שיחות מוהרא"ש • חובות

מוהרא"ש נ"י אמר, שצריכים להיזהר מאוד לא להיות בעל חוב לבני-אדם כלל, כי רבינו ז"ל אומר (ספר-המידות, תשובה, סימן מו): מי שרוצה לשוב, יזהר מלהיות בעל חוב, וכן איתא (שיחות-הר"ן, סימן קכב), שהקפיד רבינו ז"ל שלא להיות בעל חוב כלל, אבל אמר מוהרא"ש נ"י, שלגבי השם יתברך צריך אדם תמיד להיות בעיניו כמו בעל חוב, שיידע ויזכור תמיד שעדיין לא יצא ידי חובתו אליו יתברך כלל, ועל-ידי ידיעה זו דייקא יזכה לשוב בתשובה שלמה לפניו יתברך, כי יאמר תמיד: הלא אני צריך ללמוד עוד יותר תורה ולהתפלל עוד יותר בכוונה ובדבקות, ולעשות עוד יותר מצוות, כי הלא לא יצאתי ידי חובתי כלל עדיין.

	רביז"ל הקפיד שלא להיות בעל חוב

ואמר מוהרא"ש נ"י, שזהו מה שכתוב (שיר-השירים ב): "ב'צילו ח'מדתי ו'ישבתי ראשי תיבות ח'ו'ב' וסופי תיבות בגימטריה שם הוי"ה ברוך הוא, שעל-ידי שהאדם הוא תמיד בעיניו כמו בעל חוב אליו יתברך, על-ידי-זה הוא יושב תמיד תחת צל כנפיו יתברך, והוא הוגה תמיד בַּחֲמִידוּ דאורייתא, ומבקש מלפניו יתברך ו'תן ח'לקנו ב'תורתך, שהוא גם-כן ראשי תיבות ח'ו'ב', אבל אם, חס ושלום, האדם סר מדרכי התורה, ועושה גם מעשים רעים, רחמנא לצלן, אז (איוב כ): ח'יל ב'לע ו'יקאנו, שבולעת אותו הסיטרא אחרא, רחמנא לצלן, ונעשה יותר בעל ח'ו'ב' רחמנא לצלן, כי נעשה בעל חוב למידותיו ותאוותיו הרעות, השם ישמרנו, עד שיזכה האדם לעשות תשובה ולחזור אליו יתברך באמת, ואז תקיא אותו הסיטרא אחרא מבית הבליעה שלה (עיין ליקוטי-מוהר"ן, חלק ב`, סימן ח), עם כל ניצוצות הקדושה שבלעה ממנו, ויתהפך ח'ו'ב' הנ"ל לשם ח'ב'ו' הקדוש, שהוא אחד מע"ב שמותיו יתברך, ויקבל תיקונו האמיתי.

והמשיך מוהרא"ש נ"י ואמר, שבאמת צריכין לדעת שכל חיי האדם הם רק הלוואה ממנו יתברך, שהלווה לנו השם יתברך את נשמתנו הבאה מתחת כסא הכבוד, ונתן אותה לתוך הגוף הגשמי של זה העולם, וכל ימי חיי האדם הוא צריך לפרוע חובו אליו יתברך על-ידי תורה, מצוות ומעשים טובים, כי רק זה נקרא סילוק חובותינו כמובן, ואף-על-פי שבינתיים אין האדם רואה שום דבר ואינו מבין כלל, איך יזכה לסלק חובו המרובה, אבל על-ידי שיתחזק באמונה יתרה ויבטח בו יתברך באמת, ויעסוק בתורה ובתפילה ובמעשים טובים בהתמדה גדולה, על-ידי-זה סוף כל סוף יבוא לאור גדול ולשפע הדעת, וישלם בשלמות כל חובותיו, וזהו (תהילים צב): "להגיד בבוקר ח'סדך ו'אמונתך ב'לילות", ראשי תיבות ח'ו'ב', שעל-ידי שיתחזק באמונה יתרה, אפילו כשיהיה לו בחינת לילה, בחינת חושך, לבסוף יבוא "להגיד בבוקר חסדך", ויזכה לאור גדול.

ואמר מוהרא"ש נ"י, שפעם אמר מוהרנ"ת ז"ל, שלכן הצדיקים הגדולים היו תמיד בעלי חובות, כי זה היה כדי להזכיר להם שמוטל עליהם לפרוע חובותיהם אליו יתברך באמת, ועל-ידי אִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא אַתְעַר לְעֵילָא, והבן.

(שיחות מוהרא"ש, חלק ב')