירת זוהר קודם התפילה וכו', תדע כי דבר זה מקובל מהבעל שם טוב, זכותו יגן עלינו, שציווה לאנשיו, שקודם כל תפילה ילמדו מאמר מהזוהר, וזה מאיר את התפילה בזוהר המזהיר.
אשרי מי שאומר לפני התפילה אפילו קצת זוהר, וזה יפתח לו את המוחין, ודבר זה ראיתי אצל הרבה מאנשי שלומנו. וכבר ידוע שרבנו עורר מאוד על לימוד הזוהר ואמר: "שהלשון של הזוהר מעוררת מאוד את האדם". לכן ראה גם אתה ללמוד בכל יום קודם התפילה, זוהר, והוא תיקון גדול מאוד. וכן באמצע היום אתה יכול לקרוא כמה דפים של גמרא, שהוא גם כן תיקון גדול לנפש של האדם.
(אשר בנחל כרך יד, מכתב א' תתקיח, תשלה)
קנ. כיצד ניתן לזכות וליישם את עצתו של רבנו ללמוד הלכות בכל יום בקלות?
אודות מה ששאלת עצה על לימוד 'שולחן ערוך' לקיים רצון רבנו, ועוברים עליך ימים רבים, ואינך לומד 'שולחן ערוך' מאיזה אונס וכו'.
דע לך, שיש בין אנשי שלומנו עצה קלה מאוד מאוד, והיא – שיש להם בתיק הטלית והתפילין 'שולחן ערוך קטן', וכשמגיעים ב'תנא דבי אליהו': 'כל השונה הלכות בכל יום, מובטח לו שהוא בן עולם הבא' וכו' אומרים את המאמר הזה, ומוציאים את ה'שולחן ערוך' ולומדים בו כמה סעיפים כסדרן במקום שאוחזים.
כי צריך להתחיל 'אורח חיים' דייקא, ואחר כך 'יורה דעה', ואחר כך 'אבן העזר' ו'חושן משפט', וכשמסיימים מתחילים עוד פעם. וכך מתנהגים כל ימי חייהם, ולומדים בכל יום כפי הפנאי – פעם סימן ופעם רק כמה סעיפים ופעם רק סעיף אחד.
ואחר אומרים: "אמר רבי אלעזר, אמר רבי חנינא וכו', ואומרים 'עלינו'. וככה מתנהגים כל יום, ובאופן כזה יש לו קביעות ללמוד כל יום 'שולחן ערוך', לקיים רצון רבנו, שמאוד מאוד הזהיר, שכל אחד מאנשי שלומנו יזהר ללמוד בכל יום דין והלכה ב'שולחן ערוך' (שיחות הר"ן, סימן כט) ומלבד זה ראוי לעשות לעצמו שיעור קבוע בטור ובית יוסף ו'שולחן ערוך' איזה הלכה שרוצה, ושיעור זה יהיה בעיון ולברר לעצמו ההלכה.
(אשר בנחל, כרך יד, מכתב א' תתקפג, תשלו)
