מוהרא"ש נ"י אמר, שתכלית האשה היא לעזור לבעלה שיזכה להרגיש את מתיקות התורה, כי דייקא על ידי שהיא מטפלת בעניני הבית, ועושה כל מה שיבכולתה שבעלה יוכל לקבוע שיעורים בתורה, ומעודדת אותו על זה, וגם מבטיחה ואומרת שזה הדבר החשוב ביותר אצלה, על ידי זה גורמת שבעלה יתמיד מאד ויקבע שיעורים בכל חלקי התורה, ולבסוף יזכה גם להרגיש ולחוק את מתיקות התורה, שעל זה אמרו חכמינו הקדושים ז"ל (יומא עב ע"ב) לומד תורה בטהרה – נושא אשה ואחר כך לומד תורה, כי דיקא על ידי שנושא אשה, ושומע ממנה דברי התעוררות, התחזקות ועידוד ללמוד תורה, על ידי זה זוכה ללמוד תורה בטהרה, ולהגיע אל מתיקות התורה באמת.

ואמר מוהרא"ש נ"י, שזהו הסוד המבואר בכתבים (עיין זוהר הקדוש ויחי דף ר"מ. ובהגהות ניצוצי אורות להחיד"א שם, בשער הכוונות להאריז"ל שער יציאת מצרים דרוש ד' ובהגהות רבי שמואל וויטאל ז"), ומובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' קצ"ט), דב"ש בגימטריא אש"ה, כי עיקר תכלית האשה, שתעזור לבעלה להרגיש מתיקות התורה שנמשלה לדבש, וכמו שכתוב (תהלים י"ט) ומתוקים מדבש ונופת צופים, ועל ידי שהיא עוזרת לבעלה להרגיש מתיקות התורה, היא גם קונה לעצמה אריכות ימים ושנים טובות, וכמבואר שם בדברי רביז"ל, שהמתקה להינצל מעונש אלמן, שלא תמות אשתו, חס ושלום, להרגיש טעם מתיקות התורה, ועל ידי שמרגישים טעם מתיקות התורה, על ידי זה ניצולים מהעונש הזה, לבלי להיות אלמן, חס ושלום, וזהו אותיות אלמ"ן, ראשי תיבות (תהלים קי"ט) מ'ה נ'מלצו ל'חכי א'מרתך, שעל ידי שמרגישים מתיקות בתורה, ניצולין מהעונש הזה, וגם הכתוב מסיים "מדבש לפי", שעל ידי המתיקות שמרגישים בתורה, ממתיקים את הדין של מיתת אשתו חס ושלום, כי דב"ש בגימטריא אש"ה, עיין שם בדברי רביז"ל, נמצא שמצד אחד היא עוזרת לבעלה, להגיע אל מתיקות התורה, ומצד שני עוזרת לעצמה, כי מתקנת לעצמה אריכות ימים ושנים, על ידי שבעלה זוכה להרגיש מתיקות התורה.

ואמר מוהרא"ש נ"י, שאם היו הנשים יודעות זאת, שדייקא על ידי שבעליהן זוכים למתיקות התורה, על ידי זה הן בעצמן מקבלות אריכות ימים ושנים טובים, היו עושות כל מיני מאמצים לעזור לבעליהן להרגיש את מתיקות התורה, והיו עוזרות בכל עניני הבית בכל כוחן, הכל כדי שיהיו בעליהן פנויים להגיע אל מתיקות התורה, ושלא יהיה לימודם מתוך מרירות ולחץ, חס ושלום, כי כשאשה עוזרת בבית, אזי יש אפשרות לבעל לקבוע עתים לתורה, ולהגיע אל מתיקות התורה, ודייקא מתיקות התורה מצלת מעונש אלמן, חס ושלום, ושתהיה להן אריכות ימים ושנים טובים.

ואמר מוהרא"ש נ"י, שעל כן יש מנהג ישראל קדושים (מובא בפוסקים ובמשנה ברורה אורח חיים סי' תצ"ד סעיף קטן י"ג) לאכול דבש ביחד עם מאכלי חלב בחג השבועות, וכמו שכתוב (שיר השירים ד') דבש וחלב תחת לשונך, כי העיקר להרגיש את ה"דבש" שבתורה, שהיא המתיקות שיש בתוכה, ועל ידי זה זוכים לאריכות ימים ושנים טובות, הן לו והן לאנשי ביתו.

וסיפר מוהרא"ש נ"י, שמקובל בין אנשי שלומינו, שבשעה שאמר רביז"ל התורה בליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' רפ"ה, על הפסוק (משלי ל"א) טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה, שתיכף ומיד שטועמים טעם מתיקות התורה של הצדיק האמת, שוב לא יכבה בלילה נרה, היינו אף על פי שאחר כך ימנע ולא יתקרב אליו, ויהיה רחוק ממנו, אף על פי כן לעולם יאיר לו אור התורה שטעם קצת ממנה בהיותו אצלו, שבאותו שעה היה אצל רביז"ל יהודי בשם ר' דוד מעיר פאלי, והתקיימו אצלו דברי רביז"ל, כי אחר כך שוב לא נסע אל רביז"ל, ונתרחק ממנו (כמובא ב"חיי מוהר"ן" סי' ל"ה), אבל שנים אחר כך היה אצל השולחן של מפורסם אחד שהיה מתנגד על רביז"ל, והביא איש אחד לפני המפורסם, את דברי רביז"ל הנ"ל, דב"ש בגימטריא אש"ה, וענה ואמר המפורסם בלשון גנאי, פע, פע, פע, איך כותבין דבר כזה בספר? והנה ר' דוד מפאלי היה יושב אז אצל השולחן, וחרה לו מאד שהמפורסם יבזה כל כך דברי רביז"ל, ובפרט שידע ר' דוד, שדבר זה מוזכר גם בכתבי קבלה, ולא היה יכול להתאפק על בזיון כבוד רביז"ל, וקם ואמר אל המפורסם הנ"ל, "לא בכל מקום שהוא היה, אתה היית", כאומר, לא בכל מקום שלמד רביז"ל, אתה למדת, אם כן איך ירהב נפשך לבטל דברי רביז"ל, ובזה השתיק אותו, והתקיימו בו אז דברי רביז"ל, טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה, כי נזכר בעוצם מתיקות התורה שהרגיש אצל רביז"ל בהיותו אצלו, ועל ידי זה מחה על כבודו, וזה היה עוצם רוח קדשו של רביז"ל, שדייקא מתיקות התורה שהרגיש אצל רביז"ל, יעמוד לו לברר קדושת דיבורו שאמר: דב"ש בגימטריא אש"ה, שעל ידי מתיקות התורה ניצולים מעונש אלמן, וגם שהמתנגד ההוא היה אלמן רחמנא ליצלן, ומחמת זה לא היה יכול לברר עסקיו כראוי, וכמו שהיה מובן מדברי מוהרנ"ת ז"ל כשדיבר מזה (וכמובא ב"ימי התלאות"), ולכן דייקא זאת היא תכליתה של אשה, לעזור לבעלה להרגיש מתיקות התורה, ועל ידי זה יאריכו שניהם ימיהם בטוב ובנעימים.

ופעם אמר מוהרא"ש נ"י בדרך צחות, שעל כן אצל אנשי העולם קוראים זמן התחלת הנישואין בשם "ירח דבש", והרבה תמהים מה ענין זמן התחלת הנישואין ל"ירח דבש", אבל בקדושה זה נמשך מסוד הנ"ל, דב"ש בגימטריא אש"ה, ודייקא על ידי שמתחתן עם בת זוגו, יכול לזכות למתיקות התורה, ולהרגיש הדבש שיש בתורה, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים, לומד תורה בטהרה, נושא אשה ואחר כך לומד תורה, על כן אשרי הזוכה להרגיש מתיקות התורה באמת, ואשרי אשה העוזרת לבעלה להרגיש מתיקות התורה, כי תבא על שכרה בזה ובבא לנצח.

(שיחות מוהרא"ש)