קידוש – עדות לבריאת העולם

מוהרא"ש נ"י אמר, שמצות קידוש שעושין על היין בשבת קודש, יש בכוחה להמשיך קדושה עליונה על האדם, ולהוציא אותו ממדרגתו הפחותה, ולהביא אותו אל דביקות השם יתברך, כי אומר אז עדות על הקדוש ברוך הוא, שברא את השמים ואת הארץ בששת ימי המעשה, ושבת ביום השביעי, ונעשה על ידי זה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (שבת קי"ט:) כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית, ומובא בפוסקים (אורח חיים סי' רע"א) שזה סובב והולך גם על ויכולו שבקידוש, ואם מקבלין עדותו שאומר אז על הקדוש ברוך הוא, בעל כרחו מעלין אותו למדרידה עליונה, ונמשך עליו קדושה גדולה, ולא בחינם נקראת מצוה זאת בשם "קידוש", כי יש בכוחה להמשיך קדושה עליונה על האדם, ואשרי מי שזוכה ליזהר בה כראוי.

ואמר מוהרא"ש נ"י, שעל כן צריכין להרהר בתשובה לפני אמירת קידוש, ולבקש מהקדוש ברוך הוא שיומחל לו על כל מה שפגם בששת ימי המעשה, ושיזכה לתשובה שלימה, כי רשע ועבריין פסולין לעדות, ואי אפשר לו להעיד על מעשה בראשית, אבל על ידי שמהרהר בתשובה קודם שאומר קידוש, ומבקש מהקדוש ברוך הוא שיומחל לו על הכל, ושיזכה מעכשיו לעשות התחלה חדשה, על ידי זה נעשה כשר לעדות, ומתקבלים דברי עדותו כעד כשר ומוסמך, וממשיך על עצמו קדושה עליונה.

ואמר מוהרא"ש נ"י, שהיה מנהג אצל צדיקים, ללמוד הלכות עדות לפני אמירת קידוש, כדי לבדוק עצמם היטיב אם הם ראויים וכשרים לומר עדות, כי ניגשו אל אמירת עדות של הקידוש פשוטה כמשמעה, הרי אני הולך לומר עדות על הקדוש ברוך הוא, ואני צריך להיות עד כשר וראוי, ומנהגן של צדיקים אחרים ללמוד בספרי חסידות וספרי יראה לפני קידוש, כי על ידם קיבלו התעוררות אמיתי לתשובה, והכל כדי להכין עצמם לומר עדות בכשרות כראוי.

ואמר מוהרא"ש נ"י, שעל כן מבואר בשולחן ערוך ובפוסקים (אורח חיים סי' רע"א), שצריכין לעמוד בשעת אמירת ויכולו וקידוש, כי עדות צריך להיות בעמידה, וכמו שכתוב (דברים י"ט) ועמדו שני האנשים וגו', וחכמינו הקדושים רצו להזכיר אותנו שזה ענין של עדות ממש, ולכן צריכין לאומרה בעמידה.

וזאת ראינו אצל מוהרא"ש נ"י, שאפילו בשעת חוליו, שהיה קשה לו מאד לעמוד, אף על פי כן התגבר כארי ועמד לפני אמירת קידוש, וענה אמר לפני המסובין אצל שולחנו, הרי אני הולך לומר עדות על הקדוש ברוך הוא, ואמירת עדות צריך להיות בעמידה, וקם ועמד ואמר קידוש בדביקות גדולה כדרכו.

ואמר מוהרא"ש נ"י, שהלא לומר עדות צריך להיות עד ראיה, שראה בעיניו את הענין שמעיד עליו, ולכן ראוי לאדם להתבונן בששת ימי המעשה, כשרואה מעשה בראשית, שהוא עכשיו רואה את מעשה ה' ונפלאותיו הגדולים, ועל ידי זה יהיה עד ראיה לומר קידוש בשבת קודש כהלכה, ועל ידי זה מקיים מצות (שמות י"ט) זכור את יום השבת לקדשו, ואמרו חכמינו הקדושים (מכילתא פרשת יתרו) זכרהו מאחד בשבת, כי על ידי שרואה ומתבונן ביום ראשון את בריאת שמים וארץ, וכן ביום שני בריאת הרקיע, וכן ביום שלישי יקוו המים, ותדשא הארץ דשא, וביום רביעי בריאת המאורות, וביום חמישי בריאת הדגים והעופות, וביום ששי בריאת האדם והחיות, על ידי זה מכין את עצמו כל השבוע למצות קידוש, שיהיה יכול לומר עדות כראוי, ואז כשבא יום השבת מקיים מצות זכור את יום השבת לקדשו, פשוטו כמשמעו, וכמו שדרשו חכמינו הקדושים (פסחים ק"ו:) קדשהו על היין, כי על ידי שזכר את השבת כל השבוע, מראשון בשבת עד ששי בשבת, והסתכל על מעשה בראשית בתור עד ראיה, כדי שיכול לומר עדות, על ידי זה העדות שלו בשבת עדות ברורה ונאמנה.

ואמר מוהרא"ש נ"י, שבשעת אמירת קידוש הוא עת רצון גדול מאד בשמים, ויכולין לפעול אז כל משאלות לבו לטובה, כי נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית, ושותף יש לו כח גדול לנהל בעניני העסק, וכמו שאומרים בשם הרב הקדוש רבי שלמה'קה מזוויהעל זי"ע, שהיה דרכו להתבודד הרבה בחדרו לפני אמירת קידוש, ופעם אמר, שהלא אני הולך להיות שותף עם הקדוש ברוך הוא במעשה בראשית, ושותף יש לו כח לשנות בעסק לפני רצונו, ולכן היא עת רצון נפלאה, ואפשר לפעול אז כל משאלות לבו לטובה ולהמשיך ישועות גדולות, ועל כן אשרי הנזהר במצות קידוש כראוי, כי על ידי זה יהיה לו שפע קודש כל השבוע, ולא יחסר לו שום דבר כלל.

(שיחות מוהרא"ש)