מוהרא"ש נ"י אמר, אף על פי שטבילה במקווה כל השנה היא דבר גדול ועליון מאוד, כי המקווה מטהר מכל הטומאות, וממשיך על אדם רוח טהרה, ועושה אותו כלי קדוש להיות דבוק בו יתברך באמת, אף על פי כן המקווה של חג השבועות עוד יותר למעלה מזה, כי הוא מקווה עליון ונורא מאוד, שנמשך משער החמישים של הקדושה, מנו"ן שערי בינה, כמובא בדברי רבינו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נו). ומרומז בדברי רבי עקיבא (סוף מסכת יומא), אשריכם ישראל, לפני מ"י אתם מטהרין ומ"י מטהר אתכם – מ"י בגימטריא נ', שהוא שער הנו"ן של הקדושה.

	על ידי זה זוכים לצאת מכל הצרות. מקווה טהרה

וזוכים אז לדעת גדולה מאוד, לדעת שכל מאורעותיו הם לטובתו, וכל מה שעובר עליו, הכל ברצון המאציל העליון ברוך הוא, ועל ידי זה זוכים לצאת מכל הצרות, וכמבואר שם בדברי רבינו ז"ל, שעל המקווה של שבועות נאמר בפרטיות (ירמיה יד, ח): "מקווה ישראל מושיעו בעת צרה", שהמקווה מושיע מכל הצרות, כי הוא חסד עליון שמושיע מכל הצרות. וכן מובא בספר המידות (אות המתקת הדין סימן כב): 'על ידי טבילת מקווה, נתבטל הצרות וישועה באה'. וזה נאמר על טבילת מקווה בכל השנה כולה, ומכל שכן בחג השבועות הקדוש והנורא, ולכן יש לכוון בטבילת המקווה בשבועות, שבזכות הטבילה הזו יזכה לצאת מכל הצרות והיסורין לגמרי, ולהמשיך על עצמו ישועות רבות ברוחניות ובגשמיות.

ואמר מוהרא"ש נ"י, שהטבילה במקווה בחג השבועות מביאה את האדם להתבטלות נוראה באור האין סוף ברוך הוא, וממשכת עליו קדושה עליונה מאד, כי מן הטבילה במקווה בחג השבועות נמשכת על האדם קדושה עליונה לכל השנה כולה, וכמבואר בתפילת מוהרנ"ת ז"ל (ליקוטי תפילות סימן נו) על תורה זאת: "ותזכנו להמשיך עלינו קדושת המקווה של חג השבועות הקדוש שהוא זמן מתן תורתינו, שאז נתקרבו ישראל אליך, וזכו לקבל את התורה הקדושה על ידי טבילת המקווה, ונזכה כולנו בחג השבועות לטבול עצמינו במקווה העליונה, במקווה של שער החמישים של הקדושה, שהוא רחמים גדולים ורבים, וחסד עליון ודעת גדול מאד, ותעזרנו שנזכה להמשיך עלינו קדושת המקווה הזאת בכל השנה כולה", והזמן המסוגל ביותר לטבילה זאת היא בליל שבועות באשמורת בוקר קודם עלות השחר, אחר אמירת תיקון ליל שבועות, וכמבואר מזה בכתבי האריז"ל (פרי עץ חיים שער חג השבועות פרק א'). ואשרי הזוכה ללכת למקווה אז ולהמשיך על עצמו טהרה עליונה המתגלה באותה העת, כי תהיינה נשפעות עליו השפעות טובות רבות לכל השנה כולה

.

(שיחות מוהרא"ש)