כ"ק הגה"צ מוהרא"ש שליט"א (זי"ע) שבת באומן בשבת פרשת וירא (ה'תשס"ד), ביחד עם קבוצה של כשבעים מאנשי שלומנו, כ"ק מוהרא"ש שליט"א (זי"ע) היה בשמחה עצומה כל השבת, ואת גודל השמחה שהייתה בין אנשי שלומנו אין לתאר ולשער כלל, כי זה כמה שלא ראו את כ"ק מוהרא"ש שליט"א (זי"ע), רוב הזמן שהה כ"ק מוהרא"ש שליט"א (זי"ע) ליד הציון הקדוש בתפילה והודיה להקדוש ברוך הוא על גודל הניסים שעשה עמו.
אנשי שלומנו שזכו לשהות בשבת זו עם כ"ק מוהרא"ש שליט"א (זי"ע) בציון הקדוש לא עזבו את כ"ק מוהרא"ש שליט"א (זי"ע) לרגע, וזכו לשמוע הרבה דיבורי תורה ושיחות מפיו הקדוש.
בסעודה שלישית דיבר כ"ק מוהרא"ש שליט"א (זי"ע) הרבה מהתורה בליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ע"ו, ששם מפרש רביז"ל את הפסוק בפרשת וירא: "ויהי אחר הדברים האלה והאלקים ניסה את אברהם", והאריך הרבה מזה כשהאדם נמצא בבחינת מוחין דקטנות שהוא בחינת "אחר הדברים האלה" כי חושב שהכל טבע מקרה ומזל, וכאילו אבד מנוס ותקוה ממנו ואין לו כבר שום תקנה, כי הוא בבחינת "אחר הדברים האלה" שנדמה לו שממנו כבר לא יהיה שום דבר, על זה בא רביז"ל ומגלה לנו עצה נפלאה, איך זוכים להרים את המוחין מקטנות לגדלות, שזה בחינת "והאלוקים ניסה", היינו לנסות ולהגביה את האלוקים שהוא גימטריה הטבע שהוא רק על ידי בחינת "את אברהם", שהוא מידת אהבה, שהיה אצל אברהם אבינו, שזה בחינת (ישעיה מ"א) "זרע אברהם אוהבי", שהלך תמיד במידת החסד עם בני אדם, וכשאדם תמיד מטה כלפי חסד זוכה למוחין נקיים, ועושה תשובה מאהבה, שזה מכניס באדם גדלות המוחין, שהוא יודע שהקדוש ברוך הוא אוהב אותו, ובזה יכולים לפרש המשך הפסוק: "ויאמר אליו אברהם, ויאמר הנני", כי באמת צריך להבין כיצד אפשר להגיע למידת אברהם שהוא מידת החסד תשובה מאהבה? אך זה תלוי בהתלהבות ליבו של האדם, וידוע שמוהרנ"ת ז"ל הירבה לדבר מגדולתו של אברהם אבינו, ואיך שהיה הראשון שהיה לו תבערת הלב גדולה להשם יתברך, וכששמעו אנשי שלומנו מגודל תבערת לבו של אברהם אבינו אחר הקדוש ברוך הוא, נענה אחד מאנשי שלומנו ואמר, מי יכול לקחת לב כזה כמו שהיה לאברהם אבינו? ענה ואמר לו מוהרנ"ת ז"ל גם לך יש לב כזה רק שאינך מלבב אותו, כלומר שבאמת כל אחד יכול לזכות על ידי תבערת לבבו וגודל הרצונות והכיסופים שלו, להגיע למדריגה הזו של אברהם אבינו לעשות חסד עם הזולת וכן תשובה מאהבה, וזה תלוי רק בגודל תבערת לבבו להשם יתברך, ועיקר הבעיה שאינו מלבב את לבו, ואינו מלהיב עצמו להקדוש ברוך הוא וחושב שהוא אינו שווה כבר לכלום, ואינו יכול להגיע לשום דבר, וזה "ויאמר אליו אברהם, ויאמר הנני", היינו שאברהם אומר לכל בר ישראל הנני, כאומר שכל אחד ואחד יכול לזכות לזה אם רק ירצה.
אור הישר ואור החוזר
והאריך כ"ק מוהרא"ש שליט"א (זי"ע) ואמר אשר עיקר המעלה של בר ישראל שזוכה לבטל את עצמו לגמרי אל הקדוש ברוך הוא עד שאינו רוצה שום דבר אחר רק את רצונו יתברך, ויש לו בטחון חזק בו יתברך, שעל ידי זה הוא זוכה שהקדוש ברוך הוא בעצמו מסתכל עליו, בחינת אור חוזר, ועל ידי זה ממשיך על עצמו פרנסה בשפע גדול, וכל מה שהוא צריך מגיע אליו בזמן שהוא צריך אותו, שזה בחינת (תהילים קמ"ה): "עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעיתו", כי דבר זה צריכים לדעת: שום תפילה לא הולכת לריק, ובוודאי כל מה שאדם מבקש ממנו יתברך בסופו של דבר הוא יקבל אותו, ועיקר המניעה הוא חוסר הבטחון של האדם בו יתברך, שזה גורם שאדם דוחה את מה שמגיע לו לזמן מאוחר יותר, היינו למרות שהוא מקבל את השפע הוא אינו בא בזמן שאדם צריך אותו, ותפילתו נעשית לפעמים אחרי כמה שנים, אבל על ידי שאדם חזק בביטחון בו יתברך, ומבטל את עצמו לגמרי להשם יתברך, על ידי זה הוא זוכה להמשיך על עצמו את השפע תיכף ומיד בבחינת: "ואתה נותן להם את אכלם בעיתו", בדיוק בזמן ובמקום שאדם צריך את השפע הזה, כי על ידי הבטחון החזק בו יתברך, הוא עושה כלי לקבל את השפע, ועל ידי זה זוכה לקבל את כל השפע בעיתו ובזמנו בדיוק מתי שהוא צריך אותו.
אני לדודי ועלי תשוקתו
וזה בחינת (שיר השירים ז'): "אני לדודי ולי תשוקתו", דהיינו שאני מבטל את עצמי לגמרי לדודי שהוא הקדוש ברוך הוא, על ידי זה עלי תשוקתו, דהיינו שהקדוש ברוך הוא משפיע על האדם שפע ברכה והצלחה, בבחינת אור ישר ואור החוזר, שזהו מעלת מי שזוכה לדבק את עצמו באמת בהשם יתברך, ומבקש ומתפלל ומשתוקק ומתגעגע אחריו יתברך בתבערת הלב גדולה מאוד, ויש לו בטחון חזק בו יתברך, שעל ידי זה זוכה להמשיך על עצמו שפע גדול ברוחניות ובגשמיות, וכביכול השם יתברך בעצמו משתוקק להשפיע עליו שפע גדול אשר מרוב בטחונו בו יתברך יזכה לקבל את פרנסתו בעתו ובזמנו, כי לשפע יש כלי להכנס ולרדת.
והאריך כ"ק מוהרא"ש שליט"א (זי"ע) בסיפורים ובשיחות נפלאות ממעלת הזוכה להיות אצל ציון רביז"ל, כי הוא המקום שיכולים לבטל את עצמו לגמרי אליו יתברך כי שם הוא מקום גניזתו של רביז"ל שנכלל באין סוף ברוך הוא ולכן הוא מקום מסוגל מאוד להשתוקק אחריו יתברך ולהכלל בו יתברך, אשרי מי שזוכה לבא בכל פעם אל ציונו הקדוש של רביז"ל שהבטיח בחייו הקדושים שמי שיבוא אליו אל ציונו, ויתן פרוטה לצדקה ויאמר את העשרה מזמורי תהילים הנקראים "תיקון הכללי" אפילו אם עצמו וגבהו חטאיו ופשעיו יוציאו מהשאול תחתית ומתחתיו.
במשך כל הזמן כשלש ימים כמעט שלא ישנו אנשי שלומנו מרוב שמחה וריקודים שהיה שם, אשרי עין ראתה זאת.