חג שבועות: 'ראש השנה' של לימוד התורה

מוהרא"ש נ"י אמר, שליל שבועות הוא עת רצון נפלא מאד, ולכן צריכין לשמור על כל רגע ורגע של לילה קדוש זה. ומבואר בכתבי האריז"ל, שליל שבועות הוא הוראת חיי האדם לכל השנה כולה, ובפרט בלימוד התורה הקדושה, כי איך שישמור האדם את הזמן היקר בלילה זה בעסק התורה הקדושה ובתפילה וכו', כמו כן יהיה אצלו כל השנה כולה. ולכן מבואר בזוהר הקודש (הקדמת בראשית ח.), שהיו תלמידי רבי שמעון בר יוחאי עוסקין בליל שבועות בכל מקומות התורה הקדושה, מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים ומכתובים לסודות וכו', כי הלילה הזה הוא הדוגמא של כל השנה כולה, ובמה שיעסוק האדם בלילה זה, בזה יהיה עסקו כל השנה.

	ליל שבועות הוא הוראת חיי האדם לכל השנה כולה

ומוהרא"ש נ"י מעורר את כל תלמידיו, שישמרו מאד על כל הרגעים הקדושים של לילה קדוש זה, וכן מעוררם שילמדו שיעור בכל מקום ממקומות התורה הקדושה, הינו בתורה, בנביאים ובכתובים, במשניות ובגמרא בבלי, ירושלמי תוספתא, ובמדרש רבה ותנחומא, ובזוהר הקדוש ובתיקונים, וכן ברמב"ם, בטור ובשולחן ערוך, וכן בספרי רבנו ז"ל וכו', כי במה שיעסוק אדם בלילה זה, בזה יעסוק כל השנה כולה, ולכן ראוי להיות בלילה זה בכל מקומות התורה הקדושה. ואמר, שהלא תלמידי רבי שמעון בר יוחאי, היה להם בידם רק ספרי התנ"ך, ודרושי וסודות התורה שנמסרו להם בעל פה, ולכן בזה היה כל עיקר עסקם בליל שבועות. וכמבואר בדברי הזוהר הקדוש הנ"ל, אבל לנו היום יש, ברוך השם, כל ספרי התורה הקדושה, ולכן עלינו לעסוק בכולם. אשרי מי שזוכה להיות בכל חלקי התורה הקדושה בלילה זה.

ואמר מוהרא"ש נ"י, שזהו גם עניין גדול מאד לעסוק בלימוד התרי"ג מצוות בשבועות, כי אז קיבלנו כל תרי"ג מצוות התורה הקדושה, ואפילו אם אין אנו זוכין לקיים את כולם, לפחות נזכה לעסוק בתורת כולם, ובזה יהיה נחשב כאילו קיימנום, ומי שיכול לעסוק בתורת התרי"ג מצוות מתוך הספרים הגדולים כמו החינוך או הסמ"ג או ספר החרדים וכו' – אשרי לו ואשרי חלקו, ומי שאינו יכול, לפחות יאמר את סדר התרי"ג מצוות מתוך תיקון ליל שבועות, שבזה שמזכיר כל מצוה ומצוה של התורה הקדושה, יהיה נחשב לו כאילו קיימן.

ואצל מוהרא"ש נ"י ראינו, שבשבועות עוסק הרבה בספר החרדים בלימוד התרי"ג מצוות, ותמיד משבח את ספר החרדים, ואיך שסידר את התרי"ג מצוות לפי איברי האדם, הינו המצוות התלויות בראש וביד וברגל וכו', ואמר, שיכולין להרגיש הארה גדולה בלימוד ספר זה.

ואמר מוהרא"ש נ"י, שבליל שבועות נפתח שער הנו"ן של הקדושה, שהוא חסד עליון ורחמים גדולים, והוא עת רצון ורחמים נפלאים עד מאד, ובפרט כשזוכין לילך למקוה בליל שבועות קודם עלות השחר, אז מתגלה המקוה של שער נו"ן, וזוכין לשכל ודעת עליונה מאד, ולפעול כל מיני ישועות (עיין לקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן נו), והוא עניין נפלא מאד לעמוד ולהתפלל אז תפילת הותיקין, ולומר אקדמות, ולקרוא בתורה פרשת יתרו ועשרת הדברות, כי אז הוא ממש עת וזמן קבלת התורה הקדושה, ויכולין לפעול אז אצלו יתברך כל מיני ישועות ורחמים, ובפרט בעת פתיחת ארון הקודש לפני קריאת התורה, הוא עת רצון נפלא מאד, כי זה גם עת רצון בכל השנה כולה, וכמבואר בזוהר הקדוש (ויקהל רו.), וביותר ביום שבועות שהוא זמן קבלת התורה ממש.

וסיפר מוהרא"ש נ"י, שבפעם ביום שבועות, פתח מוהרנ"ת ז"ל את ארון הקודש לפני קריאת התורה, ונכנסה בו התלהבות נוראה ועצומה מאד, וענה ואמר: "מה אנחנו עושים עכשיו? הלא אנחנו הולכים לקבל את התורה מחדש ממש, מחדש ממש, א נייע תורה, א פרישע תורה"… והוציא את ספר התורה מההיכל, והתחיל לרקוד עמו בהתלהבות גדולה מאד, וכן הלכו כל אנשי שלומנו לרקוד עמו, והיה כמו שמחת תורה ממש. והיתה שם התעוררות נוראה ונפלאה מאד.

ופעם הראה אחד מאנשי שלומנו למוהרא"ש נ"י באיזה ספר שמדבר ממעלת ליל שבועות, וקרא לליל שבועות "ליל המקודש", וכתוב שם, שיש רגע אחד שבועות, שבו נפתחין כל שערי השמים, ומה שמתפללין באותו רגע נתקבל בשמים, ולכן היה נוהג מחבר הספר הזה להתפלל הרבה כל ליל שבועות.

וענה ואמר אז מוהרא"ש נ"י, שאף על פי שאף פעם לא ראה את זה בשום ספר, אבל היה מקיים את זה מסברא דנפשיה, והיה מתבודד הרבה עמו יתברך בכל ליל שבועות. ופעם אחת בליל שבועות לא פסק פומיה מתפילה כל הלילה מתחילתו עד סופו. אשרי מי שמבלה לילה קדוש זה בתורה ותפלה הרבה, ואינו מאבד אפילו רגע אחד בפטפוטי דברים בטלים, חס ושלום, כי אז יזכה לישועות גדולות כל השנה כולה.

 (שיחות מוהרא"ש)