השבוע נפטר לבית עולמו לאחר שנות ייסורים מזכה הרבים הגדול רבי פנחס ראובן זצ"ל. רביפנחס היה אוהב מאוד את מוהרא"ש זי"ע והפיץ אלפים מספריו במשך השנים במרכז מכירת הספרים הגדול שהקים לזיכוי הרבים בבני ברק.
מספר הסופר הרב דן כהן נ"י: "ר' פנחס מכר מאות ספרים של 'ונהר יוצא מעדן' באותו מחיר שקנה ממני וללא הרוויח שקל רק כדי לזכות את עם ישראל.
תמיד היה מעודד אותי שזכיתי לכתוב ספרים על מוהרא"ש.
באחד הפעמים סיפר לי רבי פנחס היקר שהוא היה עוזר לזוגות רק שלא יעשו הפלה. ולדוגמא סיפר על חבר וחברה חילונים שחיו יחד, והאישה הרתה ורצתה להפיל. והוא דאג לחתן את הזוג על חשבונו ולשלם שכירות לדירה במשך שישה חודשים וכן את כל צורכי התינוק עליו רק שלא יעשו הפלה וזו רק דוגמא אחת מני רבות,
באותה הזדמנות סיפר שהרב עובדיה יוסף זצ"ל ביקש ממנו כל אישה שרוצה להפיל תבטיח לה שאני אברך אותה ואתה יכול להתקשר אלי ישירות ולהעיר אותי משנתי כדי לדבר עם האישה ולברך אותה, הכל עשה כדי שלא יהיו הפלות".
לפניכם סיפור מפעים המופיע בספר "אש קודש" שחיבר הרב אליהו מאיה נ"י על חלום מבהיל שחלם מוהרא"ש בקשר לר' פנחס ראובן זצ"ל.
חֲנוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ מֵאָז וּמִתָּמִיד הָיְתָה הוֹמָה אָדָם וְשׁוֹקֶקֶת חַיִּים. עֲרֵמוֹת שֶׁל סְפָרִים מוּנָחִים בְּכָל פִּנָּה וְכָל אֶחָד מוֹצֵא אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשׁוֹ וּבִמְחִיר אַפְסִי. הַמְדֻבָּר הוּא עַל חֲנוּתוֹ שֶׁל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי מְזַכֵּי הָרַבִּים שֶׁמּוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ עִטֵּר בַּתֹּאַר "שֶׁעוֹד לֹא הָיָה דָּבָר כָּזֶה בָּעוֹלָם".
הָאִישׁ לָקַח עַל עַצְמוֹ מְשִׂימָה לְהַרְבּוֹת תּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל וּלְשֵׁם כָּךְ הִכְנִיס אֶת עַצְמוֹ בִּמְלֶאכֶת הַהַדְפָּסָה וְהַהֲפָצָה שֶׁל סִפְרֵי קֹדֶשׁ מִכָּל סוּג: גְּמָרוֹת וּמִשְׁנָיוֹת, תְּהִלִּים וְסִדּוּרִים, חֻמָּשִׁים וּנְבִיאִים, סִפְרֵי שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן וְסִפּוּרֵי צַדִּיקִים וְעוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה.
הַחִדּוּשׁ הַגָּדוֹל הוּא כָּאָמוּר בַּמְּחִיר הַנָּמוּךְ הַמּוֹשֵׁךְ אֵלָיו קוֹנִים רַבִּים.
אַשְׁרָיו וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ!
וְיוֹם אֶחָד גָּמְלָה הַהַחְלָטָה בְּלִבּוֹ לְהַדְפִּיס אֶת סִפְרוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, הֲלֹא הוּא סֵפֶר הַתְּהִלִּים הַקָּדוֹשׁ, בְּיַחַד עִם סְפָרָיו שֶׁל בְּנוֹ – שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ. וְכָךְ נִכְרְכוּ לָהֶם שְׁלֹשָׁה סְפָרִים יַחַד: תְּהִלִּים, שִׁיר הַשִּׁירִים וּמִשְׁלֵי בְּמַהֲדוּרָה גְּדוֹלָה וּמְאִירַת עֵינַיִם וְהוּפְצוּ בְּכַמֻּיּוֹת גְּדוֹלוֹת.
חָלְפָה תְּקוּפָה. בְּאַחַד הַלֵּילוֹת, בַּשָּׁעוֹת הַמְעַטּוֹת בָּהֶן יָשַׁן מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ אֶת שְׁנָתוֹ, וְהִנֵּה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ לִקְרָאתוֹ. פָּנָיו הָיוּ מְאִירוֹת וּבַקָּשָׁתוֹ בְּפִיו:
"אֱמֹר לַיְּהוּדִי שֶׁמְּזַכֶּה אֶת הָרַבִּים שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לוֹ תּוֹדָה עַל שֶׁהִדְפִּיס אֶת סֵפֶר הַתְּהִלִּים שֶׁל אָבִי וְכֵן אֶת הַסְּפָרִים שֶׁלִּי. אַךְ בַּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁלַּהַדְפָּסָה הַבָּאָה יְצָרֵף גַּם אֶת סִפְרִי הַשְּׁלִישִׁי – סֵפֶר קֹהֶלֶת".
כְּשֶׁמּוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ הִתְעוֹרֵר פָּרַח הַדָּבָר מִזִּכְרוֹנוֹ וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן נִשְׁכַּח לְגַמְרֵי.
חָלְפוּ כַּמָּה שָׁנִים – – –
שׁוּב הוֹפִיעַ הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם בַּחֲלוֹמוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק אֶלָּא שֶׁהַפַּעַם הָיָה נִרְאֶה כְּמַקְפִּיד.
"לָמָּה לֹא אָמַרְתָּ לוֹ שֶׁיַּדְפִּיס גַּם אֶת סֵפֶר קֹהֶלֶת מְצֹרָף אֶל הַתְּהִלִּים, שִׁיר הַשִּׁירִים וּמִשְׁלֵי?!"
בַּפַּעַם הַזֹּאת מִהֵר הַצַּדִּיק לִכְתֹּב לָאִישׁ מִכְתָּב, בּוֹ הוּא מְסַפֵּר עַל חֲלוֹמוֹתָיו וְאַף נוֹתֵן טַעַם לְפִי דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל מִפְּנֵי מָה חָשׁוּב שֶׁכָּל שְׁלֹשֶׁת הַסְּפָרִים שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ יוֹפִיעוּ יַחַד.
כְּשֶׁקִּבֵּל הָאִישׁ אֶת הַמִּכְתָּב הוּא שָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְתֵכֶף קִבֵּל עַל עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת כְּפִי שֶׁנִּתְבַּקֵּשׁ. הַמַּהֲדוּרָה הַבָּאָה שֶׁל סֵפֶר הַתְּהִלִּים הַגָּדוֹל הֻדְפְּסָה יַחַד עִם שִׁיר הַשִּׁירִים, מִשְׁלֵי וְקֹהֶלֶת.
וְכֶרֶךְ אֶחָד מִתּוֹךְ הַכַּמּוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁהֻדְפְּסָה, הֻדְפַּס בְּאֹפֶן מְיֻחָד: כְּרִיכָתוֹ הָיְתָה מֵעוֹר מְעֻצָּב וּמְעֻטָּר בְּעִטּוּרִים נָאִים.
וְהוּא נִשְׁלַח לְאוֹת תּוֹדָה לְמוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ שֶׁקִּבְּלוֹ בִּבְרָכָה.
***
וזה המכתב ששלח הצדיק :
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ לְסֵדֶר תְּרוּמָה ה'תשע"א
שָׁלוֹם וּבְרָכָה אֶל הַיָּקָר וְהַנַּעֲלֶה פנחס ראובן נֵרוֹ יָאִיר זוֹכֶה וּמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים שֶׁעוֹד לֹא הָיָה דָּבָר כָּזֶה בָּעוֹלָם.
הִנֵּה הִדְפַּסְתָּ תְּהִלִּים בְּאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וּמְצרָֹף לָזֶה שִׁיר הַשִּׁירִים וּמִשְׁלֵי, וְהִנֵּה לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים רָאִיתִי בַּחֲלוֹמִי אֶת שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עִם פָּנִים מְאִירוֹת, וְשֶׁאֶתֵּן לְךָ תּוֹדָה שֶׁהִדְפַּסְתָּ אֶת סִפְרוֹ שֶׁל אָבִיו דָּוִד הַמֶּלֶךְ סֵפֶר הַתְּהִלִּים, וְגַם אֶת סְפָרָיו, אֲבָל בִּקֵּשׁ שֶׁאַגִּיד לְךָ שֶׁתַּדְפִּיס גַּם סִפְרוֹ קֹהֶלֶת, וּבֵין כָּךְ שָׁכַחְתִּי מִזֶּה, וְלֹא מִזְּמַן רָאִיתִי אוֹתוֹ בַּחֲלוֹמִי עוֹד פַּעַם בִּקְפִידָה לָמָּה לֹא אָמַרְתָּ לוֹ שֶׁיַּדְפִּיס גַּם אֶת סֵפֶר קֹהֶלֶת מְצֹרָף אֶל הַתְּהִלִּים שִׁיר הַשִּׁירִים וּמִשְׁלֵי.
וְיָדוּעַ שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר מִי שֶׁאֵין לוֹ גְּבוּרַת אֲנָשִׁים (זֶה שֶׁלֹּא יָכוֹל לְהָבִיא יְלָדִים), שֶׁיִּקְרָא שִׁיר הַשִּׁירִים מִשְׁלֵי קהֶֹלֶת, וְלָכֵן בָּאתִי לְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ תַּדְפִּיס עוֹד פַּעַם הַתְּהִלִּים בְּצֵרוּף שִׁיר הַשִּׁירִים מִשְׁלֵי קֹהֶלֶת בְּאוֹתוֹ מַתְכֹּנֶת וּבְאוֹתוֹ גֹּדֶל, לְמַעַן זְכוּת הָרַבִּים, וּבִזְכוּת זֶה יִהְיֶה לְךָ כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ לְהַמְשִׁיךְ לְהַדְפִּיס וּלְהַדְפִּיס לְזַכּוֹת אֶת עַם יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת הַגְּאֻלָּה, וְזֶה דָּבָר גָּדוֹל לְהַדְפִּיס תְּהִלִּים שִׁיר הַשִּׁירִים מִשְׁלֵי קֹהֶלֶת בְּכֶרֶךְ גָּדוֹל לְמַעַן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבִזְכוּת זֶה תִּרְאֶה נִסִּים שֶׁיִּקְרֶה בְּקָרוֹב לְעַם יִשְׂרָאֵל.
אֲנִי אֶת שֶׁלִּי עוֹשֶׂה לְעוֹרֵר אוֹתְךָ, וְאַתָּה תַּעֲשֶׂה כְּפִי רְצוֹנְךָ, אֲבָל הֻכְפַּל הַדָּבָר אֲנִי לֹא כּוֹתֵב לְךָ סְתָם, וְאֵין לִי שׁוּם אִינְטֶרֶס בָּזֶה, אֶת חֲלוֹמִי אֲנִי מֻכְרָח לְהָבִיא אֵלֶיךָ.
