רעייתי רגילה להגיע לציון מוהרא"ש זי"ע, ולבקש על עצמה ועל ילדינו. כל מה שהיא רוצה היא מבקשת בזכות הצדיק – כפי שכתב הצדיק במכתבו לנשות הקהילה לנהוג:
"מָה שֶׁרַק תְּבַקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ אֵצֶל קִבְרִי, אֲזַי הַתְּפִלּוֹת יֵעָנוּ מִן הַשָּׁמַיִם".
בננו אורי נ"י הגיע לפרקו וחיפשנו לו שידוך, משום כך רעייתי הרבית בבקשות ובקריאת ספר תהילים על ציונו של הצדיק.
באחת הימים, לאחר שסיימה להתפלל ולבקש, היא ראתה בחורה בציון שאף היא קוראת את ספר התהילים. לאחר שהנערה – אבישג שמה – סיימה את תפילותיה. נגשה רעייתי אליה ונכנסה עימה בשיחה:
" מה שמך? מהיכן את? האם את מעוניינת בשידוך?"
אבישג ענתה על הראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ואמרה:
"הנה אבי נמצא גם הוא בציון תוכלי לדבר איתו ולשמוע ממנו פרטים נוספים".
רעייתי דברה עם אביה של אבישג, ולאחר ברורים נוספים הזוג נפגשו, וברוך ה', החליטו להתחתן.
ברצוני לציין שלאחר הפגישה הראשונה עם בני, ספרה אבישג:
"זה השידוך שלי, את הבחור הזה אני רוצה, אני מרגישה שהוא שלי משמים"…
אביה קיבל את דברי בתו בשמחה גדולה, מאחר ובתו נפגשה עד כה עם בנים של תלמידי חכמים גדולים ודחתה את כולם. כעת, ברוך ה', הבחור נשא חן בעיניה, ובוודאי זכות הצדיק עמדה לנו ששידוך נפלא זה יצא לפועל.
כשבוע ימים לאחר שהחלטנו על החתונה, הגיעה משפחת בני הכלה שוב ליבנאל להודות לצדיק שבזכותו הם זכו לישועה הגדולה.
ברוך ה', גם אנו מרוצים מאוד, זכינו בבת של תלמיד חכם, משפחה חשובה מהעיר חדרה.
החתונה התקיימה ברוב פאר והדר בתאריך ו' בחשוון תשפ"ב. וכאות התודה לצדיק אם הכלה ציירה על גבי ההזמנה את דמותו הקדושה של מוהרא"ש וכן את ציונו.
כדי לפרסם את הנס שנעשה להם בזכות תפילה בציון הצדיק. שהרי רואים בוודאות שזה שידוך א.א. (אורי – שם החתן, אבישג – שם הכלה) מבית היוצר של הצדיק מיבנאל.
