תיקון הכללי שתיקן רבינו הקדוש מוהר"ן – רבי נחמן מברסלב זי"ע:

לפני אמירת תהלים אומרים:
לכו נרננה לאדני, נריעה לצור ישענו. נקדמה פניו בתודה בזמירות נריע לו. כי אל גדול אדני ומלך גדול על כל אלהים.

ומזמן עצמו להודות ולשבח לבוראו:
הריני מזמן את פי להודות ולהלל ולשבח את בוראי. לשם יחוד קודשא-בריך-הוא ושכינתיה, בדחילו ורחימו, על ידי ההוא טמיר ונעלם, בשם כל ישראל.

התיקון הכללי

פרק טז
א מכתם לדוד שמרני אל כי-חסיתי בך:
ב אמרת ליהוה אדני אתה טובתי בל-עליך:
ג לקדושים אשר-בארץ המה ואדירי כל-חפצי-בם:
ד ירבו עצבותם אחר מהרו בל-אסיך נסכיהם מדם ובל-אשא את-שמותם על-שפתי:
ה יהוה מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי:
ו חבלים נפלו-לי בנעמים אף-נחלת שפרה עלי:
ז אברך את-יהוה אשר יעצני אף-לילות יסרוני כליותי:
ח שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל-אמוט:
ט לכן שמח לבי ויגל כבודי אף-בשרי ישכן לבטח:
י כי לא-תעזב נפשי לשאול לא-תתן חסידך לראות שחת:
יא תודיעני ארח חיים שבע שמחות את-פניך נעמות בימינך נצח:

פרק לב
א לדוד משכיל אשרי נשוי-פשע כסוי חטאה:
ב אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון ואין ברוחו רמיה:
ג כי החרשתי בלו עצמי בשאגתי כל-היום:
ד כי יומם ולילה תכבד עלי ידך נהפך לשדי בחרבני קיץ סלה:
ה חטאתי אודיעך ועוני לא-כסיתי אמרתי אודה עלי פשעי ליהוה ואתה נשאת עון חטאתי סלה:
ו על-זאת יתפלל כל-חסיד אליך לעת מצא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו:
ז אתה סתר לי (כאן מפסיקים מעט) מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה:
ח אשכילך ואורך בדרך-זו תלך איעצה עליך עיני:
ט אל-תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג ורסן עדיו לבלום בל קרוב אליך:
י רבים מכאובים לרשע והבוטח ביהוה חסד יסובבנו:
יא שמחו ביהוה וגילו צדיקים והרנינו כל-ישרי-לב:

פרק מא
א למנצח מזמור לדוד:
ב אשרי משכיל אל-דל ביום רעה ימלטהו יהוה:
ג יהוה ישמרהו ויחיהו ואשר בארץ ואל-תתנהו בנפש איביו:
ד יהוה יסעדנו על-ערש דוי כל-משכבו הפכת בחליו:
ה אני-אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי-חטאתי לך:
ו אויבי יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו:
ז ואם-בא לראות שוא ידבר לבו יקבץ-און לו יצא לחוץ ידבר:
ח יחד עלי יתלחשו כל-שנאי עלי יחשבו רעה לי:
ט דבר-בליעל יצוק בו ואשר שכב לא-יוסיף לקום:
י גם איש-שלומי אשר-בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב:
יא ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם:
יב בזאת ידעתי כי-חפצת בי כי לא-יריע איבי עלי:
יג ואני בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם:
יד ברוך יהוה אלהי ישראל מהעולם ועד העולם אמן ואמן:

פרק מב
א למנצח משכיל לבני-קרח:
ב כאיל תערג על-אפיקי-מים כן נפשי תערג אליך אלהים:
ג צמאה נפשי לאלהים לאל חי מתי אבוא ואראה פני אלהים:
ד היתה-לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל-היום איה אלהיך:
ה אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי כי אעבר בסך אדדם עד-בית אלהים בקול-רנה ותודה המון חוגג:
ו מה-תשתוחחי נפשי ותהמי עלי הוחילי לאלהים כי-עוד אודנו ישועות פניו:
ז אלהי עלי נפשי תשתוחח על-כן אזכרך מארץ ירדן וחרמונים מהר מצער:
ח תהום-אל-תהום קורא לקול צנוריך כל-משבריך וגליך עלי עברו:
ט יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי תפלה לאל חיי:
י אומרה לאל סלעי למה שכחתני למה-קדר אלך בלחץ אויב:
יא ברצח בעצמותי חרפוני צוררי באמרם אלי כל-היום איה אלהיך:
יב מה-תשתוחחי נפשי ומה-תהמי עלי הוחילי לאלהים כי-עוד אודנו ישועת פני ואלהי:

פרק נט
א למנצח אל-תשחת לדוד מכתם בשלח שאול וישמרו את-הבית להמיתו:
ב הצילני מאיבי אלהי ממתקוממי תשגבני:
ג הצילני מפעלי און ומאנשי דמים הושיעני:
ד כי הנה ארבו לנפשי יגורו עלי עזים לא-פשעי ולא-חטאתי יהוה:
ה בלי-עון ירצון ויכוננו עורה לקראתי וראה:
ו ואתה יהוה אלהים צבאות אלהי ישראל הקיצה לפקד כל-הגוים אל-תחן כל-בגדי
און סלה:
ז ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר:
ח הנה יביעון בפיהם חרבות בשפתותיהם כי מי שמע:
ט ואתה יהוה תשחק-למו תלעג לכל-גוים:
י עזו אליך אשמרה כי אלהים משגבי:
יא אלהי חסדי יקדמני אלהים יראני בשררי:
יב אל-תהרגם פן-ישכחו עמי הניעמו בחילך והורידמו מגננו אדני:
יג חטאת פימו דבר-שפתימו וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש יספרו:
יד כלה בחמה כלה ואינמו וידעו כי-אלהים משל ביעקב לאפסי הארץ סלה:
טו וישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר:
טז המה יניעון לאכל אם-לא ישבעו וילינו:
יז ואני אשיר עזך וארנן לבקר חסדך כי-היית משגב לי ומנוס ביום צר-לי:
יח עזי אליך אזמרה כי-אלהים משגבי אלהי חסדי:

פרק עז
א למנצח על-ידותון לאסף מזמור:
ב קולי אל-אלהים ואצעקה קולי אל-אלהים והאזין אלי:
ג ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה ולא תפוג מאנה הנחם נפשי:
ד אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה:
ה אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר:
ו חשבתי ימים מקדם שנות עולמים:
ז אזכרה נגינתי בלילה עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי:
ח הלעולמים יזנח אדני ולא-יסיף לרצות עוד:
ט האפס לנצח חסדו גמר אומר לדר ודר:
י השכח חנות אל אם-קפץ באף רחמיו סלה:
יא ואמר חלותי היא שנות ימין עליון:
יב אזכור מעללי-יה כי-אזכרה מקדם פלאך:
יג והגיתי בכל-פעלך ובעלילותיך אשיחה:
יד אלהים בקדש דרכך מי-אל גדול כאלהים:
טו אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך:
טז גאלת בזרוע עמך בני-יעקב ויוסף סלה:
יז ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות:
יח זרמו מים עבות קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו:
יט קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ:
כ בים דרכך ושבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו:
כא נחית כצאן עמך ביד-משה ואהרן:

פרק צ
א תפלה למשה איש-האלהים אדני מעון אתה היית לנו בדר ודר:
ב בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד-עולם אתה אל:
ג תשב אנוש עד-דכא ותאמר שובו בני-אדם:
ד כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה:
ה זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף:
ו בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש:
ז כי-כלינו באפך ובחמתך נבהלנו:
ח שתה עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך:
ט כי כל-ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו-הגה:
י ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה ורהבם עמל ואון כי גז חיש ונעפה:
יא מי-יודע עז אפך וכיראתך עברתך:
יב למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה:
יג שובה יהוה עד-מתי והנחם על-עבדיך:
יד שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל-ימינו:
טו שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה:
טז יראה אל-עבדיך פעלך והדרך על-בניהם:
יז ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו:

פרק קה
א הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו:
ב שירו לו זמרו-לו שיחו בכל-נפלאתיו:
ג התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה:
ד דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד:
ה זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי-פיו:
ו זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו:
ז הוא יהוה אלהינו בכל-הארץ משפטיו:
ח זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור:
ט אשר כרת את-אברהם ושבועתו לישחק:
י ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם:
יא לאמר לך אתן את-ארץ כנען חבל נחלתכם:
יב בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה:
יג ויתהלכו מגוי אל-גוי מממלכה אל-עם אחר:
יד לא-הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים:
טו אל-תגעו במשיחי ולנביאי אל-תרעו:
טז ויקרא רעב על-הארץ כל-מטה-לחם שבר:
יז שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף:
יח ענו בכבל רגלו ברזל באה נפשו:
יט עד-עת בא-דברו אמרת יהוה צרפתהו:
כ שלח-מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו:
כא שמו אדון לביתו ומשל בכל-קנינו:
כב לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם:
כג ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ-חם:
כד ויפר את-עמו מאד ויעצמהו מצריו:
כה הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו:
כו שלח משה עבדו אהרן אשר בחר-בו:
כז שמו-בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם:
כח שלח חשך ויחשך ולא-מרו את- דברו:
כט הפך את-מימיהם לדם וימת את-דגתם:
ל שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם:
לא אמר ויבא ערב כנים בכל-גבולם:
לב נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם:
לג ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם:
לד אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר:
לה ויאכל כל-עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם:
לו ויך כל-בכור בארצם ראשית לכל-אונם:
לז ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל:
לח שמח מצרים בצאתם כי-נפל פחדם עליהם:
לט פרש ענן למסך ואש להאיר לילה:
מ שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם:
מא פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר:
מב כי זכר את-דבר קדשו את אברהם עבדו:
מג ויוצא עמו בששון ברנה את-בחיריו:
מד ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו:
מה בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצרו הללויה:

פרק קלז
א על-נהרות בבל שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון:
ב על-ערבים בתוכה תלינו כנרותינו:
ג כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון:
ד איך נשיר את-שיר יהוה על אדמת נכר:
ה אם-אשכחך ירושלם תשכח ימיני:
ו תדבק לשוני לחכי אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם על ראש שמחתי:
ז זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה:
ח בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך את-גמולך שגמלת לנו:
ט אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך אל-הסלע:

פרק קנ
א הללויה הללו-אל בקדשו הללוהו ברקיע עזו:
ב הללוהו בגבורתיו הללוהו כרב גדלו:
ג הללוהו בתקע שופר הללוהו בנבל וכנור:
ד הללוהו בתף ומחול הללוהו במנים ועגב:
ה הללוהו בצלצלי-שמע הללוהו בצלצלי תרועה:
ו כל הנשמה תהלל יה הללויה:

לאחר אמירת פרקי תיקון הכללי אומרים שלשת הפסוקים:
מי יתן מציון ישועת ישראל, בשוב אדני שבות עמו – יגל יעקב, ישמח ישראל.
ותשועת צדיקים מאדני מעוזם בעת צרה.
ויעזרם אדני ויפלטם, יפלטם מרשעים ויושיעם כי חסו בו.