שיחות מוהרא"ש • אשר בנחל

מוהרא"ש נ"י אמר, שאי אפשר להשיג ולתפוס בספרו "אשר בנחל", כי אם מי ששבור בעצמו כחרס הנשבר, כי עם ישות אי אפשר להשיג כלל בספר זה, וקשה לאדם שתהיה לו איזו הרגשה בספר זה כשאינו שבור בעצמו, כי הישות והגאות שלו מונעות אותו מלהרגיש את אור רוחניות החיות האלוקית הטמונה בספר זה, אבל מי ששבור מאוד מרוב הצרות וההרפתקאות שעוברות עליו, אותו יחיו הספרים מאוד מאוד, וירגיש בהם ערבות, נעימות, ידידות, זיו וחיות אלוקותו יתברך.

ודבר זה אי אפשר להסביר לאחר, כי הספר הזה הוא כולו רוחני, שנתלבש בבעיות והרפתקאות מה שעובר על האדם, אבל באמת הם השגות נפלאות; אשרי מי ששוקד בהם!

ואמר, שספר "אשר בנחל" נתן לו רבינו ז"ל בעצמו מתנה, וסיפר סיפור נפלא איך התחיל להתכתב עם צעירי אנשי שלומנו וכו' (ועד היום שמתכתב כבר עם כמה אלפי אנשים בכל חלקי העולם, שמריצים בעיותיהם לפניו), והיה זאת קודם חנוכה תשכ"ד שהתחילו להתקבץ סביבו בחורים צעירים, וקרבם אל דעת רבינו ז"ל, ולמדו באיזו ישיבה… והתחיל ראש הישיבה לרדוף אותם, והתחילו להתכתב עמו, וכתבו לו כל אחד את מר לבו וכל מה שעובר עליו בפרטי פרטיות וכו', והוא היה אז עדיין צעיר מאוד, ואף שכבר היה אז בקי בכל ספרי רבינו ז"ל בעל-פה, וכן הייתה לו ידיעה רבה בכל כתבי האריז"ל, ולמד הרבה ש"ס ופוסקים ומדרשים וספרי חסידות, אבל עוד לו היה רגיל בדבר זה, שיבואו אליו אנשים ויספרו לפניו את כל בעיותיהם וירידתם ופגמם ולכלוך מעשיהם וכו', ועל-כן כשכל אחד התחיל לפרט לפניו מעשיו במכתב, לא רצה להשיב להם, כי חשש מאוד, היות וזו אחריות גדולה.

ואמר אז בשם מוהרנ"ת ז"ל, שהתבטא פעם בזו הלשון: "לדבר עם אדם ולתת לו עצות, זוהי האחריות הגדולה ביותר, כי אולי אתן לו התחזקות, והוא צריך עכשיו להתעוררות, או להיפוך, שמא אתן לו התעוררות, והוא צריך להתחזקות, הלא אני הורס אותו, האק איך איהם אפ דעם קאפ", (אני חותך את ראשו).

	ספרי שאלות ותשובות "אשר בנחל" אשרי מי שיאחז בהם תמיד

ומהטעם הזה חשש מוהרא"ש נ"י מאוד מאוד, אך אחר-כך כשהרבו לבוא בחורים אל ביתו, וגם התחילו לשטוח בעיותיהם במכתב אליו, אזי הרבה בבכי יום אחד בכמה שעות של התבודדות, שיגלה לו השם יתברך מה עליו לעשות, ומה לכתוב ומה לענות להם, והלך לישון מתוך בכייה והתבודדות.

ויהי בחלומו הוא רואה את רבינו ז"ל מטייל עם מוהרנ"ת ז"ל, ובאים מולו, והוא עומד על מקומו ומתסכל עליהם איך שמתקרבים ורבינו ז"ל דיבר עם מוהרנ"ת ז"ל באיזה עניין עמוק, (כך סיפר מוהרא"ש נ"י, כי ראה והבין כפי התנועות של מוהרנ"ת ז"ל שהיו פניו לגמרי אל רבינו ז"ל, ומסתכל אל תוך פני רבינו ז"ל, וכל דיבור שדיבר רבינו ז"ל, כיווץ את מוחו והיה שומע, כדרך בן-אדם שרוצה לשמוע ולהבין עניין עמוק), והם היו הולכים כך ביחד, רבינו ז"ל מדבר ומוהרנ"ת ז"ל שומע, עד שהגיעו אל המקום שעמד מוהרא"ש נ"י, ואז נעצר רבינו ז"ל וחייך אליו, וניגש מוהרא"ש נ"י אל רבינו ז"ל ואמר לו באוזנו מה שאמר, וגם סיפר לו כל העניין של הבחורים ובכה אז הרבה מאוד לפניו, ואמר: רבי מה אעשה? ומה אשיב להם? וכל זאת אמר לרבינו ז"ל בלחישה באוזנו, שלא ישמע מוהרנ"ת ז"ל, כי מוהרנ"ת ז"ל היה בקפדה גדולה עליו, והראה לו פנים קפידות וזועפות למה הפסיק את רבינו ז"ל מלדבר אליו.

(ואמר מוהרא"ש נ"י: כפי הקפדה של מוהרנ"ת ז"ל היה נראה, שדיבר עמו רבינו ז"ל איזה עניין נפלא, ועל-כן הקפיד מאוד למה הפסקתי את השיחה), ואף-על-פי-כן לא הסתכל מוהרא"ש נ"י עליו, רק סיפר לרבינו ז"ל הכל, ורבינו ז"ל חייך אליו, ואמר לו בזו הלשון: "שרייב מיין קינד שרייב, איך וועל דיר מגלה זיין שיינס אין מיין תורה, איך וועל זיין מיט דיר" (כתוב, בני, כתוב, אני אגלה לך דברים יפים בתורתי, אני אהיה עמך), והבטיח לו עוד הרבה הבטחות, (מוהרא"ש נ"י לא גילה מה), ואחר-כך הלכו להם.

ומוהרא"ש נ"י היה עומד על מקומו ומסתכל איך שהם הולכים, רבינו ז"ל מדבר ומוהרנ"ת מקשיב כשפניו לגמרי אל רבינו ז"ל כנ"ל, וכך עמד מוהרא"ש נ"י עד שנעלמו מעיניו, (וכל זה היה באיזה שדה), ומוהרא"ש נ"י התחיל להתבודד אז עמו יתברך, ופתאום באמצע ההתבודדות ראה מוהרא"ש נ"י שאחד רץ מרחוק אליו (מאותה דרך שהלכו רבינו ז"ל ומוהרנ"ת ז"ל), ורץ אליו בשמחה עצומה עד שהגיע על ידו, ונתן לו "שלום עליכם" בפנים שוחקות, ואמר לו: עתה אני יודע מי אתה, והתחיל ללטפו על כתפו, ואף נשק על מצחו ואמר לו: אל תפחד, אני אהיה עמך תמיד, ובכל חידושיך אהיה עמך תמיד, וזה היה מוהרנ"ת ז"ל בעצמו.

(ואמר מוהרא"ש נ"י, והבין מתוך דבריו, שרבינו ז"ל דיבר עמו ממנו ואמר לו מה שאמר, ועל-כן חזר בשמחה עצומה כזו ונתן לו "שלום עליכם" בפנים שמחות, וגם הבטיח לו הבטחות חזקות, שיהיה עמו בעת כתיבתו חידושי תורה, וכפי המובן מדבריו הקדושים היה, שיתעבר בו בעת הכתיבה וכו`).

ומאז ערב חנוכה תשכ"ד התחיל מוהרא"ש נ"י לכתוב, והשם יתברך עזר לו ונעשה כמעיין המתגבר, וכבר זכה לחבר הרבה ספרים, הן על ה"ליקוטי-מוהר"ן" והן על ה"סיפורי-מעשיות", והן על "ספר-המידות", ובפרטיות עוד כמה ספרים שנדפסו כבר הרבה פעמים.

אבל תמיד אומר מוהרא"ש נ"י: אף שזיכני השם יתברך לחיבורים יפים על ה"עץ חיים" ו"פרי עץ חיים", ועל הסידור וכו', אך אצלי ספרי "אשר בנחל" עולים על הכל, כי ספרים אלו שווים לכל נפש, וגם נתלבשה בהם השגת אלוקות באופן כזה, שפלוני קורא מכתב פרטי בעניינים שונים, ובין כך אוחזים באוזנו וסוחבים אותו אליו יתברך, ומגלים לו שיש אלוקים חיים בעולם.

ואמר מוהרא"ש נ"י, שהספרים האלו – חלק "אשר בנחל", יודפסו ויחזרו ויודפסו פעמים אין מספר, ויתפשטו בכל העולם כולו, וזה יהיה ספר לבני הנעורים, לשאוב ממנו יראת שמיים והתחזקות לשוב אליו יתברך, (וכבר נתקיימו דבריו הקדושים, כי כמה חלקים נדפסו כבר כמה פעמים וכן נתפשטו ספריו בכל קצווי תבל).

גם הבטיח מוהרא"ש נ"י, שכל מי שידפיס איזה חלק מספרי "אשר בנחל", תהיה לו ישועה במה שצריך – בָּנֵי, חַיֵּי וּמְזוֹנֵי, ואמר שהוא חזק בדיבור זה, בחנוני נא ותראו ותיווכחו אם אין זה כך.

ופעם שאל אחד: מדוע ספר זה יותר מספרים אחרים שחיברתם? ענה ואמר: כי ספר זה נכתב בצורה פשוטה מאוד, מכתבי תשובות שעניתי וכתבתי לשבורי לב, והם החיו את עצמם מאוד מאוד במכתבים, וחזרו בתשובה אמיתית, והתחילו להתמיד בתורה ובתפילה וכו', ואצל השם יתברך יקר מאוד מאוד כשמחזקים את בניו, ועל-כן גם אצלי יקרים הספרים האלו יותר מכל הספרים שחיברתי, ועוד דיבר שבחים רבים על ספרי "אשר בנחל"; אשרי שיאחז בהם תמיד!

(שיחות מוהרא"ש, חלק א')

הערת המערכת: נכון לעכשיו (שבט ה'תשע"א) הודפסו כבר ס"ו (86) כרכים, האוגדים בתוכם כ-19,252 מכתבים, שנכתבו בין השנים תשכ"ד -תשנ"ג. חוץ מזה מוכנים כבר לדפוס עוד 40,000 מכתבים מהשנים שלאחר מכן עד עכשיו בלי שום גוזמא! הפלא ופלא!

לקריאה, עיון והורדת ספרי אשר בנחל מתוך ספריית האתר לחץ כאן