בין המצרים – לחפש את השכינה בגלות

מוהרא"ש ז"ל אמר, שרוב אנשי העולם מסתכלים על ימי בין המצרים כמו על ימי עצבות ומרה שחורה, ונדמה להם שהם ימי ירידה ונפילה חס ושלום, וקשים מאד לעבודת השם יתברך, ובאמת היא תכלית ההיפך, שימי בין המצרים מאד מסוגלים לעבודת השם יתברך, ויכולים להתקרב בהם מאד אל השם יתברך, יותר מבכל ימות השנה, ופעם סיפרו לפני מוהרנ"ת ז"ל, שאנשים כשרים אומרים שיש להם ירידה ונפילה בימי בין המצרים, ואמר מוהרנ"ת ז"ל, שאינו אמת, רק ימים אלו מסוגלים מאד לעבודת השם יתברך, ויכולים להתקרב בהם ביותר להשם יתברך, כי בימים אלו השכינה עמנו בגלות, והיא קרובה וסמוכה אלינו מאד, וכדרך המלך בשעה שיושב בתוך הארמון שלו, קשה מאד להגיע אליו, אבל בשעה שיוצא לדרך, והוא מסתובב בין אנשי מדינתו, קל מאד להגיע אליו, ולכן דייקא בימים אלו שהשכינה עמנו בגלות, מסוגל מאד להתקרב אליה ולעשות לה קן ואכסניא שתשרה אצלינו, והוא על ידי תורה ותפילה ועבודת השם יתברך, ואז יזכה לעלייה גדולה.

	ימי בין המצרים מסוגלים מאד לעבודת השם יתברך, כי בימים אלו השכינה עמנו בגלות

ואמר מוהרא"ש ז"ל, שמקובל בין אנשי שלומינו, שמסוגל מאד לומר הרבה תיקוני זוהר בימי בין המצרים, ולסיים אותו אז, כי איתא בתיקוני זוהר (בהקדמה דף א'), רשותא אתיהיב לון לאלין נשמתין דאתתרכו מאתרייהו בתר קודשא בריך הוא ושכינתיה, לקננא בהאי חבורא (ניתנה רשות לאלו הנשמות שנתגרשו ממקומן אחר הקדוש ברוך הוא ושכינתו, לעשות להם קן בחיבור זה), עיין שם, נמצא שיש דרך ועצה קלה לעשות קן ואכסניא להשכינה הקדושה, והוא על ידי אמירת תיקוני זוהר, ואשרי מי שזוכה לסיים אותו בימים אלו.

ואמר מוהרא"ש ז"ל, שימי בין המצרים הם כ"א יום, והם מכוונים כנגד השם אהי"ה שבגימטריא כ"א, והוא השם של תשובה, כי אהיה פירושו "אנא זמין למיהוי", אני מוכן מעכשיו לעשות תשובה ולחזור אל הקדוש ברוך הוא (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' ו'), כי ימים אלו מסוגלים מאד לתשובה, והם בדוגמת הכ"א יום שיש מראש השנה עד שמיני עצרת, ועליהם נאמר (תהלים ע"ג) אך טוב לישראל, א"ך בגימטריא כ"א, (עי' ספר "זרע קודש" להרה"ק מראפשיץ זי"ע פרשת דברים), רק מחמת שהם ימים גבוהים מאד, לכן הבעל דבר מסבב אותם עם דמיונות של עצבות ומרה שחורה, וכדרך אוצר גדול ועצום מאד שיש עליו הרבה מנעולים וחותמות, שלא יהנו ממנו אלו שאינם ראויים, אבל מי שאינו מטעה את עצמו, קופץ ודולג על כל המניעות, ומרבה תפילות והתבודדות בימים אלו שיזכה להתקרב אל השם יתברך באמת, ולמצוא אותו יתברך בתוך כל ההסתרות והכיסויים, ואז יזכה למצוא אוצר נפלא מאד, וכמובא בספרים הקדושים בשם המגיד הקדוש ממעזריטש זי"ע (עי' ספר "עבודת ישראל" להמגיד הקדוש מקאזניץ זי"ע פרשת מסעי) על הפסוק (איכה א') כל רודפיה השיגוה בין המצרים, כל רודפי – יה, כל מי שרודף אחר השם יתברך, ישיג אותו בימי בין המצרים דייקא, ולכן אשרי מי שאינו מטעה עצמו, רק מרבה בתורה ובתפילה בימים אלו, ורודף אחריו יתברך בכל כוחו, כי אז יזכה להשגה גדולה וגבוהה, ויתהפכו לו הימים לששון ולשמחה.

ואמר מוהרא"ש ז"ל, שבפרט השבתות של ג' שבועות אלו גבוהות ומרוממות מאד, וכמעט שאין דוגמתן בכל שבתות השנה, כי הן מכוונות כנגד השלש רגלים פסח, שבועות, וסוכות, פרשת פנחס כנגד פסח, פרשת מטות-מסעי כנגד שבועות, ופרשת דברים ושבת חזון כנגד סוכות, ושבת חזון היא השבת הכי גבוהה בכל השנה, כי חזון נקרא על שם גילוי הנבואה, וכמו שכתוב (ישעיה א') חזון ישעיהו, והוא דוגמת חג הסוכות, שנקרא על שם שסוכין אז ברוח הקודש (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' כ"א), וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי סוכה כ"ב:) למה נקרא שמחת בית השואבה, שמשם שואבים רוח הקודש, וזכי הראות יכולים לראות בשבת חזון, מראה מבית השלישי שיבנה במהרה בימינו, וזוכין אז לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, ומובא בספר הקדוש "שער המלך", שחזו"ן ראשי תיבות ח'צי ז'עם ו'חצי נ'חמה, כי בשבת זאת נתגלה שהשם יתברך ינחם אותנו מכל הצרות ויסיר ממנו חרון אף וזעם, ולכן אשרי מי שמסתכל על פנימיות ימים אלו, שהם עתידים להיות ימי שמחה ויום טוב, ומדבק עצמו אל אור השכינה המתגלה ביותר בימים אלו, כי אז יזכה לעלייה גדולה בעבודת השם יתברך. 

ואמר מוהרא"ש ז"ל, שכל זה מרומז בדברי השולחן ערוך (אורח חיים סי' תקנ"ב) שאין אומרין תחנון בתשעה באב מפני דאיקרי מועד, וכמו שכתוב (איכה א') קרא עלי מועד וגו', ולכאורה הדבר יפלא מאד, הרי נוהגין בתשעה באב כל מיני הלכות אבילות, ואיך יאמרו "דאיקרי מועד", אבל התירוץ הוא, שבאמת בפנימיות, הימים אלו הם ימי ששון ושמחה, וכשיבוא משיח יהיו ימים טובים ממש, ויקראו את מגילת איכה מתוך מגילה כשרה עם ניגון של שמחה, ולכן גם עכשיו, אף על פי שנוהגים בהם בהלכות אבלות, אסור להסיח דעתו מן הגאולה העתידה, רק צריכים לזכור שהשם יתברך מצפה לחזור אלינו בכל עת, ועל ידי שנכניס בלבנו אמונה ובטחון חזקים, ונשמח תמיד בשמחת אלקותו יתברך, על ידי זה נזכה בישועת ה' באמת, אשרי המחכה ויגיע.

(שיחות מוהרא"ש, חלק ט"ז)