שיחות מוהרא"ש • עלים לתרופה

מוהרא"ש ז"ל אמר, שבספר "עלים לתרופה" מכתבי מוהרנ"ת, זכרונו לברכה, שם יכולים לראות את הלך מחשבתו של מוהרנ"ת ז"ל, כי על-ידי מכתב שאדם כותב לחברו יכולים לראות יותר פנימיות לבבו ועניינו ומהותו של האדם הכותב, מאשר לראות בספר שחיבר, כי ספר יכולים לומר שהוא התייגע בתורה או שישב שעות רבות והכניס את עצמו בתוך הדרוש או החידוש שחידש, אבל על-ידי מכתב שאדם כותב לחברו יכולים לראות ולהכיר את האמת של המחבר, ומהי דרכו והתנהגותו ועניינו, ובפרטיות מוהרנ"ת, זכרונו לברכה, איך שכותב בתמימות ובפשיטות כזו, רואים במכתבים שלו את מהותו האמיתית, איך שחיזק עצמו כל ימי חייו בזה שזכה להתוודע מרבי אמת כזה, ויודע מהספרים הקדושים האלו, ואינו קורע אותם, חס ושלום, רק משתדל ללמוד בהם ולהדפיסם ולהפיצם ברבים.

וסיפר מוהרא"ש ז"ל שבימי בחרותו, בתחילת התקרבותו לרבנו ז"ל למד את הספר "עלים לתרופה" מכתבי מוהרנ"ת ז"ל שלוש פעמים, וגודל החיות והמשיבת נפש וההתחזקות ששאב משם, אין לתאר ואין לשער כלל, ואמר, שמאז אחרי חתונתו כבר לא יצא לו לעיין בהם, עם כל זאת מרוב תשוקתו והתמדתו שלמד את הספר בימי בחרותו, עדיין הוא זוכר את רוב הספר בעל-פה.

"מה אתה מדבר שזה סתם ספר מכתבים, הלא הספר מחיה אותי ומחזק אותי!"

(והרבה פעמים בעת השיעור ברבים, מוהרא"ש ז"ל חוזר על קטעים שלמים מהספר "עלים לתרופה"  בבקיאות כזו, אשר אפילו מי שעיין בתוך הספר, אינו זוכר כל-כך, ותמיד הוא מדבר מהקטעים שבספר "עלים לתרופה").

ואמר מוהרא"ש ז"ל, שבספר "עלים לתרופה", מכתבי מוהרנ"ת ז"ל, רואים את התמימות והפשיטות שלו, אף שהיה למדן גדול וחריף עצום ומקובל נפלא כמובן מספרי "ליקוטי-הלכות" הקדושים שלו, אף-על-פי-כן התנהגותו הייתה התנהגות פשוטה מאוד באמונה פשוטה ובחיות ובשמחה, שזכה להתקרב לרבנו ז"ל, וכל הלך מחשבתו והנהגתו היום יומית רואים משם, ועל-כן אשרי מי שמתמיד בזה.

וסיפר מוהרא"ש ז"ל, איך שרואים הרבה פעמים, שבשעת המחלוקת בשנות תקצ"ה-צ"ו-צ"ז-צ"ח, שמסרו אותו המתנגדים הרשעים לממשלה ועשו לו צרות רבות, והוא כותב על איזה אדם מהמתנגדים שלו את המילים "ימח שמו", ושופך בוז עליהם, ומגלה פרצופם.

וסיפר מוהרא"ש ז"ל, שהיה מפורסם שאחד בין אנשי שלומנו – הרב החסיד רבי ישראל קארדאנער, זכרונו לברכה, והוא התקרב לרבנו ז"ל על-ידי שמצא בגניזה בין השמות חלק קטן מ"עלים לתרופה", וקרא שם מכתב משנת תקצ"ו, איך שמחזק את בנו רבי יצחק שיהיה שמח שזכה להתקרב ולהתוודע מרבנו ז"ל, ותהילה לאל, אין אנו חולקים עליו, ומסיים את המכתב: ההכרח לי לקצר, כי המשטרה מחכה לי למטה לעצור אותי ולגרש אותי מעיר ברסלב אל עיר נעמירוב וכו' וכו', וכשקרא מכתב זה הרב החסיד רבי ישראל קארדאנער, זכרונו לברכה, אמר לעצמו: הנמצא דבר כזה בעולם, שהמשטרה מחכה לאיזה אדם לעצור אותו, ויש לו עוד זמן לחזק את בנו?! אם-כן ההכרח לי לחפש ולהיוודע מי זה האיש המחבר את הספר הזה, ומה עניינו, וככה זכה להתקרב לדרכי רבנו ז"ל, כי חיפש אחרי ספרי ברסלב עד שנתקרב במסירות נפש עצומה כידוע בין אנשי שלומנו, כמה סבל מכל משפחתו בעת התקרבותו לרבנו ז"ל, ואחר-כך זכה להדפיס את כל ספרי רבנו ז"ל ולהפיצם בכל תפוצות ישראל, והכל היה על-ידי הספר "עלים לתרופה".

וסיפר מוהרא"ש ז"ל, שהרב הקדוש רבי צדוק הכהן מלובלין, זכרונו לברכה, שעשה את המראה מקומות על "ספר המידות", הייתה לו ספריה ענקית, וכל מוכר ספרים שהיו לו ספרים חדשים למכור, בא אליו עם הספרים, והוא בחר ביניהם וקנה אותם בכסף מלא, פעם אחת הביא לפניו מוכר הספרים הרבה ספרים חדשים וגם ישנים, וביניהם היה הספר "עלים לתרופה", והוא, זכרונו לברכה, התחיל לבחור בין הספרים ספר שמעניין אותו, ויהי כשהגיע לידו ספר "עלים לתרופה", ענה ואמר מוכר הספרים: לא! לא! הספר הזה אינו בשבילך, כי הוא סתם ספר מכתבים, ואז תפס רבי צדוק את הספר בידו בחוזקה, ועיין בו, וענה ואמר למוכר: מה אתה מדבר שזה סתם ספר מכתבים, הלא הספר מחיה אותי ומחזק אותי, אשריך שהבאת לי את הספר הזה… ושילם בעבורו.

וסיים מוהרא"ש ז"ל: אשרי מי שמעיין בכל יום בשניים או בשלושה מכתבים ממכתבי מוהרנ"ת ז"ל שבספר "עלים לתרופה", ואז טוב לו לנצח.

(שיחות מוהרא"ש, חלק ב' )

» כל המידע על מוהרנ"ת מברסלב