שיחות מוהרא"ש • פרשת החודש 

מוהרא"ש נ"י אמר, אשר בהגיע פרשת החודש, שהיא הרביעית מארבעת הפרשיות, ראוי לאדם לשמוח בשמחה עצומה, שבו נשלמת קבלת פני השכינה, שעליו אמר הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע: "איך וואלט גערן שוין געוואלט קומען צו די ד' פרשיות איך זאל זיך זעהן מיט השם יתברך" (הייתי כבר רוצה להגיע אל הד' פרשיות כדי שאוכל להתראות עם השם יתברך, כביכול), כי בפרשת החודש נשלם הבנין הקדוש של כל הד' פרשיות, וזוכים להמשיך על עצמו הארה מיוחדת מכלליות הד' עולמות, וכל אחד מקבל התעוררות מיוחדת לחדש את ימי חייו בהתחדשות חדשה, ולכן מקובל מפי צדיקים שבפרשת החודש אדם נעשה כבריה חדשה ממש, וכמו שקורין בפרשת החודש: "החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה", ופירשו המפרשים, החודש הזה לכם ראש והתחלה לכל מיני התחדשויות, ראשון הוא לכם לחדשי השנה, שהוא ראשון והתחלה לכם להתחדש על ידה בכל חדשי השנה, כי דייקא מפרשת החודש נמשך כח זה לכל השנה כולה.

	"בפרשת החודש אדם נעשה כבריה חדשה"

ואמר מוהרא"ש נ"י, שאף על פי שלפי דברי רביז"ל מדת ההתחדשות שייכת בכל יום ויום, ואינו מצומצם לשום זמן מסוים, וכמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' רס"א): "כלל גדול בכל חיי האדם שצריכין ממש בכל יום להתחיל מחדש", אף על פי כן מפרשת החודש דייקא, נמשך הכח לאדם לחדש עצמו בכל יום ויום, ולא לבלבל עצמו מן העבר שלו, ולא לדאוג על העתיד, רק לחיות עם היום הזה, ולהיות תמיד בעיניו כבריה חדשה. ולכן בשעת קריאת פרשת החודש ראוי לאדם להתעורר מאד למדת ההתחדשות, ולבקש הרבה מהקדוש ברוך הוא שיזכה לקבוע בלבו מדת ההתחדשות, עד שיהיה הכח בידו לחדש עצמו בכל עת ממש, ואז יצא ידי קריאת פרשת החודש כראוי.

ואמר מוהרא"ש נ"י, שכל אלו מאנשי שלומנו שזכו לקבוע בעצמם מדת ההתחדשות, והיו בעיניהם כבריה חדשה בכל יום, זכו להצליח בחייהם מאד, וזכו לקבל את לימודי רביז"ל באופן אחר לגמרי, כי המדה של התחדשות היא מדה המחזקת ומעודדת כל עבודה ועבודה שאדם עושה בעבודת השם יתברך, כגון לימוד תורה הקדושה, כשאדם זוכה למדת ההתחדשות, ולומד בכל יום בחשק חדש כאילו לא למד כלל מעולם, זה נותן בו כח עצום ללמוד הרבה בכל יום כפי העת והזמן, ושומר אותו מלהתבלבל ממה שלא למד עד עכשיו, או ממה שצריך ללמוד למחר, כי מדת ההתחדשות עושה אותו כבריה חדשה, וגורמת לו להחיות עצמו בכל מה שזוכה ללמוד היום כמוצא שלל רב.

וכן בעבודת התפילה, כשאדם זוכה למדת ההתחדשות, אזי אינו מבלבל עצמו כלל ממה שלא התפלל מקודם כראוי, או מדאגה שלא יתפלל תפילה הבאה כראוי, רק מחיה עצמו עם התפילה שהוא עוסק בו עכשיו, ומשתדל בכל הכוחות לקשר מוחו אל דיבורי פיו, ולהרגיש נעימות ומתיקות בדיבורי התפילה, וביותר בתפלת ההתבודדות, מדת ההתחדשות הוא עיקר גדול מאד, שיאמר בפה מלא בשעת התבודדות: "רבונו של עולם, איך הייב אָן פון יעצט צו זיין א עהרליכער איד" ("אני מתחיל מעכשיו להיות איש כשר"), וכן לעשות התחלה חדשה בכל פעם שמתבודד עמו יתברך, וכמו שאמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סי' תל"ו), שטוב שיאמר האדם בשעת ההתבודדות, כשמתבודד בינו לבין קונו: "היום אני מתחיל לדבק בך", ויעשה בכל פעם התחלה, כי כל ההמשכות הולכות אחר ההתחלות, ואפילו המחקרים אומרים שההתחלה היא כמו חצי דבר של כל המעשה, נמצא, ממה נפשך יעשה בכל פעם התחלה, כי ממה נפשך, אם היה מקודם טוב, עכשיו יהיה טוב יותר, ואם חס ושלום, מקודם לא היה טוב, בודאי צריך ומוכרח לעשות התחלה חדשה, עיין שם.

וכן הוא לגבי כל עבודה ועבודה בעבודת השם יתברך, מדת ההתחדשות נותנת כח עצום להצליח באותו העבודה בהצלחה מיוחדת, ולכן ראוי להתחדש אפילו כמה פעמים באותו היום, וכמו שהעיד רביז"ל על עצמו (שבחי הר"ן סי' ו'), שהיה רגיל להתחיל בכל פעם מחדש, ואפילו כשנפל ממדרגתו לפעמים, לא היה מייאש עצמו בשביל זה, רק אמר שיתחיל מחדש כאלו לא התחיל עדיין כלל להיכנס בעבודתו יתברך, רק עתה הוא מתחיל מחדש, וכן בכל פעם ופעם תמיד היה רגיל להתחיל מחדש, והיו לו כמה התחלות ביום אחד, שגם ביום אחד לפעמים נפל מעבודתו, והיה מתחיל מחדש וכן כמה פעמים ביום אחד, עיין שם. וכל אלו שקיימו עצת רביז"ל, וקבעו בנפשם מדת ההתחדשות, גדלו מאד בעבודת השם יתברך, וגם עשו פרי לקרב אחרים אל עבודתו יתברך, כי היו בעיניהם תמיד כבריה חדשה ממש, אשרי הלוקח התעוררות חדשה מפרשת החודש לחדש עצמו בכל עת, כי אז יקבע מדה זאת בלבו לכל השנה כולה.

(שיחות מוהרא"ש, חלק ט"ז)