שלום ואהבה בין האיש לאשה – דרכים להשראת השכינה בתוך הבית

מוֹהֲרֹא"שׁ זי"ע אָמַר: כָּל זוּג צָרִיךְ לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁלוֹם-בַּיִת, כִּי בְּפֵרוּשׁ גִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן רסג), שֶׁהַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם עוֹשֶׂה כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לִשְׁבֹּר אֶת בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי לְהַכְשִׁילָם. וְלָכֵן צְרִיכִים מְאֹד מְאֹד לִשְׁמֹר עַל שְׁלוֹם-בַּיִת, שֶׁבָּזֶה תְּלוּיָה כָּל הַבְּרָכָה בַּבַּיִת.
(אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תתקלז)

קוּנְטְרֵס
אִישׁ וּבֵיתוֹ

איך לחיות בלי מריבות בין האיש לאשה:

א.
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רסה), שֶׁהַנְּשָׁמוֹת – "אִישׁ וּבֵיתוֹ" לְמַעְלָה בַּשָּׁמַיִם הֵם נְשָׁמָה אַחַת, וּכְשֶׁיּוֹרְדִים אֶל זֶה הָעוֹלָם מִתְפַּצְּלִים, הַזָּכָר יוֹרֵד עַל-יְדֵי זוּג הוֹרִים אֶחָד, וְהַנְּקֵבָה יוֹרֶדֶת עַל-יְדֵי זוּג הוֹרִים אַחֵר, וּכְדֵי לְחַבֵּר אֶת שְׁתֵּי הַנְּשָׁמוֹת יַחַד, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ בַּשָּׁמַיִם – זֶה לוֹקֵחַ הַרְבֵּה זְמַן, עַד שֶׁחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (עַיֵּן סוֹטָה ב:): קָשֶׁה זִוּוּגוֹ שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף. בִּשְׁעַת קְרִיעַת יַם סוּף הָיָה קִטְרוּג גָּדוֹל בַּשָּׁמַיִם: הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְהַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה צָרִיךְ לְהַמְתִּיק אֶת הַקִּטְרוּג הַזֶּה, לְהַרְאוֹת שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הֵם אֻמָּה אַחֶרֶת, עַם יִשְׂרָאֵל עַם מְיֻחָד לֹא כַּמִּצְרִים, עַם יִשְׂרָאֵל לֹא שִׁנּוּ שְׁמָם, לֹא שִׁנּוּ לְבוּשָׁם, וְהוּא פָּעַל שֶׁיִּקָּרַע הַיַּם סוּף. וְלָמָּה בֶּאֱמֶת כָּל-כָּךְ קָשֶׁה לִמְצֹא זֶה אֶת זֶה, אִם שְׁנֵיהֶם הָיוּ לְמַעְלָה נְשָׁמָה אַחַת, לָמָּה כָּל-כָּךְ קָשֶׁה לְזַוְּגָם יַחַד, הֲלֹא הָיוּ צְרִיכִים לְהִמָּשֵׁךְ זֶה לָזֶה תֵּכֶף-וּמִיָּד, וְלָמָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת זִוּוּגָם קָשֶׁה כִּקְרִיעַת יַם סוּף? אֶלָּא מַסְבִּיר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן פז): כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא, בַּר מִינָן, הוּא מְרַחֵק מֵעַצְמוֹ אֶת זִוּוּגוֹ, וְקָשֶׁה לוֹ מְאֹד מְאֹד לִמְצֹא בַּת זוּגוֹ, וְאַף שֶׁכְּבָר מוֹצְאָהּ – הִיא כְּנֶגְדּוֹ, וְכָל אֲשֶׁר הוּא אוֹמֵר, הִיא אוֹמֶרֶת הָפוּךְ, וּלְהֵפֶךְ – כָּל אֲשֶׁר הִיא אוֹמֶרֶת, הוּא מַבִּיעַ דֵּעָה שׁוֹנָה.

וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמָּצְאוּ זֶה אֶת זֶה, אַף-עַל-פִּי-כֵן יֵשׁ מְרִיבוֹת בַּבַּיִת, וְאֵין יוֹדְעִים עַל מָה וְלָמָּה? אֵין זֹאת אֶלָּא מֵחֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת שֶׁאָדָם חָטָא. עִם כָּל זֹאת כָּתוּב בְּתִקּוּנֵי זֹהַר (תִּקּוּן יד), שֶׁאִם אָדָם חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, מְקַבֵּל חֲזָרָה אֶת אִשְׁתּוֹ, וְכֵן נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם בְּתוֹךְ הַבַּיִת. כִּי בֶּאֱמֶת אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סוֹטָה יז.): אִישׁ וְאִשָּׁה זָכוּ – שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם; אֵצֶל הָאִישׁ יֵשׁ י', וְאֵצֶל הָאִשָּׁה יֵשׁ ה', וּבְיַחַד: יָ"הּ – שֵׁם שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְאִם בְּנֵי הַזּוּג יוֹדְעִים אֶת הָאַחֲרָיוּת שֶׁמֻּנַּחַת עֲלֵיהֶם, אֲשֶׁר הֵם נְשָׁמָה אַחַת מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהָיוּ בַּשָּׁמַיִם אֶחָד, וּמַה שֶּׁנִּתְפַּצְּלוּ, זֶה הָיָה רַק בָּעוֹלָם הַגַּשְׁמִי וְהַחָמְרִי, וְהָיָה לָהֶם קָשֶׁה לִמְצֹא זֶה אֶת זֶה, הֲרֵי נַעֲשׂוּ אֶחָ"ד, שֶׁזֶּה בְּגִימַטְרִיָּה אַהֲבָ"ה, וּמְאֻחָדִים בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, בָּרֶגַע שֶׁהָאִישׁ אוֹ הָאִשָּׁה יוֹדְעִים, שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְאִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא זִוֵּג אוֹתָנוּ יַחַד, סִימָן שֶׁאָנוּ זוּג מִן הַשָּׁמַיִם, אָז אֵין מְרִיבוֹת בֵּינֵינוּ. וּבְוַדַּאי יֶשְׁנָם דֵּעוֹת שׁוֹנוֹת, כִּי הָאִישׁ חֶסֶד וְהָאִשָּׁה גְּבוּרָה, אוֹ לְהֵפֶךְ – הָאִישׁ גְּבוּרָה וְהָאִשָּׁה חֶסֶד, וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן פ'): מַה נִּקְרָא שָׁלוֹם? כְּשֶׁמִּתְאַחֲדִים שְׁנֵי הֲפָכִים יַחַד, כְּשֶׁחֶסֶד וּגְבוּרָה מִתְאַחֲדִים יַחַד, מִזֶּה נַעֲשֶׂה דַּעַת, אֲבָל אִם שְׁנֵיהֶם אוֹחֲזִים יַחַד בְּדֵעָה אַחַת, אֵין זֶה נִקְרָא שָׁלוֹם. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁפִּקֵּחַ יוֹדֵעַ, שֶׁאָנוּ שְׁנֵינוּ – "אִישׁ וּבֵיתוֹ" זוּג מִן הַשָּׁמַיִם, וְנִשְׁלַחְנוּ לְזֶה הָעוֹלָם לְתַכְלִית אַחַת – לְקַיֵּם רְצוֹן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לְהוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת, כִּי "לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ" (יְשַׁעְיָה מה, יח), הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה שֶׁהָעוֹלָם יִהְיֶה מָלֵא עִם נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁיַּכִּירוּהוּ.

על האיש ואשה מונחת אחריות לחיות יחד בשלום ובאהבה:

וְלָכֵן עַל "אִישׁ וּבֵיתוֹ" מֻנַּחַת אַחֲרָיוּת גְּדוֹלָה לִחְיוֹת יַחַד בְּשָׁלוֹם וּבְאַהֲבָה, וּבָזֶה הֵם מְגַלִּים, שֶׁהַשְּׁכִינָה בְּתוֹךְ הַבַּיִת, כִּי חַיִּים בְּיַחַד בְּאַחֲוָה וְרֵעוּת וּבַהֲבָנָה הֲדָדִית, וּבְמָקוֹם שֶׁהַשְּׁכִינָה נִמְצֵאת – שָׁם הַבְּרָכָה מְצוּיָה. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת ט'): אִי אֶפְשָׁר לָאִישׁ בְּלֹא אִשָּׁה וְאִי אֶפְשָׁר לָאִשָּׁה בְּלֹא אִישׁ, וְאִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵיהֶם בְּלֹא שְׁכִינָה. צְרִיכִים לִרְאוֹת שֶׁהַבַּיִת יִהְיֶה מִשְׁכַּן הַשְּׁכִינָה. כְּשֶׁמַּרְגִּישִׁים שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא בְּתוֹךְ הַבַּיִת, אֵין עוֹד בְּרָכָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִזּוֹ. כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא בְּתוֹךְ הַבַּיִת, אָז מִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ, וְהִיא מִתְנַהֶגֶת בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ, וּשְׁנֵיהֶם אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה וּמְקַבְּלִים אֶת הַשְּׁכִינָה בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וּמְדַבְּרִים זֶה לָזֶה יָפֶה, וּמְכַבְּדִים זֶה אֶת זֶה, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹזֵר שֶׁמִּזִּוּוּג כָּזֶה יוֹצְאִים יְלָדִים, וְהֵם מְחַקִּים אֶת הַהוֹרִים, וְאִם הַהוֹרִים מְכַבְּדִים זֶה אֶת זֶה, אֵילוּ יְלָדִים מֻצְלָחִים יוֹצְאִים מֵהֶם! וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סֻכָּה נו): שׁוּתָא דִּינוּקָא בְּשׁוּקָא אוֹ דַּאֲבוּהּ אוֹ דְּאִמֵּיהּ; מַה שֶּׁהַתִּינוֹק מְדַבֵּר, שׁוֹמֵעַ אֶת זֹאת – אוֹ מֵהָאָב אוֹ מֵהָאֵם. וְלָכֵן זוּג שֶׁהִתְחַתְּנוּ וְגָרִים יַחַד, אִם אֵינָם רוֹצִים שֶׁיִּתְפַּרְסְמוּ מַעֲשֵׂיהֶם וְהַנְהָגוֹתֵיהֶם וְדַרְכֵיהֶם בָּרַבִּים, יִשְׁמְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל יַלְדֵיהֶם, כִּי הַיְלָדִים אַף הַקְּטַנִּים בְּיוֹתֵר יְגַלּוּ אֶת הַכֹּל.

יְלָדִים בָּרֵי דַּעַת הֵם וּמְבִינִים כָּל דָּבָר. וְאַל תֹּאמְרוּ: הֵם קְטַנִּים וְאֵינָם קוֹלְטִים, לֹא וָלֹא! יֵשׁ לָהֶם שֵׂכֶל, אַךְ אֵינֶנּוּ מְפֻתָּח דַּיּוֹ, וּכְשֶׁיִּגְדְּלוּ – שִׂכְלָם יִתְפַּתֵּחַ גַּם-כֵּן, וְאָז יָבִינוּ וְיַשְׂכִּילוּ מַה שֶּׁרָאוּ וְשָׁמְעוּ בְּקַטְנוּתָם. וְכֵן עַתָּה הַפָּעוֹט מְגַלֶּה לַחוּץ מַה שֶּׁרָאָה בַּבַּיִת. וְלָכֵן אַחֲרָיוּת גְּדוֹלָה מֻנַּחַת עַל "אִישׁ וּבֵיתוֹ" אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ, כִּי הַיְלָדִים קוֹנִים אֶת מִדּוֹת הוֹרֵיהֶם, וְלֹא יוֹעִיל דָּבָר, מַה שֶּׁהַהוֹרִים עוֹשִׂים, וּכְפִי שֶׁמִּתְנַהֲגִים הֵם – כֵּן יִתְנַהֲגוּ הַיְלָדִים. וְלָכֵן "אִישׁ וּבֵיתוֹ" צְרִיכִים לְהַקְפִּיד שֶׁתְּהֵא הַנְהָגָתָם עַל-פִּי הַתּוֹרָה, תָּמִיד יְכַבְּדוּ זֶה אֶת זֶה, אֲשֶׁר זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וְלָכֵן אִישׁ וְאִשָּׁה יֵשׁ בֵּינֵיהֶם יָ"הּ שֶׁהוּא הַמֹּחַ – שֵׁם הַמֹּחִין, אַבָּא וְאִמָּא, אֲבָל אִם מְאַבְּדִים אֶת הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל – בָּאִים לִידֵי כַּעַס, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (סִפְרִי מַטּוֹת מח): בָּא לִכְלַל כַּעַס – בָּא לִכְלַל טָעוּת; הִנֵּה כְּשֶׁמִּתְכַּעֲסִים זֶה עַל זֶה, פּוֹרַחַת הַי' מֵהָאִשׁ וְהַה' מֵהָאִשָּׁה, וְנַעֲשֶׂה אֵשׁ וָאֵשׁ, עַד שֶׁשּׂוֹרְפִים זֶה אֶת זֶה וּמַגִּיעִים לְפֵרוּדִים. וְהַמְּצִיאוּת הַמָּרָה טוֹפַחַת עַל פָּנֵינוּ, שֶׁבָּתִּים רַבִּים מִתְפָּרְדִים עַל לֹא דָּבָר. בּוֹעֶרֶת אֵשׁ, וּמִמָּה? אֶלָּא דַּי בְּגַפְרוּר קָטָן אֶחָד לְהַבְעִיר קַשׁ קָט, אֲשֶׁר מַסִּיחִים מִמֶּנּוּ אֶת הַדַּעַת, וְלֹא אוֹרֵךְ זְמַן רַב, וְכָל הַבַּיִת בּוֹעֵר בְּלֶהָבוֹת. כְּמוֹ-כֵן קוֹרֶה בַּבָּתִּים, כְּשֶׁאֵין שָׂמִים לֵב לַנַּעֲשֶׂה סָבִיב, אֲזַי עֵקֶב דָּבָר פָּעוּט, בְּעֶטְיוֹ שֶׁל וִכּוּחַ קְטַנְטַן, נַעֲשֶׂה רֹגֶז רַב בֵּין הָאִישׁ לָאִשָּׁה מַמָּשׁ כִּילָדִים קְטַנִּים, וְאִם לֹא מַשְׁלִימִים תֵּכֶף-וּמִיָּד, הֲרֵי זֶה כְּדֻגְמַת הַגַּפְרוּר שֶׁהִצִּית קַשׁ אֶחָד קָטָן, וְאִם אֵין מְכַבִּים אוֹתוֹ עַל אֲתַר – מְכַלֶּה הַכֹּל. רֹב רֻבָּן שֶׁל אִי הַהֲבָנוֹת בָּא מִדְּבָרִים פְּעוּטִים, דִּבְרֵי הֶבֶל וָרִיק: "אִמָּא שֶׁלְּךָ אָמְרָה לִי כָּךְ, אָבִיךָ דִּבֵּר כָּךְ" וְכוּ', וְאִם אֵינָם חֲכָמִים וּפִקְחִים דַּיָּם, אֲזַי אֵינָם מַחְלִיטִים תֵּכֶף-וּמִיָּד שֶׁלֹּא לְעָרֵב אֶת הַהוֹרִים בְּחַיֵּיהֶם, וְאֵינָם מְקַבְּלִים עַל עַצְמָם: הָבָה נַשְׁלִים, וּמַה בְּכָךְ אִם הִיא דִּבְּרָה כָּךְ אוֹ לֹא הִתְיַחֲסָה וְכוּ', וַאֲזַי מִמִּלָּה קְטַנָּה נַעֲשֶׂה דִּבּוּר גָּדוֹל, עַד שֶׁהַלֶּהָבָה לְאֵשׁ יָצְאָה, וְעוֹלֶה כָּל הַבַּיִת בְּלֶהָבוֹת.

האיש והאשה נשמה אחת בשמים:

וְלָכֵן צְרִיכִים לִזְכֹּר, שֶׁאִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא סִבֵּב שֶׁיִּתְחַתְּנוּ יַחַד "אִישׁ וּבֵיתוֹ" דַּיְקָא הַזּוּג הַזֶּה, סִימָן שֶׁהָיוּ נְשָׁמָה אַחַת בַּשָּׁמַיִם, וְהֵם צְרִיכִים לִהְיוֹת נְשָׁמָה אַחַת בָּאָרֶץ. אִם מְקַבְּלִים אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ – אֵין עוֹד חַיִּים יוֹתֵר יָפִים מִזֶּה. כִּי בֶּאֱמֶת רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א' סִימָן כב): הַגֵּיהִנּוֹם וְהַגַּן-עֵדֶן נִמְצָאִים בְּזֶה הָעוֹלָם, נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: הֵיכָן הַגַּן-עֵדֶן וְהֵיכָן הַגֵּיהִנּוֹם?! אֶלָּא הֵם נִמְצָאִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת, אִם אָדָם זוֹכֶה מְקַבֵּל אֶת הַדַּעַת הַזּוֹ שֶׁשְּׁנֵיהֶם – הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה, הָיוּ נְשָׁמָה אַחַת בַּשָּׁמַיִם, וְעַכְשָׁו מִשֶּׁזָּכוּ לִמְצֹא זֶה אֶת זֶה וְנִשְּׂאוּ, יוֹדְעִים שֶׁצְּרִיכִים לְהִסְתַּדֵּר בֵּינֵיהֶם, וְלִחְיוֹת בְּשָׁלוֹם וּבְאַהֲבָה, וְלַעֲזֹר זֶה לָזֶה, אֲזַי הֵם חַיִּים בְּגַן-עֵדֶן כְּמוֹ אָדָם וְחַוָּה. וְזֶה מַה שֶּׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ב, כד): "עַל-כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד". אֵיזֶה בַּיִת יָפֶה זֶה?! שֶׁהָאִישׁ וְהָאִשָּׁה גָּרִים בְּיַחַד בְּאַהֲבָה וַהֲבָנָה הֲדָדִית, מְדַבְּרִים זֶה לָזֶה בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ, מְכַבְּדִים אֶת הַהוֹרִים עַל שְׁנֵי הַצְּדָדִים, הַבַּעַל צָרִיךְ לְכַבֵּד אֶת הוֹרֵי הָאִשָּׁה, סוֹף כָּל סוֹף זֶה חָמִיךָ וַחֲמוֹתְךָ, אַף שֶׁיֵּשׁ לְךָ טְעָנוֹת עֲלֵיהֶם, רִמּוּ אוֹתְךָ, גָּנְבוּ מִמְּךָ וְכַדּוֹמֶה, עִם כָּל זֹאת נָתְנוּ לְךָ מַתָּנָה אֶת בִּתָּם – אֲזַי תְּכַבְּדֵם, וְכֵן הָאִשָּׁה צְרִיכָה לְכַבֵּד אֶת חָמִיהָ וַחֲמוֹתָהּ, וְלֹא יִהְיוּ לָהּ טְעָנוֹת עֲלֵיהֶם וְכוּ', עָלֶיהָ לִזְכֹּר שֶׁכַּלָּה וַחֲמוֹתָהּ אַף פַּעַם לֹא יִשְׁתַּוּוּ, אֲבָל לֹא תֹּאמַר אֶת זֹאת לְבַעְלָהּ. כִּי מִזֶּה יוֹצֵא אַחַר-כָּךְ אֵשׁ וְשׂוֹרֵף אֶת כָּל הַבַּיִת, עַל-יְדֵי מִלָּה אַחַת קְטַנָּה שֶׁדִּבְּרָה עַל חֲמוֹתָהּ, כְּבָר גּוֹרֶמֶת לְחֻרְבָּן, וְנַעֲשֶׂה גֵּיהִנּוֹם בַּבַּיִת, מְגָרְשִׁים אֶת אֶחָד מֵהַבַּיִת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ג, כד): "וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת" וְגוֹ', הַיְנוּ גֵּרְשׁוּ אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן מֵהַגַּן-עֵדֶן, וְשָׂמוּ לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, שֶׁזֶּה סוֹבֵב גַּם עַל בַּר יִשְׂרָאֵל, אִם אֵינוֹ זוֹכֶה מְגָרְשִׁים אוֹתוֹ מֵהַשִּׂמְחָה וְהָאַהֲבָה וְהַשְּׁלוֹם-בַּיִת שֶׁהוּא הַגַּן-עֵדֶן בְּבֵיתוֹ, עַד שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ אֶת הַנֹּעַם שֶׁהָיָה בַּבַּיִת לְאַחַר הַחֲתֻנָּה. וְזֶה קוֹרֶה אֵצֶל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, כִּי לְצַעֲרֵנוּ הָרַב, נִתְקַיֵּם (תְּהִלִּים קו, לה): "וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם", רוֹאִים מַעֲשֵׂה הַגּוֹיִים, כָּל מִינֵי שִׁקּוּץ, תִּעוּב, זִהוּם שֶׁנַּעֲשֶׂה כַּיּוֹם, וּבִמְקוֹם שֶׁ"אִישׁ וּבֵיתוֹ" יִנְהֲגוּ עַל-פִּי הַתּוֹרָה, עַל-פִּי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, רוֹצִים לְחַקּוֹת אֶת מַעֲשֵׂי הַגּוֹיִים, שֶׁהֵם נִדְמִים כִּבְהֵמוֹת. עַד שֶׁחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (יְבָמוֹת סא.): אַתֶּם קְרוּיִם אָדָם וְלֹא אֻמּוֹת הָעוֹלָם קְרוּיִם אָדָם, שֶׁבְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם, חַיִּים כְּחַיּוֹת הַשָּׂדֶה בְּלִי בּוּשָׁה כְּלָל, וּמִמֵּילָא שָׁם יֵשׁ גֵּרוּשִׁין, שָׁם יֵשׁ גֵּיהִנּוֹם, לֹא טָעֲמוּ טַעַם שֶׁל גַּן-עֵדֶן, לֹא טָעֲמוּ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, עַד שֶׁבָּאִים לְגֵרוּשִׁין. וְאִם לֹא מִתְגָּרְשִׁים, אֲזַי רָבִים בֵּינֵיהֶם הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב, וְהַיְלָדִים סוֹבְלִים מִזֶּה מְאֹד, כִּי הַבַּיִת נַעֲשֶׂה הָפוּךְ וּמְבֻלְבָּל, וְהַיְלָדִים נִבְהָלִים וְנֶחֱרָדִים, וְיוֹצְאִים בִּלְתִּי בְּרִיאִים בְּנַפְשָׁם וּבְרוּחָם, כִּי רוֹאִים שֶׁהָאָב מְקַלֵּל אֶת הָאֵם, וְהָאֵם מְקַלֶּלֶת אֶת הָאָב, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה כָּל הַבַּיִת גֵּיהִנּוֹם.

וְלָכֵן מֵאַחַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא זִכָּה אֶתְכֶם לְהִתְחַתֵּן יַחַד "אִישׁ וּבֵיתוֹ", תֵּדְעוּ לָכֶם, שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיכֶם אַחֲרָיוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, וַעֲלֵיכֶם לִרְאוֹת שֶׁבְּבֵיתְכֶם יִהְיֶה מִשְׁכַּן הַשְּׁכִינָה, שֶׁיִּשְׁכֹּן שָׁם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וִידַבְּרוּ תָּמִיד רַק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אִם קוֹרֶה מַה שֶּׁקּוֹרֶה אָסוּר לְהִתְרַגֵּז, יֶשְׁנָם לִפְעָמִים הֶפְסֵדִים בַּבַּיִת, אֵין לְהִתְכַּעֵס, אֶלָּא לוֹמַר (בְּרָכוֹת ס.): כָּל מַאן דְּעָבֵיד רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵיד, כְּשֶׁהָאִשָּׁה שׁוֹבֶרֶת מַשֶּׁהוּ – לֹא לְהִתְרַגֵּז עָלֶיהָ, כְּשֶׁהַבַּעַל פֻּטַּר מֵהָעֲבוֹדָה, וְנוֹתַר מְחֻסַּר פַּרְנָסָה, אָסוּר לְהִתְנַפֵּל עָלָיו, אֶלָּא לוֹמַר גַּם זוֹ לְטוֹבָה, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא גָּדוֹל, עֲזָרָנוּ עַד כֹּה וְיַמְשִׁיךְ לַעֲזֹר לָנוּ. וְאִם חַיִּים בְּצוּרָה כָּזוֹ, שֶׁיֶּשְׁנָהּ עֶזְרָה הֲדָדִית, אֵין עוֹרְכִים בִּקֹּרֶת זֶה עַל זֶה, מְדַבְּרִים בְּנַחַת, אֵין קוֹרְאִים בְּכָל מִינֵי שֵׁמוֹת וְכִנּוּיִים, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה לָזֶה, אֵין עוֹד גַּן יָפֶה מִזֶּה, שֶׁחַיִּים בְּיַחַד בְּאַהֲבָה וּבְאַחְדוּת וּבַהֲבָנָה הֲדָדִית, וְהַיְלָדִים הַגְּדֵלִים בְּבַיִת זֶה גְּדֵלִים פִּקְחִים, בַּעֲלֵי בִּטָּחוֹן עַצְמִי, וּכְשֶׁהֵם יִתְחַתְּנוּ, יִקְּחוּ דֻּגְמָא מֵהָאָב וְהָאֵם וְיִנְהֲגוּ כְּמוֹתָם, לֹא-כֵן כְּשֶׁאֵין נוֹהֲגִים כָּךְ, אֲזַי הַבַּיִת מְהֻפָּךְ וּמְבֻלְבָּל, יֶשְׁנָן צְעָקוֹת וּמְרִיבוֹת, וְהַיְלָדִים אַחַר-כָּךְ גַּם-כֵּן מְקִימִים בַּיִת כָּזֶה. וּכְמַאֲמַר הַפִּתְגָּם: הַתַּפּוּחַ אֵינוֹ נוֹפֵל רָחוֹק מֵהָעֵץ. וְלָכֵן אָנוּ עֵדִים לְבָתִּים רַבִּים כָּל-כָּךְ הַקּוֹרְסִים וְנִשְׁבָּרִים. וְאָסוּר לְהַאֲשִׁים אוֹתָהּ אוֹ הִיא אוֹתוֹ, וְלוֹמַר: הוּא אָשֵׁם, אוֹ הִיא גָּרְמָה לַדָּבָר, לֹא וָלֹא! כִּי בִּמְרִיבוֹת יֶשְׁנָם שְׁנֵי צְדָדִים, וְאִי אֶפְשָׁר לָרִיב לְבַד.. וְלָכֵן הַפִּקֵּחַ – אַף שֶׁמַּלְבִּינִים פָּנָיו וּמַשְׁפִּילִים אוֹתוֹ, מִתְפָּרְצִים עָלָיו וּמְבַזִּים מַעֲשָׂיו, הוּא שׁוֹתֵק. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (קִדּוּשִׁין עא:): כִּי מִינְּצוּ בֵּי תְרֵי בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, חֲזוֹ הֵי מִנַּיְהוּ דְּקָדֵים וְשָׁתֵיק, הוּא מְיֻחָס טְפֵי; מִי שֶׁשּׁוֹתֵק וְאֵינוֹ מֵשִׁיב לִמְחָרְפוֹ, הוּא יוֹתֵר מְיֻחָס.

איך לעשות שהאיש ואשה ירגישו גן עדן בביתם?

וּבִפְרָט "אִישׁ וּבֵיתוֹ" צְרִיכִים לִזְכֹּר תָּמִיד, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם מִשְׁתַּנִּים סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית, וְאֵין יוֹם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ וְאֵין שָׁעָה דּוֹמָה לַחֲבֶרְתָּהּ, אָדָם נִמְצָא תָּמִיד בְּמַצַּב רוּחַ אַחֵר, הִנֵּה צוֹחֵק וְהוּא מְיֻשָּׁב, וְהִנֵּה מִסְכֵּן בּוֹכֶה וּמְמֻרְמָר, וְכֵן אִשְׁתּוֹ – הִנֵּה הִיא צוֹחֶקֶת, וְהִנֵּה הִיא מְבֻלְבֶּלֶת, וְלָכֵן צְרִיכִים לֵידַע תָּמִיד בְּאֵיזֶה מַצָּב אָנוּ נִמְצָאִים, וְאִם נֵדַע שֶׁעָלֵינוּ לָדוּן אֶת כֻּלָּם לְכַף זְכוּת, כָּל הַבַּיִת יִהְיֶה גַּן-עֵדֶן, וְאִם לָאו – נָבִיא אֶת הַגֵּיהִנּוֹם לְתוֹךְ הַבַּיִת. וְלָכֵן אִם גִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רפב), שֶׁאָדָם צָרִיךְ לָדוּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת, וְעַל-יְדֵי-זֶה כְּבָר אֵינוֹ אוֹתוֹ אָדָם, הוּא אָדָם אַחֵר לְגַמְרֵי, שֶׁלֹּא הָיָה קֹדֶם לָכֵן, וְאִם הוּא אָמַר אֶת זֹאת עַל סְתָם חָבֵר, שֶׁצְּרִיכִים לָדוּן אֶת כָּל יְהוּדִי לְכַף זְכוּת, אֲזַי מִי עוֹד הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב בָּעוֹלָם כְּמוֹ הַבַּעַל? מִי עוֹד הַחֲבֵרָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר כְּמוֹ הָאִשָּׁה?! וְלָכֵן בַּבַּיִת צְרִיכִים לָדוּן זֶה אֶת זֶה לְכַף זְכוּת, וְאָז יִהְיֶה הַבַּיִת מִשְׁכַּן הַשְּׁכִינָה, וּבְבַיִת כָּזֶה לֹא חָסֵר דָּבָר, וַאֲפִלּוּ שֶׁהֵם עֲנִיִּים, אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם – זוֹהִי הָעֲשִׁירוּת הֲכִי גְּדוֹלָה. וּלְהֵפֶךְ – כְּשֶׁיֵּשׁ לְאָדָם מִילְיוֹנִים, וְאֵינֶנּוּ חָסֵר דָּבָר, אֲבָל אִם אֵין שְׁלוֹם-בַּיִת, מִסְכֵּן, אֵין לוֹ כְּלוּם! וּמַה יַּעֲשֶׂה עִם הַמִּילְיוֹנִים שֶׁלּוֹ?! הֲלֹא הוּא שָׁבוּר וְרָצוּץ, כִּי אֵינוֹ מְדַבֵּר עִם אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו, וְזֶה נִקְרָא עָנִי הֲכִי גָּדוֹל, אִם אֵינוֹ יָכוֹל לָגוּר בְּשָׁלוֹם, אֲשֶׁר מִמֵּילָא יֵשׁ חִלּוּקֵי דֵּעוֹת בֵּינוֹ לְבֵין אִשְׁתּוֹ וּמַה שָּׁוָה עֲשִׁירוּתוֹ?! וְלָכֵן הָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בַּבַּיִת, וְיִחְיוּ כְּדֻגְמַת גַּן-עֵדֶן, יְוַתְּרוּ זֶה לָזֶה, הָאִשָּׁה תַּקְפִּיד עַל הַמִּצְווֹת הַשַּׁיָּכוֹת אֵלֶיהָ: טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה, הַדְלָקַת נֵרוֹת, כִּסּוּי רֹאשׁ, בְּגָדִים צְנוּעִים, הַבַּעַל יֵלֵךְ לְבֵית-הַכְּנֶסֶת, יִתֵּן צְדָקָה, יִגְמֹל חֲסָדִים, יִקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה, יְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה, יְחַנֵּךְ אֶת הַיְלָדִים בְּחִנּוּךְ כָּשֵׁר, זֶהוּ בַּיִת מֻצְלָח!

אַשְׁרֵי אָדָם הַחַי בְּצוּרָה כָּזוֹ, וּלְבַיִת זֶה יֵשׁ קִיּוּם, וּבָתִּים כָּאֵלּוּ הָיוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל מֵאָז שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְכָךְ עַם יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם, בִּצְנִיעוּת גְּדוֹלָה וּבְאַחֲוָה וְרֵעוּת. וּבְוַדַּאי לֹא חֲסֵרִים בָּתִּים הַנִּשְׁבָּרִים, בַּר מִינָן, אַךְ הַכֹּל בָּא מִפְּנֵי שֶׁרוֹצִים לְחַקּוֹת אֶת הַגּוֹיִים, מִזֶּה נוֹבְעִים כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה גֵּרוּשִׁין, מִזֶּה בָּאוֹת כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה בְּעָיוֹת בַּבַּיִת, וּבִמְקוֹם שֶׁהַיְלָדִים יְקַבְּלוּ חֹם וְאַהֲבָה מֵהַהוֹרִים, מְקַבְּלִים הַשְׁפָּלוֹת וּבִזְיוֹנוֹת, כִּי הַהוֹרִים לָקְחוּ אֶת דֶּרֶךְ חַיֵּיהֶם מִדַּרְכֵי הַגּוֹיִים. לֹא-כֵן עַם יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר כֵּן מַחֲזִיקִים מַעֲמָד, וְיֵשׁ לָהֶם בָּתִּים לְתִפְאֶרֶת, הַכֹּל מֵחֲמַת שֶׁשָּׁמְרוּ עַל צִבְיוֹנָם הַתּוֹרָנִי יַהֲדוּתִי. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יַלְקוּט בָּלָק תשעא): בְּשָׁעָה שֶׁיָּרְדוּ לְמִצְרַיִם הָיוּ צְנוּעִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּתוֹךְ אָהֳלוֹ, לֹא רְאוּבֵן מַבִּיט בְּאִשְׁתּוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן, וְלֹא שִׁמְעוֹן בְּאִשְׁתּוֹ שֶׁל רְאוּבֵן, אֶלָּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּאָהֳלוֹ צָנוּעַ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהָיוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא בַּמִּדְבָּר, כָּךְ הָיוּ צְנוּעִים, אַף אֶחָד לֹא דִּבֵּר עַל בַּיִת אַחֵר, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא דִּבְּרוּ עִם אֲנָשִׁים זָרִים, שֶׁזּוֹ מַעֲלַת עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁמַּקְפִּידִים עַל אִסּוּר יִחוּד. וְאִם נִבְנֶה בַּיִת בְּצוּרָה כָּזוֹ, אֲזַי יִהְיֶה מִשְׁכָּן לַשְּׁכִינָה, וּבְסִיסוֹ חָזָק וּבָטוּחַ, וְיַעֲמֹד עַל עָמְדּוֹ לְבִנְיָן עֲדֵי-עַד.

איש ואשה זכו שכינה ביניהם:

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן רסג), שֶׁהַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם עוֹשֶׂה כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לַעֲשׂוֹת פֵּרוּדִים בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, כִּי הוּא מְפַחֵד מְאֹד כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁלוֹם-בַּיִת. כִּי הִנֵּה אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סוֹטָה יז.): אִישׁ וְאִשָּׁה זָכוּ – שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, לֹא זָכוּ – אֵשׁ אוֹכַלְתָּן. וְלָכֵן אָנוּ רוֹאִין לְצַעֲרֵנוּ הָרַב, שֶׁבְּרֹב בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל יֶשְׁנָן פֹּה וְשָׁם אִי הֲבָנוֹת, עַד שֶׁמַּגִּיעִים אַף לְדַאֲבוֹנֵנוּ, לִידֵי שְׁבִירַת בָּתִּים, וְהַשְּׁלוֹם-בַּיִת נֶעֱדָר. עַל-כֵּן הָעִקָּר לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בַּעֲבוּר הַשָּׁלוֹם. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן כח): כָּל הַמֵּשִׂים שָׁלוֹם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מֵשִׂים שָׁלוֹם בְּיִשְׂרָאֵל עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד; אֵיזֶה חֵן וְיֹפִי שֶׁל בַּיִת יְהוּדִי, שֶׁ"אִישׁ וּבֵיתוֹ" גָּרִים בְּצַוְתָּא בְּאַהֲבָה וּבַהֲבָנָה הֲדָדִית, שֶׁאָז הַיְלָדִים גְּדֵלִים בְּרִיאִים בְּנַפְשָׁם וּבְשִׂכְלָם; כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ אֲוִירַת שָׁלוֹם בַּבַּיִת, נִבְנֶה הַבִּטָּחוֹן הָעַצְמִי שֶׁל הַיְלָדִים. כְּשֶׁהָאָב מִתְעַנְיֵן בְּכָל לַיְלָה מַה לָּמַד הַבֵּן אוֹ הַבַּת, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁשּׁוֹאֲלוֹ אֵיזֶה שְׁאֵלָה, וְנוֹתֵן לוֹ מַחֲמָאָה, וְכֵן הָאֵם שׁוֹאֶלֶת אֶת הַיְלָדִים אֵיךְ הָיָה בִּמְקוֹמוֹת לִמּוּדֵיהֶם, וּמְשַׁבַּחַת וּמַגְבִּיהָה אוֹתָם עַל כָּל דָּבָר פָּעוּט שֶׁעוֹשִׂים וְכוּ', אֵינְכֶם יְכוֹלִים לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר מַה גּוֹרֵם לַיֶּלֶד הַשֶּׁבַח הַקָּטָן שֶׁשִּׁבְּחוּ אוֹתוֹ, מִלָּה טוֹבָה שֶׁנָּתְנוּ לוֹ. וְכֵן לָתֵת לַיְלָדִים לִפְרֹק טַעֲנוֹתֵיהֶם, לָתֵת לָהֶם אֹזֶן קַשֶּׁבֶת, זֶהוּ חֵלֶק מִבִּנְיַן הַבַּיִת, זֶהוּ חֵלֶק מִבַּיִת שֶׁבּוֹ שְׁרוּיָה הַשְּׁכִינָה, וְכָךְ תִּזְכּוּ לִילָדִים טוֹבִים, מְמֻשְׁמָעִים, הַגְּדֵלִים עִם בִּטָּחוֹן עַצְמִי. אֲבָל בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהַבֵּן אוֹ הַבַּת שָׁבִים מֵהַתַּלְמוּד תּוֹרָה וּמִבֵּית-הַסֵּפֶר, וּכְדַרְכָּם שֶׁל יְלָדִים, שֶׁזְּקוּקִים לִתְשׂוּמַת לֵב וְכוּ', וּבָאִים וּמַשְׁלִיכִים אֶת הַתִּיק עַל הָאָרֶץ וְכוּ', וּבִמְקוֹם לְבַקְּשָׁם בְּנַחַת שֶׁיַּנִּיחוּ אֶת הַתִּיק בַּמָּקוֹם, מַתְחִילִים לִצְעֹק וְלִכְעֹס עֲלֵיהֶם וּלְהַשְׁפִּילָם וְכוּ', וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהֵם עֵדִים לִמְרִיבוֹת בֵּין הַהוֹרִים, זֶה מַכְנִיס בָּהֶם חֲרָדוֹת גְּדוֹלוֹת. לָכֵן "אִישׁ וּבֵיתוֹ" צְרִיכִים לִחְיוֹת יַחַד בַּהֲבָנָה הֲדָדִית, לְהַסְבִּיר זֶה לָזֶה לֹא בִּפְנֵי הַיְלָדִים, הָכֵיצַד לְהַגִּיעַ לָעֵמֶק הַשָּׁוֶה וּלְהִדַּבְּרוּת. וְאַף שֶׁנּוֹלָדוֹת אֵילוּ אִי הֲבָנוֹת, צָרִיךְ לְהִזָּהֵר לְיַשְּׁבָן, שֶׁלֹּא בְּנוֹכְחוּת הַיְלָדִים, כִּי אֵינְכֶם מְתָאֲרִים כְּלָל, אֵיזוֹ צַלֶּקֶת זֶה עוֹשֶׂה בְּלִבָּם.

וְלָכֵן הֱיוּ פִּקְחִים, וְהִזָּהֲרוּ שֶׁבֵּיתְכֶם לֹא יִשָּׁבֵר עַל-יְדֵי הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן רסד), שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְכַבֵּד וּלְיַקֵּר אֶת אִשְׁתּוֹ, כִּי כַּמָּה הַנָּשִׁים סוֹבְלוֹת צַעַר וְיִסּוּרִים מִיַּלְדֵיהֶם: צַעַר הָעִבּוּר וְהַלֵּדָה וְהַגִּדּוּל; וְלָכֵן רָאוּי לְרַחֵם עֲלֵיהֶן וּלְיַקְּרָן וּלְכַבְּדָן. וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בָּבָא מְצִיעָא נט): אוֹקִירוּ לִנְשַׁיְכוּ, כִּי הֵיכִי דְּתִתְעַתְּרוּ; וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סט), שֶׁכָּל הָעֲשִׁירוּת שֶׁל הָאָדָם בָּאָה רַק בִּזְכוּת אִשְׁתּוֹ. וְלָכֵן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאֹד עַל שְׁמִירַת הַשְּׁלוֹם-בַּיִת. וְהִנֵּה רוֹאִים לֹא פַּעַם, שֶׁהַשְּׁלוֹם-בַּיִת נֶהֱרָס בַּעֲבוּר דְּבָרִים פְּעוּטִים, שֶׁאֵין מְוַתְּרִים זֶה לָזֶה, וּמִי סוֹבֵל אַחַר כָּךְ? הַיְלָדִים. אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרֵאשִׁית-רַבָּה, פָּרָשָׁה סח, סִימָן ד') עַל הַפָּסוּק (תְּהִלִּים סח, ז): "אֱלֹקִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת", מַהוּ בַּכּוֹשָׁרוֹת? בְּכִי וְשִׁירוֹת, מַאן דְּבָעֵי אוֹמֵר שִׁירָה, וּמַאן דְּלָא בָּעֵי – בּוֹכֶה. כְּשֶׁאָדָם רַוָּק, אוֹ כְּשֶׁאִשָּׁה רַוָּקָה, הֵם כִּבְבֵית-סֹהַר, מְבֻדָּדִים מֵהָעוֹלָם, וּמָרִים לָהֶם חַיֵּיהֶם מְאֹד, וְאֵינָם מוֹצְאִים מְקוֹמָם, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְרַחֵם עֲלֵיהֶם וּמוֹצְאִים זֶה אֶת זוֹ. אֵיזוֹ שִׂמְחָה הִיא זוֹ! מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, קֹדֶם הָיָה אֱלֹקִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, הָרַוָּק וְהָרַוָּקָה יָשְׁבוּ בּוֹדְדִים, מָתַי כְּבָר יִזְכּוּ לִבְנוֹת בַּיִת?! מָתַי יִמְצְאוּ אֶת בֶּן אוֹ בַּת זוּגָם, וְהִנֵּה חוֹמֵל עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּמוֹצִיאָם מִבֵּית הָאֲסוּרִים וּמְחַתְּנָם. וּמַהוּ בַּכּוֹשָׁרוֹת? אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים: נוֹטְרִיקוֹן – בְּכִי וְשִׁירוֹת. מִי שֶׁרוֹצֶה – אוֹמֵר שִׁירָה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה – בּוֹכֶה. הַיְנוּ קֹדֶם שֶׁמִּתְחַתְּנִים סוֹבְלִים סֵבֶל גָּדוֹל מְאֹד, כִּי אֵין לְךָ עוֹד צַעַר כְּצַעֲרוֹ שֶׁל רַוָּק, וּבִפְרָט כְּשֶׁנִּכְשָׁל בַּעֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְלָכֵן אוֹמְרִין חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְבָמוֹת סב:): כָּל יְהוּדִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה, שָׁרוּי בְּלֹא שִׂמְחָה, בְּלֹא תּוֹרָה, בְּלֹא בְּרָכָה, בְּלֹא שָׁלוֹם, בְּלֹא טוֹבָה וְכוּ', חָסֵר לוֹ הַכֹּל. וְהִנֵּה סוֹף סוֹף רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ נִכְמְרוּ עָלָיו, וּמָצָא אֶת בַּת זוּגוֹ. הֲלֹא עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת מְאֻשָּׁרִים בְּיוֹתֵר, וּלְהִזָּהֵר מִמְּרִיבוֹת וּקְטָטוֹת.

וּמָה אָנוּ רוֹאִים? יֵשׁ אֶחָד שֶׁבּוֹכֶה: נָפַלְתִּי בַּפַּח, הָיָה רָאוּי לִי לְקַבֵּל שִׁדּוּךְ טוֹב יוֹתֵר. וְכֵן הִיא בּוֹכָה: הָיָה עָלַי לִמְצֹא מִישֶׁהוּ מַתְאִים יוֹתֵר בַּעֲבוּרִי. וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁשָּׁר שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, נוֹתֵן תּוֹדָה וְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם עַל הַמַּתָּנָה שֶׁנְּתָנוֹ. וְזֶהוּ: מַאן דְּבָעֵי – שָׁר וּמוֹדֶה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ; יֵשׁ לִבְנֵי הַזּוּג שֵׂכֶל וּמְבִינִים, שֶׁהִנֵּה חָמַל עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהוֹצִיאָם מֵהַבְּדִידוּת, וְחִתֵּן אוֹתָם, אֵיזוֹ תּוֹדָה עֲלֵיהֶם לָתֵת לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. וְאֵינָם מִסְתַּכְּלִים עַל שׁוּם חִסָּרוֹן, כִּי יֵשׁ אַהֲבָה בֵּינֵיהֶם, וְכָל חִסָּרוֹן בְּעֵינֵיהֶם נֶחֱשָׁב כְּמַעֲלָה. זֶהוּ אִישׁ פִּקֵּחַ, זוֹ אִשָּׁה חֲכָמָה. אֲבָל מַאן דְּלָא בָּעֵי – מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה – בּוֹכֶה וּמִתְלוֹנֵן: לֹא טוֹב לִי, מַר לִי, וְהַמְּרִיבוֹת שְׁרוּיוֹת בֵּינוֹ לְאִשְׁתּוֹ. וְלָכֵן אִם רוֹאִים בְּנֵי זוּג הַמִּתְקוֹטְטִים בֵּינֵיהֶם, אֵין זֶה אֶלָּא מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל. וּמַהוּ הַשֵּׂכֶל? "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי הֲוָיָ"ה הוּא אֱלֹקִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" (דְּבָרִים ד, לה); עָלֵינוּ לְהַחְדִּיר בָּנוּ אֶת הַדַּעַת הַזּוֹ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וְהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, וְכָךְ צְרִיכִים לִבְנוֹת בַּיִת. וְאִם מַשֶּׁהוּ חָסֵר לִי, וְנִדְמֶה לִי – זוֹ לֹא הָאִשָּׁה שֶׁרָצִיתִי, הֲלֹא אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סוֹטָה ב.): אֵין מְזַוְּגִים לוֹ לָאָדָם אִשָּׁה, אֶלָּא לְפִי מַעֲשָׂיו. וְכֵן אוֹמְרִים (יְבָמוֹת סג.): זָכָה – עוֹזַרְתּוֹ, לֹא זָכָה – כְּנֶגְדּוֹ. אִם אָדָם זוֹכֶה וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּמִנְיָן בְּכָל יוֹם וָיוֹם הַשָּׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת: שַׁחֲרִית, מִנְחָה, עַרְבִית, קוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה, מְקַיֵּם מִצְווֹת בְּשִׂמְחָה, אֲזַי אִשְׁתּוֹ מִתְבַּטֶּלֶת אֵלָיו, הִיא מְצַיֶּתֶת לוֹ, עוֹשָׂה רְצוֹנוֹ בְּשִׂמְחָה. כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה ט'): אֵיזוֹהִי אִשָּׁה כְּשֵׁרָה? כָּל שֶׁעוֹשָׂה רְצוֹן בַּעְלָהּ. אֲבָל אִם אָדָם אֵינוֹ זוֹכֶה, וּמִסְכֵּן, כָּל הַיּוֹם מְבַלֶּה זְמַנּוֹ בַּהֶבֶל וָרִיק, אֵינוֹ עוֹבֵד, אֵינוֹ לוֹמֵד, אֵינוֹ מִתְפַּלֵּל, אֵינוֹ נִזְהָר לֵילֵךְ לְהִתְפַּלֵּל הַשָּׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת בְּמִנְיָן, אֵינוֹ קוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה, מְזַלְזֵל בַּמִּצְווֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְכֵן אֵינוֹ עוֹסֵק בְּפַרְנָסָה, אֲזַי מְקַבֵּל עֶלְבּוֹנוֹת וּבִזְיוֹנוֹת מֵאִשְׁתּוֹ. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שָׁם) עַל הַפָּסוּק: "מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת", שֶׁמּוֹצִיאָם מִבָּתֵּיהֶם בְּעַל כָּרְחָם וּמְזַוְּגָם, וְאִם אֵינָם זוֹכִים – בּוֹכִים, וְאִם זוֹכִים – מְשׁוֹרְרִים.

אי אפשר לאיש בלא אשה ואי אפשר לאשה בלא איש ואי אפשר לשניהם בלא שכינה:

הֲלֹא כְּשֶׁבְּנֵי זוּג הִתְחַתְּנוּ, עֲלֵיהֶם לֵידַע שֶׁזֶּהוּ זֶה! הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא זִוֵּג אֶתְכֶם בְּיַחַד – אַתֶּם נְשָׁמָה אַחַת, וְלֹא יוֹעִיל מְאוּמָה! כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רסה), שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁל הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה לְמַעְלָה בַּשָּׁמַיִם הִיא נְשָׁמָה אַחַת, וּכְשֶׁיּוֹרְדִים לְזֶה הָעוֹלָם – מִתְפַּצְּלִים. חֵלֶק נְשָׁמָה יוֹרֵד דֶּרֶךְ זוּג הוֹרִים אֶחָד, וְחֵלֶק נְשָׁמָה יוֹרֵד אֵצֶל זוּג הוֹרִים אַחֵר, וּכְדֵי לְזַוֵּג אֶת שְׁנֵיהֶם יַחַד, זֶה אוֹרֵךְ זְמַן רַב, וְזֶה הַקֹּשִׁי הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר. אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁמָּצְאוּ זֶה אֶת זֶה וְהִתְחַתְּנוּ, עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת מְאֻשָּׁרִים בְּיוֹתֵר, וּלְכַבֵּד וּלְיַקֵּר זֶה אֶת זֶה, כִּי הֵם נְשָׁמָה אַחַת, וּכְמוֹ שֶׁבַּשָּׁמַיִם הָיוּ אֶחָד, כָּךְ בָּאָרֶץ עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת בְּאַחְדוּת. וְלָכֵן צְרִיכִים לְהִזָּהֵר לֹא לָרִיב, אַף שֶׁזֶּה כָּל-כָּךְ קָשֶׁה, כִּי הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם אֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל בַּיִת שֶׁיֵּשׁ שָׁם שָׁלוֹם. כִּי כְּבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת י.) שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִקְרָא שָׁלוֹם; וְלָכֵן מַהוּ שְׁלוֹם-בַּיִת? כְּשֶׁמַּכְנִיסִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁשְּׁמוֹ שָׁלוֹם, בְּתוֹךְ הַבַּיִת, אָז נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם אֲמִתִּי וּמִתְיַחֲדִים הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה עִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, זוֹ שְׁלֵמוּת "אִישׁ וּבֵיתוֹ".

וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת ט'): אִי אֶפְשָׁר לָאִישׁ בְּלֹא אִשָּׁה, וְאִי אֶפְשָׁר לָאִשָּׁה בְּלֹא אִישׁ, וְאִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵיהֶם בְּלֹא שְׁכִינָה; וְלָכֵן צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לִמְסֹר נַפְשׁוֹ שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וְאֵין זֶה קַל כְּלָל וְעִקָּר! כִּי סוֹף כָּל סוֹף הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, הָאִישׁ חֶסֶד, וְהָאִשָּׁה גְּבוּרָה, אוֹ לְהֵפֶךְ – הָאִשָּׁה חֶסֶד וְהַבַּעַל גְּבוּרָה, וּכְדֵי לְיַחֵד בְּצַוְתָּא חֶסֶד וּגְבוּרָה, עַל זֶה נִצְרָךְ שָׁלוֹם, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן פ'): מַה נִּקְרָא שָׁלוֹם? כְּשֶׁשְּׁנֵי הֲפָכִים מִתְאַחֲדִים בְּנוֹשֵׂא אֶחָד. כִּי אִם שְׁנֵיהֶם מַחֲזִיקִים אוֹתוֹ דָּבָר, אֵין שַׁיָּךְ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם. שָׁלוֹם הוּא רַק כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי הֲפָכִים, אֶחָד מוֹשֵׁךְ לְכִוּוּן חֶסֶד וְהָאַחֵר לְכִוּוּן גְּבוּרָה, וְאִם יֵשׁ לָהֶם דַּעַת, מְיַחֲדִים יַחַד חֶסֶד וּגְבוּרָה, וְיוֹצֵא מִזֶּה הַדַּעַת. וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם שֶׁחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים הִזְהִירוּנוּ כָּל-כָּךְ עַל שָׁלוֹם. עַד שֶׁאוֹמְרִים (בַּמִדְבַּר רַבָּה, פָּרָשָׁה יא, סִימָן יז): גָּדוֹל הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁלֹּא נָתַן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִדָּה יָפָה הֵימֶנָּה, וּנְתָנָהּ לַצַּדִּיקִים וּמְנָעָהּ מִן הָרְשָׁעִים. הַצַּדִּיקִים הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמְקַיְּמִים מִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וְלוֹמְדִים תּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, עוֹסְקִים בִּשְׁלוֹם הַבְּרִיּוֹת, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹזְרָם שֶׁיֵּשׁ אֶצְלָם שְׁלוֹם-בַּיִת אֲמִתִּי, דֶּרֶךְ אֶרֶץ, וְהַיְלָדִים רוֹאִים שֶׁהַהוֹרִים מִשְׁתַּוִּים בֵּינֵיהֶם, וּבְצַוְתָּא מְגַדְּלִים אוֹתָם, וְנַעֲשִׂים בְּרִיאִים בְּנַפְשָׁם וּבְשִׂכְלָם. אֲשֶׁר זוֹ הַמַּתָּנָה שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לַצַּדִּיקִים, וּמִסְכֵּנִים אֵלּוּ הָרְחוֹקִים מֵהַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, רְחוֹקִים מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֵינָם זוֹכִים לְשָׁלוֹם, וּבֵיתָם מְהֻפָּךְ לְגַמְרֵי, וּמִמֵּילָא כְּשֶׁאֵין שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, גַּם הַיְלָדִים מִתְמָרְדִים, וְכָל הַבַּיִת מִתְפָּרֵק וְנֶחֱרָב.

התענוג לחיות באהבה ושלום בין האיש ואשה:

וְלָכֵן נָחוּץ מְאֹד לְדַבֵּר מֵעִנְיַן שְׁלוֹם-בַּיִת, כִּי לְדַאֲבוֹנֵנוּ הָרַב, הַיּוֹם יוֹתֵר מִתָּמִיד רוֹאִים אֶת מַעֲשֵׂי הַגּוֹיִים, וְרוֹצִים לְחַקּוֹתָם, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, וְנִתְקַיֵּם אֶצְלֵנוּ (תְּהִלִּים קו, לה): "וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם". וּכְמוֹ שֶׁגּוֹי אָרוּר טָמֵא, בְּכָל פַּעַם מְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְלוֹקֵחַ אַחֶרֶת, אֲזַי יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים הַמְחַקִּים מַעֲשֵׂי הַגּוֹיִים. וּמֵהֵיכָן זֶה נוֹבֵעַ? כִּי אֵין לָהֶם הַשְׁקָפַת הַתּוֹרָה, וְקִבְּלוּ הַשְׁקָפוֹתֵיהֶם מֵהָרְחוֹב, מֵהַלִּכְלוּךְ וְהַזֶּבֶל שֶׁל הַתִּקְשֹׁרֶת, שֶׁמַּרְאִים שָׁם כָּל מִינֵי תּוֹעֵבוֹת רָעוֹת וְלוֹמְדִים מֵהֶם. וְאִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אָמַר לָנוּ: "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ", אָז מַה יֵּשׁ לָנוּ לְחַקּוֹתָם?! מַה יֵּשׁ לָנוּ עִמָּהֶם?! אֵיזֶה חֵן וְיֹפִי כְּשֶׁרוֹאִים "אִישׁ וּבֵיתוֹ" הַחַיִּים בְּשָׁלוֹם וּבְאַהֲבָה, אֵיזוֹ שִׂמְחָה גּוֹרְמִים בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, כְּשֶׁיֵּשׁ צְנִיעוּת בַּבַּיִת, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד גָּר "אִישׁ וּבֵיתוֹ" בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, אָז שׁוּם עַיִן הָרַע אֵינוֹ יָכוֹל לְהִכָּנֵס, וּמִבַּיִת כָּזֶה גְּדֵלִים יְלָדִים פִּקְחִים, מְיֻשָּׁבִים בְּדַעְתָּם, וְאֵיזֶה נַחַת לִרְאוֹת בַּיִת כָּזֶה. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (יַלְקוּט בָּלָק תשעא): בְּשָׁעָה שֶׁיָּרְדוּ לְמִצְרַיִם הָיוּ צְנוּעִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּתוֹךְ אָהֳלוֹ, לֹא רְאוּבֵן מַבִּיט בְּאִשְׁתּוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן וְלֹא שִׁמְעוֹן בְּאִשְׁתּוֹ שֶׁל רְאוּבֵן. וְאַף כְּשֶׁהָיוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא בַּמִּדְבָּר, כָּךְ הָיוּ צְנוּעִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד "אִישׁ וּבֵיתוֹ" הָיוּ גָּרִים בִּצְנִיעוּת, בְּאַחֲוָה וּבְרֵעוּת, וּפֶתַח בַּיִת שֶׁל זֶה לֹא הָיָה פָּתוּחַ כְּנֶגֶד פֶּתַח בַּיִת זֶה, וְלָכֵן שׁוּם עַיִן הָרַע לֹא הָיָה יָכוֹל לִשְׁלֹט בָּהֶם. עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁבִּלְעָם הָרָשָׁע, כְּשֶׁרָצָה לְקַלְּלָם, כָּתוּב אֶצְלוֹ (בַּמִדְבַּר כד, ב): "וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו" וְגוֹ'.

רָאָה שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד גָּר "אִישׁ וּבֵיתוֹ", הִתְבּוֹנֵן שֶׁכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט שׁוֹכֵן לְעַצְמוֹ וְאֵינָן מְעֹרָבִים, שֶׁאֵין פִּתְחֵי אָהֳלֵיהֶם מְכֻוָּנִים זֶה לָזֶה (בָּבָא בַּתְרָא ס.), שֶׁלֹּא יָצִיצוּ לְאֹהֶל חֲבֵרוֹ, כָּל-כָּךְ צְנוּעִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא לָמְדוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁל הַגּוֹיִים, וְלָכֵן לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לָהֶם שׁוּם דָּבָר. וְאָמַר: "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב". זֶהוּ עַם כָּזֶה שֶׁאֵינָם מִתְחַשְּׁבִים בְּמַעֲשֵׂי הַגּוֹיִים, אֶלָּא שׁוֹכְנִים יַחַד "אִישׁ וּבֵיתוֹ", וְכֵן הָיָה מֶשֶׁךְ כָּל הַדּוֹרוֹת. וְלָכֵן לֹא שָׁמְעוּ אָז גֵּרוּשִׁין, לֹא הָיוּ מְרִיבוֹת, וְלֹא כְּפִי שֶׁאֵלּוּ הַטִּפְּשִׁים הַקּוֹרְאִים עַצְמָם 'נְאוֹרִים', וְרוֹצִים לְבַלְבֵּל אֶת הַמֹּחַ, שֶׁהָיוּ גֵּרוּשִׁין, אַךְ לֹא גִּלּוּ אֶת זֹאת, וְאִלּוּ כַּיּוֹם מְגַלִּים. לֹא וָלֹא! כִּי לֹא הָיָה דָּבָר כָּזֶה מֶשֶׁךְ כָּל הַדּוֹרוֹת, עַם יִשְׂרָאֵל חָיוּ עִם הַתּוֹרָה, הַתּוֹרָה הִיא חַיֵּינוּ, הַתּוֹרָה הִיא דַּרְכֵּנוּ וּמְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג, כִּי (מִשְׁלֵי ג, יז): "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם", וְלָכֵן תָּמִיד הָיָה שָׁלוֹם בַּבַּיִת, כָּבוֹד הֲדָדִי בֵּין הַהוֹרִים, וְכָךְ נִמְשְׁכוּ הַדּוֹרוֹת, וּמָסְרוּ אָבוֹת לְבָנִים מִדּוֹר דּוֹר, עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְדַאֲבוֹנֵנוּ, לַדּוֹר הָאַחֲרוֹן הַזֶּה, וְהִתְעָרְבוּ בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל עֵרֶב-רַב, וְרוֹצִים לְבוֹלֵל אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בֵּין הַגּוֹיִים, וּלְחַקּוֹת מַעֲשֵׂיהֶם, "נִהְיֶה כְּכָל הַגּוֹיִים בֵּית יִשְׂרָאֵל – הָיוֹ לֹא תִּהְיֶה", וּמֵאָז נֶעֶשְׂתָה מַהְפֵּכָה, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, שֶׁיֶּשְׁנָן מְרִיבוֹת וְאִי הֲבָנוֹת בַּבַּיִת, אַלִּימוּת וְתוֹקְפָנוּת, אֲשֶׁר אֶת כָּל זֶה לָמְדוּ מֵהָאֻמּוֹת. כִּי אֵיךְ יִתָּכֵן, שֶׁיְּהוּדִי יַגְבִּיהַּ יָד עַל אִשְׁתּוֹ, אִם לֹא לָמַד זֹאת מֵהָעֵרֶב-רַב?! וְאִם עוֹשֶׂה כֵּן, הֲרֵי הוּא רוֹצֵחַ! וּמָה רוֹצִים אַחַר-כָּךְ, שֶׁהַיְלָדִים יִגְדְּלוּ בְּרִיאִים בְּנַפְשָׁם וּבְשִׂכְלָם?! הֲלֹא הֵם בּוֹכִים וְנִבְהָלִים כְּשֶׁרוֹאִים אֶת הַהוֹרִים רָבִים בֵּינֵיהֶם, וּמַגְבִּיהִים יָד אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי.

וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל כָּל-כָּךְ הִדְגִּישׁ, שֶׁהַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם רוֹצֶה כָּל-כָּךְ לִשְׁבֹּר אֶת בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא מְאֹד מְפַחֵד שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בַּבַּיִת בֵּין "אִישׁ וּבֵיתוֹ", כִּי מִבַּיִת כָּזֶה יֵצְאוּ יְלָדִים עִם אֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, יְלָדִים הַמְקַיְּמִים אֶת הַמִּצְווֹת, וְלוֹמְדִים תּוֹרָה, צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת יז.): גְּדוֹלָה הַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחָן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְנָשִׁים יוֹתֵר מֵאֲנָשִׁים, נָשִׁים בְּמַאי זַכְיָן? בְּאַקְרוּיֵי בָּנַיְיהוּ לְבֵי כְּנִישְׁתָּא; הַגְּבָרִים יוֹשְׁבִים וְלוֹמְדִים תּוֹרָה, קוֹבְעִים עִתִּים לַתּוֹרָה, אֲבָל מַה זּוֹכוֹת הַנָּשִׁים? בָּזֶה שֶׁשּׁוֹלְחוֹת אֶת הַיְלָדִים לִלְמֹד תּוֹרָה, וּמַמְתִּינוֹת לְבַעֲלֵיהֶם בְּשׁוּבָם מִלִּמּוּדָם; אֵיזֶה יֹפִי לִרְאוֹת בַּיִת, שֶׁהַבַּעַל לוֹמֵד בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת, אוֹ עוֹבֵד וְקוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה, הָאִשָּׁה מְסַיַּעַת לוֹ, וְכֵן מְכִינָה אֶת הַיְלָדִים לִמְקוֹם לִמּוּדָם וְכוּ', אֲשֶׁר מִתְחַלֶּקֶת הִיא עִם בַּעְלָהּ שָׁוֶה בְּשָׁוֶה. וְהָאִשָּׁה נִקְרֵאת 'עֲקֶרֶת הַבַּיִת' כִּי הִיא עִקַּר הַבַּיִת, וְכָל הַבַּיִת תָּלוּי וְעוֹמֵד עָלֶיהָ. וְדָבָר זֶה הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם אֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל. לָכֵן צְרִיכִים לְהִזָּהֵר מְאֹד עַל שְׁלוֹם-בַּיִת, וְלֹא לִשְׁבֹּר אֶת הַבַּיִת בְּמוֹ יָדָיו. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סַנְהֶדְרִין קי.) עַל הַפָּסוּק (מִשְׁלֵי יד): "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ, וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ". "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ" – אִשְׁתּוֹ שֶׁל אוֹן בֶּן פֶּלֶת, הָכֵיצַד? בְּעֵת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל קֹרַח וַעֲדָתוֹ עִם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אָמְרָה לְבַעְלָהּ: לָמָּה לְךָ לְהִתְעָרֵב בְּרִיב לֹא לְךָ, הֲלֹא לְךָ לֹא יֵצֵא מִזֶּה מְאוּמָה. וּמָנְעָה אוֹתוֹ מִן הַמְּרִיבָה, וּבָזֶה הִצִּילָה אוֹתוֹ מֵעֹנֶשׁ קֹרַח וַעֲדָתוֹ.

איש ואשה צריכים לחזק ולשמח אחד את השני:

כִּי בֶּאֱמֶת עַל הָאִשָּׁה לִהְיוֹת פִּקְּחִית, לְחַזֵּק וּלְעוֹדֵד וּלְשַׂמֵּחַ אֶת בַּעְלָהּ, וּבָזֶה בּוֹנָה אֶת הַבַּיִת, וּמַצֶּלֶת אוֹתוֹ מִכָּל מִינֵי נְזָקִים, וְתָמִיד תְּיַעֵץ לוֹ לְבַל יִתְעָרֵב בִּמְרִיבוֹת וּבְמַחֲלֹקֶת שֶׁאֵינָם לוֹ. כִּי אִשָּׁה יֵשׁ לָהּ כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ בִּלְתִּי מֻגְבָּלִים, וִיכוֹלָה לִבְנוֹת אֶת בַּעְלָהּ, לְחַזְּקוֹ וּלְגַדְּלוֹ, אַךְ עֲלוּלָה גַּם לְהֵפֶךְ – לְשָׁבְרוֹ וּלְהָרְסוֹ, חַס וְשָׁלוֹם. וְאִם הִיא פִּקְּחִית, תָּמִיד תְּדַבֵּר עַל לִבּוֹ דִּבּוּרֵי נִחוּמִים: הֵן אֱמֶת שֶׁעוֹבְרִים עָלֶיךָ מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים, בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים בָּעֲבוֹדָה וְכוּ', וְאַתָּה מֻשְׁפָּל וּמְדֻכְדָּךְ, אוֹ בַּכּוֹלֵל לֹא הֵבַנְתָּ אֶת הַלִּמּוּד כִּדְבָעֵי וְכוּ', אַךְ רְאֵה לְהִתְחַזֵּק וּלְדַלֵּג עַל הַכֹּל וְכוּ'. וְתַרְאֶה לוֹ פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת, וּתְקַבְּלֵהוּ בְּשִׂמְחָה וּבִמְאוֹר פָּנִים, אָז גַּם הוּא, עַל אַף הֱיוֹתוֹ עָיֵף וְיָגֵעַ, יִתְגַּבֵּר וְיִתְחַזֵּק וְיִהְיֶה סַבְלָן וּמַאֲרִיךְ אַף, וְיִתְעַנְיֵן בִּשְׁלוֹם אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו, וְיִשְׁתַּתֵּף בַּחֲוָיוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר חָווּ כָּל הַיּוֹם. וְכָךְ נַעֲשֶׂה בֶּאֱמֶת שָׁלוֹם בַּבַּיִת, שָׁלוֹם גָּדוֹל, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַשְׁפִּיעַ שָׁם שֶׁפַע גָּדוֹל. כִּי בִּהְיוֹת הַשָּׁלוֹם שָׁרוּי – הַשֶּׁפַע מָצוּי. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (עֻקְצִין פֶּרֶק ג'): לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא הַשָּׁלוֹם; אֲבָל אִם הָאִשָּׁה מִתְנַפֶּלֶת עַל בַּעְלָהּ בְּשׁוּבוֹ וּמַשְׁפִּילָה אוֹתוֹ, וּבִפְרָט בְּנוֹכְחוּת הַיְלָדִים, אֲזַי נִשְׁבָּר מְאֹד, וּמִתְעַרְעֵר בִּטְחוֹנוֹ הָעַצְמִי, וּבָאִים לִידֵי מְרִיבוֹת.

וְלָכֵן צְרִיכִים לִהְיוֹת פִּקְחִים, וְלַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לְמַעַן הַשָּׁלוֹם. וּבָזֶה מוֹרִידִים אֶת הַשְּׁכִינָה בְּתוֹךְ הַבַּיִת. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (רֹאשׁ הַשָּׁנָה ו:): אִשָּׁה – בַּעְלָהּ מְשַׂמְּחָהּ. עַל הַבַּעַל לְחַזֵּק אֶת אִשְׁתּוֹ וּלְעוֹדְדָהּ וּלְשַׂמְּחָהּ, וְלֹא לִמְצֹא חֶסְרוֹנוֹת בַּבַּיִת, לֹא לִמְתֹּחַ בִּקֹּרֶת, אֶלָּא לְדוּנָהּ לְכַף זְכוּת. וְאִם הַבַּיִת מְהֻפָּךְ – יַטֶּה שֶׁכֶם וִיסַיֵּעַ לָהּ בְּסִדּוּרוֹ, שֶׁהֲלֹא הָיְתָה כָּל הַיּוֹם טְרוּדָה עִם הַיְלָדִים בַּבַּיִת וְכוּ', וְהוֹרִידוּהָ מִדַּעְתָּהּ מַמָּשׁ וְכוּ'. וְכֵן הָלְאָה וָהָלְאָה תָּמִיד יִשְׁתַּדֵּל לִמְצֹא רַק אֶת הַטּוֹב בָּה, וְכֵן הִיא תַּעֲשֶׂה כֵּן, וְכָךְ יִזְכּוּ לִבְנוֹת בַּיִת נֶאֱמָן, אֲשֶׁר הוּא מִשְׁכַּן הַשְּׁכִינָה. כִּי אִם תַּחְדִּירוּ בְּעַצְמְכֶם אֶת הַלִּמּוּד הַזֶּה, אֵינְכֶם יְכוֹלִים לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר אֵיזֶה בַּיִת נִפְלָא יִהְיֶה לָכֶם, מַמָּשׁ גַּן-עֵדֶן עֲלֵי אֲדָמוֹת. אַךְ אִם לֹא תְּצַיְּתוּ לְכָל זֶה, יִהְיֶה לָכֶם גֵּיהִנּוֹם בְּזֶה הָעוֹלָם. וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כב), שֶׁהַגֵּיהִנּוֹם וְהַגַּן-עֵדֶן הֵם בְּזֶה הָעוֹלָם, וְהֵיכָן זֶה? בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם, אִם אָדָם זוֹכֶה וּמְקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים, אֲזַי יֵשׁ לוֹ גַּן-עֵדֶן בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וְאִם הוּא חָכָם בְּעֵינָיו, יֵשׁ לוֹ גֵּיהִנּוֹם, וּמַר מִמָּוֶת בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. וְלָכֵן עָלֵינוּ רַק לְהַטּוֹת אָזְנֵינוּ אֶל דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים הָאוֹמְרִים (סַנְהֶדְרִין עו:): הָאוֹהֵב אֶת אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ וְהַמְכַבְּדָהּ יוֹתֵר מִגּוּפוֹ, וְהַמַּדְרִיךְ אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וְהַמַּשִּׂיאָן סָמוּךְ לְפִרְקָן, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (אִיּוֹב ה, כד): "וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ".

איך ללבן אי הבנות בין איש לאשה:

אִם יֵשׁ אַהֲבָה בַּבַּיִת, כָּבוֹד בַּבַּיִת, מוֹלִיכִים אֶת הַיְלָדִים לְתַלְמוּדֵי תּוֹרָה וּלְבָתֵּי סֵפֶר שֶׁלּוֹמְדִים שָׁם אֱמוּנָה, קִיּוּם הַמִּצְווֹת, מְחַתְּנִים אֶת הַיְלָדִים בְּגִיל צָעִיר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ בַּעֲווֹנוֹת, עַל אָדָם כָּזֶה נֶאֱמַר: "וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ", יִשְׁרֶה הַשָּׁלוֹם בְּבֵיתְךָ, וְיִהְיוּ "אִישׁ וּבֵיתוֹ" מֻצְלָחִים מְאֹד. וְלָכֵן כָּל אֶחָד צָרִיךְ לַעֲבֹד עַל עַצְמוֹ בְּעִנְיַן הַשָּׁלוֹם, כִּי טֶבַע שֶׁל הָאָדָם לְהַצְדִּיק עַצְמוֹ וְלוֹמַר: אֲנִי נוֹהֵג כָּרָאוּי וְאִשְׁתִּי הִיא זוֹ שֶׁאֵינָהּ מִתְנַהֶגֶת כָּרָאוּי. וְכֵן הָאִשָּׁה צְרִיכָה לְהָבִין אֶת בַּעְלָהּ. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (תְּמוּרָה טז): אִשָּׁה, כֵּיוָן שֶׁאֵין לָהּ תְּבוּאָה בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ, מִיָּד צוֹוַחַת; וּבִמְקוֹם לְחַזְּקוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ כְּשֶׁלֹּא הֵבִיא פַּרְנָסָה וְכוּ', עוֹד שׁוֹבֶרֶת אוֹתוֹ.

וְהַתּוֹצָאוֹת הֲרוֹת אָסוֹן: מְרִיבוֹת וּקְטָטוֹת, וּמִזֶּה נַעֲשׂוֹת צַלָּקוֹת בְּלֵב הַיְלָדִים, וּגְדֵלִים מְלֵאֵי חֲשָׁשׁוֹת וּפְחָדִים יְתֵרִים. וְלָכֵן אַשְׁרֵי מִי שֶׁהוּא בַּר דַּעַת, וּמֵבִין אֲשֶׁר בְּזֶה הָעוֹלָם צְרִיכִים לִקְנוֹת אֶת מִדַּת הַוַּתְרָנוּת, וּבִפְרָט בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וּכְדַאי לִשְׁמֹעַ מַה יֵּשׁ לָאִשָּׁה לוֹמַר, כִּי אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (נִדָּה מה:): בִּינָה יְתֵרָה נִתְּנָה בָּאִשָּׁה יוֹתֵר מִבָּאִישׁ; פְּעָמִים רַבּוֹת הָאִשָּׁה מְבִינָה יוֹתֵר מִבַּעְלָהּ. וְכֵן אוֹמְרִים (יְבָמוֹת סג.): אִיתְּתָא גּוּצָא גְּחֵין וּלְחֵישׁ לַהּ. אִם אִשְׁתְּךָ נְמוֹכָה, הִתְכּוֹפֵף וּשְׁמַע בַּעֲצָתָהּ. כִּי הַרְבֵּה פְּעָמִים הָאִשָּׁה מְבִינָה דְּבָרִים בְּגַשְׁמִיּוּת יוֹתֵר מֵהַבַּעַל, וְלָכֵן צְרִיכִים אֶת שְׁנֵיהֶם, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (עַיֵּן קֹהֶלֶת רַבָּה, פָּרָשָׁה ד', סִימָן יד) עַל הַפָּסוּק (קֹהֶלֶת ד, ט): "טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד", טוֹבִים הַשְּׁנַיִם – אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, מִן הָאֶחָד – זֶה לְעַצְמוֹ וְזֶה לְעַצְמוֹ; לָכֵן צְרִיכִים "אִישׁ וּבֵיתוֹ", לְהִשְׁתַּדֵּל לַעֲזֹר זֶה לָזֶה, וּלְהַרְבּוֹת בִּכְבוֹד הַזּוּלָת. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (רוּת רַבָּה, פָּרָשָׁה ב', סִימָן טז): מִכָּאן, שֶׁאֵין קֹרַת רוּחַ לָאִשָּׁה, אֶלָּא בְּבֵית בַּעְלָהּ. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָזַר לָכֶם, וְיֵשׁ לָכֶם בַּיִת – תְּכַבְּדוּ וּתְיַקְּרוּ זֶה אֶת זֶה, תִּהְיוּ שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים מְאֹד. וְאִם הָאִשָּׁה מִתְנַגֶּדֶת עָלֶיךָ, סִימָן שֶׁהָאַשְׁמָה תְּלוּיָה בְּךָ, תַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, תִּקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה, תֵּלֵךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן הַשָּׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת הַקְּבוּעוֹת. וְזֶהוּ מַה שֶּׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יַלְקוּט מִשְׁלֵי תתקנז): "וּבִרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם עִמּוֹ", אוֹיְבָיו – זוֹ אִשְׁתּוֹ.

מי שיש לו אשה קשה מה יעשה?

אִם יֵשׁ לְאָדָם אִשָּׁה קָשָׁה, וְסוֹבֵל מִמֶּנָּה עָגְמַת נֶפֶשׁ, עִקַּר הָעֵצָה – לְתַקֵּן אֶת מַעֲשָׂיו, וְאָז אִם עוֹשֶׂה רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, הוּא מְהַפֵּךְ דַּעַת אִשְׁתּוֹ עָלָיו. וְלָכֵן הַכֹּל תָּלוּי כְּפִי שֶׁמִּתְנַהֲגִים זֶה עִם זֶה, וְשָׁבִים יַחַד בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אֲזַי מַמְשִׁיכִים אֶת הַשְּׁכִינָה בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וּבְמָקוֹם שֶׁנִּמְצֵאת הַשְּׁכִינָה, שָׁם מְצוּיָה הַבְּרָכָה. וְלָכֵן הָעִקָּר לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בַּעֲבוּר הַשָּׁלוֹם בְּתוֹךְ הַבַּיִת, אַף שֶׁזֶּה קָשֶׁה, הֱיוּ פִּקְחִים, לָמָּה לָכֶם לָרִיב בֵּינֵיכֶם, וְאַחַר-כָּךְ הִיא בּוֹרַחַת אוֹ הוּא נִמְלָט, וְהַהֶכְרֵחַ לָבוֹא לְרַב, לְיוֹעֵץ, שֶׁיַּעֲשֶׂה שְׁלוֹם-בַּיִת, טוֹב יוֹתֵר לְכַתְּחִלָּה לְדַבֵּר בֵּינֵיכֶם בְּנַחַת, תַּגִּיעוּ לָעֵמֶק הַשָּׁוֶה, תְּלַבְּנוּ אִי הֲבָנוֹת וְכוּ', וְכַמּוּבָן לֹא בְּנוֹכְחוּת הַיְלָדִים, וְאָז תִּוָּכְחוּ שֶׁאַתֶּם אֶחָ"ד, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (בְּרָכוֹת כד.): אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ דָּמְיָא; וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי סַהנֶדְּרִין ג, ו): אִשָּׁה כְּבַעְלָהּ וּבַעַל כְּאִשְׁתּוֹ. אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַחְדִּיר דִּבּוּרִים אֵלּוּ בְּתוֹךְ לִבּוֹ, וְאָז בֵּיתוֹ נֶהֱפָךְ כְּדֻגְמַת גַּן-עֵדֶן, וּכְבָר אֵינוֹ רוֹצֶה מְאוּמָה, רַק לִהְיוֹת בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (יְרוּשַׁלְמִי מוֹעֵד קָטָן ב, ד): שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּשָׁעָה שֶׁדָּר בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ; אֵינוֹ צָרִיךְ לֵילֵךְ לְהוֹרָיו, וְכֵן לָאִשָּׁה טוֹב כְּשֶׁיֵּשׁ לָהּ בַּיִת מִשֶּׁלָּהּ וְכוּ'. וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יוֹמָא ב.): בֵּיתוֹ זוֹ אִשְׁתּוֹ. וְאַף שֶׁעוֹבֵר עֲלֵיכֶם עַכְשָׁו מַה שֶּׁעוֹבֵר, עִם כָּל זֹאת הַהֶכְרֵחַ לְהַשְׁלִים וְלִהְיוֹת וַתְרָנִים, וְאָסוּר לְבַזּוֹת זֶה אֶת זֶה, אָסוּר לְהַשְׁפִּיל אִישׁ אֶת זוּלָתוֹ, אָסוּר שֶׁתִּהְיֶה אַלִּימוּת בַּבַּיִת, מִכָּל שֶׁכֵּן אַלִּימוּת מִלּוּלִית, שֶׁלְּעִתִּים הִיא קָשָׁה מֵאַלִּימוּת פִיזִית, וְלֹא בְּחִנָּם שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (גִּטִּין ו:): לְעוֹלָם אַל יָטִיל אָדָם אֵימָה יְתֵרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ; אָסוּר לְהַכְנִיס פַּחַד וְיִרְאָה בַּבַּיִת, שֶׁהָאִשָּׁה תַּחְשֹׁשׁ מִבַּעְלָהּ, וּלְהֵפֶךְ הָאִשָּׁה תִּהְיֶה שְׁתַלְּטָנִית, וְתָטִיל אֵימָתָה עַל כָּל בְּנֵי הַבַּיִת, אֲשֶׁר מִזֶּה בָּאִים לִידֵי כַּעַס וְרֹגֶז. וּבַיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַחֲלֹקֶת – סוֹפוֹ לְהֵחָרֵב. לָכֵן אַשְׁרֵי "אִישׁ וּבֵיתוֹ" הַגָּרִים יַחַד בְּאַהֲבָה וּבַהֲבָנָה הֲדָדִית, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִים שֶׁהַשְּׁכִינָה תִּהְיֶה שְׁרוּיָה בְּתוֹךְ הַבַּיִת.

תַּם וְנִשְׁלָם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!