|
מוהרא"ש ז"ל אמר, אשר בהגיע פרשת החודש, שהיא הרביעית מארבעת הפרשיות, ראוי לאדם לשמוח בשמחה עצומה, שבו נשלמת קבלת פני השכינה, שעליו אמר הרב הקדוש רבי פנחס מקוריץ זי"ע: "איך וואלט גערין שוין געוואלט קומען צו די ד' פרשיות איך זאל זיך זעהן מיט דער אייבישטער" (הייתי כבר רוצה להגיע אל ארבעת הפרשיות כדי שאוכל להתראות עם השם יתברך). כי בפרשת החודש נשלם הבניין הקדוש של כל הארבע פרשיות, וזוכה כל בר ישראל להמשיך על עצמו הארה מיוחדת מכלליות ארבעת העולמות, וכל אחד מקבל התעוררות מיוחדת לחדש את ימי חייו בהתחדשות חדשה.
ולכן מקובל מפי צדיקים קדושים זי"ע, שבפרשת החודש אדם נעשה כבריה חדשה ממש, וכמו שקורין בפרשת החודש: "החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה"; ופירשו המפרשים, החודש הזה לכם ראש והתחלה לכל מיני התחדשויות, ראשון הוא לכם לחודשי השנה, שהוא ראשון והתחלה לכם להתחדש על ידה בכל חודשי השנה, כי דייקא מפרשת החודש נמשך כוח זה לכל השנה כולה. ואמר מוהרא"ש ז"ל, שאף על פי שלפי דברי רבנו ז"ל מידת ההתחדשות שייכת בכל יום ויום, ואינה מצומצמת לשום זמן מסוים, וכמו שאמר רבנו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רסא): "כלל גדול בכל חיי האדם שצריכים ממש בכל יום להתחיל מחדש", אף על פי כן מפרשת החודש דייקא, נמשך הכוח לאדם לחדש עצמו בכל יום ויום, ולא לבלבל עצמו מן העבר שלו, ולא לדאוג על העתיד, רק לחיות עם היום הזה, ולהיות תמיד בעיניו כבריה חדשה. ולכן בשעת קריאת פרשת החודש – ראוי לכל אדם להתעורר מאוד למידת ההתחדשות הזאת, ולבקש הרבה מהקדוש-ברוך-הוא שיזכה לקבוע בלבו את מידת ההתחדשות, עד שיהיה הכוח בידו לחדש עצמו בכל עת ממש, ולא יתבלבל כלל מכל מה שעובר עליו, ואז יצא ידי קריאת 'פרשת החודש' כראוי. ואמר מוהרא"ש ז"ל, שכל אלו מאנשי שלומנו שזכו לקבוע בעצמם מידת ההתחדשות, והיו בעיניהם כבריה חדשה בכל יום, זכו להצליח בחייהם מאוד, וזכו לקבל את לימודי רבנו ז"ל באופן אחר לגמרי, כי המידה של התחדשות היא מידה המחזקת ומעודדת כל עבודה ועבודה שאדם עושה בעבודת השם יתברך. כגון לימוד תורה הקדושה, כשאדם זוכה למידת ההתחדשות, ולומד בכל יום בחשק חדש כאילו לא למד כלל מעולם, זה נותן בו כוח עצום ללמוד הרבה בכל יום כפי העת והזמן, ושומר אותו מלהתבלבל ממה שלא למד עד עכשיו, או ממה שצריך ללמוד למחר, כי מידת ההתחדשות עושה אותו כבריה חדשה, וגורמת לו להחיות עצמו בכל מה שזוכה ללמוד היום כמוצא שלל רב. וכן בעבודת התפילה, כשאדם זוכה למידת ההתחדשות, אזי אינו מבלבל עצמו כלל ממה שלא התפלל מקודם כראוי, או מדאגה שלא יתפלל תפילה הבאה כראוי, רק מחייה עצמו עם התפילה שהוא עוסק בה עכשיו, ומשתדל בכל הכוחות לקשר מוחו אל דיבורי פיו, ולהרגיש נעימות ומתיקות בדיבורי התפלה. וביותר בתפילת ההתבודדות, מידת ההתחדשות היא עיקר גדול מאוד, שיאמר בפה מלא בשעת התבודדות: "רבונו של עולם, איך הייב אן פון יעצט צו זיין א ערליכער איד" ("אני מתחיל מעכשיו להיות איש כשר"), וכן לעשות התחלה חדשה בכל פעם שמתבודד עמו יתברך, וכמו שאמר רבנו ז"ל (חיי מוהר"ן סימן תלו), שטוב שיאמר האדם בשעת ההתבודדות, כשמתבודד בינו לבין קונו: "היום אני מתחיל לדבוק בך", ויעשה בכל פעם התחלה, כי כל ההמשכות הולכות אחר ההתחלות, ואפלו המחקרים אומרים שההתחלה היא כמו חצי דבר של כל המעשה. נמצא, ממה-נפשך יעשה בכל פעם התחלה, כי ממה-נפשך, אם היה מקודם טוב – עכשיו יהיה טוב יותר, ואם, חס ושלום, מקודם לא היה טוב, בוודאי צריך ומוכרח לעשות התחלה חדשה, עיין שם. וכן הוא לגבי כל עבודה ועבודה בעבודת השם יתברך, מידת ההתחדשות נותנת כוח עצום להצליח באותה העבודה בהצלחה מיוחדת, ולכן ראוי להתחדש אפילו כמה פעמים באותו היום, וכמו שהעיד רבנו ז"ל על עצמו (שבחי הר"ן סימן ו), שהיה רגיל להתחיל בכל פעם מחדש, ואפילו כשנפל ממדרגתו לפעמים, לא היה מייאש עצמו בשביל זה, רק אמר שיתחיל מחדש כאילו לא התחיל עדיין כלל להיכנס בעבודתו יתברך, רק עתה הוא מתחיל מחדש, וכן בכל פעם ופעם תמיד היה רגיל להתחיל מחדש, והיו לו כמה התחלות ביום אחד, שגם ביום אחד לפעמים נפל מעבודתו, והיה מתחיל מחדש וכן כמה פעמים ביום אחד; עיין שם. וכל אלו שקיימו הלכה למעשה את עצת רבנו ז"ל זו, וקבעו בנפשם מידת ההתחדשות – גדלו מאוד בעבודת השם יתברך, הצליחו וגם עשו פרי – לקרב אחרים אל עבודתו יתברך, כי היו בעיניהם תמיד כבריה חדשה ממש. אשרי הלוקח התעוררות חדשה מ'פרשת החודש' – לחדש עצמו בכל עת, כי אז תיקבע מידה זאת בלבו לכל השנה כולה. (שיחות מוהרא"ש)
|
