|
מוהרא"ש ז"ל אמר, אשר עוצם השמחה השרוי בכל העולמות בליל הסדר של פסח אין לתאר ואין לשער כלל, כי אז השם יתברך שמח עם כל אחד ואחד מישראל כמו אבא השמח עם בנו יחידו, והקדוש ברוך הוא בא אז עם כל הפמליא שלו לכל בתי ישראל, לראות איך הם עורכים את הסדר, והקדוש ברוך הוא מתפאר בפני כל הפמליא שלו ואומר: "ראו בניי חביבים שיש לי בארץ, שהם עורכים את הסדר עם בני משפחתם, בנים ובני בנים, נכדים ונינים, כולם יושבים ביחד ושמחים בשמחתי שגאלתי אותם ממצרים", כי כן היתה מצות אכילת פסח, כל המשפחה ביחד, וכמו שכתוב (שמות י"ב) שה לבית אבות שה לבית, והקדוש ברוך הוא מכריז ואומר בכל העולמות: "ומה עכשיו שהם עדיין בגלות, ועובר עליהם מה שעובר, אף על פי כן הם עורכים את הסדר בשמחה רבה, ושמחים במצותיי, קל וחומר ובן בנו של קל וחומר, כשאני אגאל אותם מכל הגלויות ומכל הצרות גאולת עולם, כמה ישמחו בשמחתי ויקיימו התורה והמצוות בשמחה עצומה", ולכן בליל הסדר של פסח נתעוררים רחמים רבים וגדולים בשמים, ובזכות ליל הסדר נשפעים על נשמות ישראל כל מיני השפעות טובות ברוחניות ובגשמיות על כל השנה כולה.
ואמר מוהרא"ש ז"ל, שעל כן בשעת הסדר צריכין להיזהר מאד לשבת בשמחה עצומה ובאריכת אפים ובסבלנות גדולה, ולא להקפיד אם הילדים קופצים וצוהלים כדרך ילדים, ורוצים לשאול שאלות וקושיות, ולגנוב האפיקומן, כדרכם בליל הסדר, ומכל שכן לא להקפיד על אשתו אם איזה דבר אינו מוכן כראוי, או על שאר בני ביתו או האורחים הנמצאים אצל הסדר, כי אז מנסין אדם לראות סבלנותו ואריכת אפו, אם עכשיו הוא שמח בשמחת הקדוש ברוך הוא, ולא איכפת לו משום דבר אחר כלל, או לא, וצדיקים אמרו שליל פסח נקרא "סדר", כי אז אדם עושה סדר לעצמו על כל השנה, אם יושב בשמחה ובאריכות אפים, ושמח במצוות השם יתברך, אזי יזכה לשמוח כל השנה ולקנות לעצמו מדת הסבלנות ואריכות אפיים באמת, אבל אם מקפיד וכועס, חס ושלום, על אשתו או על הילדים, ומאבד סבלנותו, אזי יסבול מזה כל השנה, חס ושלום, ולכן צריכין להכין עצמו על זה מקודם, לידע שמנסים אותו בליל הסדר לראות שמחתו וסלבנותו, ואז טוב לו כל השנה, ויש לזכור דברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סי' פ"ב), שעיקר שלימות "סדר" הוא כשמחברים אליו "שלא כסדר", היינו לדעת שאפילו אם יש איזה דבר שנראה "שלא כסדר", גם בתוכו יש "סדר" נפלא, כי בכל דבר יש השגחה נפלאה, ואין שום תנועה בלעדיו יתברך כלל, ואם יקבל הכל באהבה, ויידע שיש "סדר" נפלא לכל הבריאה, אזי יזכה לשמוח כל השנה בשמחת הקדוש ברוך הוא, וטוב לו כל הימים. וסיפר מוהרא"ש ז"ל, שפעם הגיע הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זי"ע אל הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק זי"ע לשבת קודש פרשת בא, והרבי ר' אלימלך זי"ע כיבד את רבי משה לייב זי"ע לומר דברי תורה אצל השולחן, אבל הרה"ק רבי משה לייב זי"ע התבייש, ולא רצה לומר תורה לפני רבו, אבל הרבי ר' אלימלך זי"ע הפציר בו מאד, ולא היתה לו ברירה, והתחיל לומר, הנה כתיב בפרשת השבוע (שמות י"ב) ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל. ויש לדקדק, לכאורה היה צריך לכתוב, אשר פסח "מעל" בתי בני ישראל, כי הקדוש ברוך הוא קפץ ודילג כביכול "מעל" בתי בני ישראל, ועבר ונגף בתי מצרים, ולמה כתיב "על" בתי בני ישראל, אבל התירוץ הוא, שבשעה שהקדוש ברוך הוא בא בליל פסח עם כל הפמליא של מעלה, לראות איך בני ישראל עורכים את הסדר במצרים, היתה שמחה גדולה כזאת אצל הקדוש ברוך הוא וכל הפמליא של מעלה, עד שכולם כביכול נכנסו לריקוד של שמחה "על" גגי בתי בני ישראל, וכל המלאכים הצביעו על כל בית ישראל, ואמרו בשמחה עצומה "דָא וואוינט א איד, דָא וואוינט א איד" ("כאן גר יהודי, כאן גר יהודי"), ובספרו הרה"ק רבי משה לייב זי"ע זאת, נכנס לתוך שמחה והתלהבות כזו עד שקפץ על השולחן של הרה"ק הרבי ר' אלימלך זי"ע, והתחיל לרקוד בשמחה עצומה, והצביע על הרבי ר' אלימלך זי"ע, וצעק ואמר, "דא וואוינט א איד, דא וואוינט א איד".., הרי רואים עוצם השמחה השרויה בעולם בליל הסדר של פסח, אשרי הזוכה לשבת אצל הסדר בסבלנות גדולה ובשמחה עצומה. *** מוהרא"ש ז"ל אמר, שצריכין לזכור שעל ליל הסדר של פסח אמרו חכמינו הקדושים (משניות פסחים פרק י') "כאן הבן שואל את אביו", שכל אחד ואחד מישראל, שהוא בן חביב להקדוש ברוך הוא, שואל אז מאביו שבשמים כל מה שצריך, כי ליל הסדר הוא עת רצון גדול מאד, ויכולין לבקש מהקדוש ברוך הוא אז כל מה שצריך ברוחניות ובגשמיות, ומנהג ישראל קדושים שהילדים חוטפים וגונבים האפיקומן בליל הסדר, ואחר כך מבקשים מן האבא כל מה שנראה להם, וכל זה להזכיר אותנו שיכולים לבקש אז מאבינו שבשמים כל מה שאנחנו צריכין, וכל אחד יכול להשכיל עצה לעצמו לנצל כמה דקות בתפילה והתבודדות להשם יתברך במשך ליל הסדר, ובוודאי יזכה לפעול כל משאלות לבו לטובה. ואמר מוהרא"ש ז"ל, שהקערה שאנחנו מסדרין בליל פסח אצל הסדר הוא כלי קדוש ונורא מאד לקבל בתוכה כל ההשפעות טובות היורדות אז מלמעלה, כי האורות שלמעלה באים מלובשים בעשר ספירות, וכולם נמצאים אצל הקערה בליל פסח, כי מסדרין שלש מצות, ועליהן ששה מינים, וביחד עם הקערה, הם עשרה, כנגד עשר הספירות, כי שלשת המצות הן כנגד שלשת ספירות הראשונות, כתר חכמה בינה (ולפעמים נקראות חכמה בינה דעת), וששת המינים, שהם זרוע, ביצה, מרור, כרפס, חרוסת, חזרת, מכוונים כנגד ששת הספירות שהן: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, והקערה עצמה היא מלכות, ובשעה שמסדרין את הקערה, מסדרין את כל הספירות על מקומן, וממשיכין האורות שלהן מלמעלה למטה, כי כשמסדרין את המצות אזי ממשיכין שלשת המוחין הקדושים של כתר חכמה ובינה (או חכמה בינה ודעת), וזוכין לדבק את המוח בו יתברך, וכן כשמסדר את הזרוע ממשיכין מדת החסד בקדושה, ועל ידי הביצה, מדת גבורה בקדושה, וכן כולם, ואנשי מעשה נוהגים להזכיר בשעת סידור הקערה המינים עם הספירות המכוונות כנגדם, כגון כשלוקח את המצה הראשונה אומר כהן – חכמה, וכשלוקח המצה שניה אומר לוי – בינה, וכשלוקח המצה שלישית אומר ישראל – דעת, וכן כשלוקח הזרוע אומר זרוע – חסד, ביצה – גבורה, מרור – תפארת, חרוסת – נצח, כרפס – הוד, חזרת – יסוד, ומסיים ואומר, קערה – מלכות, ובשעת עריכתם יכוון ויבקש מהקדוש ברוך הוא שיזכה להמשיך על עצמו כל המדות הקדושות האלו, ויזכה להיות דבוק בו יתברך כל השנה כולה. ואמר מוהרא"ש ז"ל, שתיבת קער"ה עולה בגימטריא שע"ה, ועל זה נאמר (אבות ד') אין לך אדם שאין לו שע"ה, כי שעת סידור הקערה, וכן כל ליל הסדר שהקערה מסודרת על השולחן, היא עת רצון גדולה מאד, ויכולין לפעול בה דברים גדולים, ושיזכה שתהיינה כל שעות החיים שלו, קשורות ודבוקות בו יתברך, ולכן אשרי המנצל ליל הסדר בקדושה ובטהרה, ויש לו סבלנות ואריכת אפים לאשתו ולבניו להסביר להם הנסים והנפלאות שעשה עמנו השם יתברך בצאתינו מצרים, וכן מספר להם הנסים ונפלאות שעשה עמנו הקדוש ברוך הוא בכל משך ימי הגלות, ומכניס בהם אמונה ובטחון, שבקרוב יעשה השם יתברך עמנו נסים ונפלאות להוציאנו מן הגלות לגמרי, כי אז יאיר אצלו ליל הסדר כל השנה כולה, ויזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו. (שיחות מוהרא"ש חלק ט"ז) |
