לרגל יום ההילולא של הרבנית מלכה שיק עליה השלום, אמו של כ"ק מוהרא"ש זי"ע, אנו מציגים בפניכם תמונה נדירה בה נראים הרה"ג רבי מנחם זאב שיק זצוק"ל והרבנית מרת מלכה ע"ה הוריו של כ"ק מוהרא"ש זי"ע עם בנם בנימין ז"ל, לאחר ירידתם מהאוניה והגעתם לארץ ישראל זמן קצר קודם פרוץ השואה האיומה.
בתמונה נראה הרה"ג רבי מנחם זאב יושב עם לבוש חסידי-הונגרי הדור, לצידו הרבנית ובניהם בנם הבכור בנימין שהיה אז בן ארבע, (אמו של כ"ק מוהרא"ש זי"ע הייתה באותו הזמן באמצע חודשי הריונה לבנה השני כ"ק מוהרא"ש זי"ע שנולד מאוחר יותר בתל אביב).
כפי שאפשר להבחין מדובר בתמונה קבוצתית שצולמה לאחר ירידם מאוניה, התמונה הנדירה הגיעה לידינו על ידי משפחה מחסידי סאטמר מירושלים, אשר הוריה השתתפו באותה הפלגה מהונגריה לארץ ישראל.
בספר "רגעי מוהרא"ש", מספר מוהרא"ש את סיפור ההצלה מהשואה האיומה עד הגעתם לארץ ישראל, שם מובא שבשנת תרצ"ט הייתה ספינת מעפילים שיצאה לכיוון ארץ ישראל, אבל התשלום על כל כרטיס היה עולה כסף רב מאוד ולא היה באפשרות רבי מנחם זאב זצ"ל לשלם על כך, בחסדי השם התרחש נס ויהודים טובים השיגו לרבי מנחם זאב את הכסף עבור הכרטיסים, וכך יצאו להפלגה שארכה כחודש ימים, והייתה רצופה בסכנות, האוניה הייתה ישנה מאוד-כבת מאה שנים, ויועדה להובלת בהמות ועתה העמיסו עליה 700 יהודים שברחו מאימת הנאצים, עקב כך ההפלגה הייתה איטית מאוד, כמו כן באותו הזמן שלטו האנגלים בארץ ישראל ואוניה שהייתה מגיעה לא כחוק היו מטביעים אותה עם היהודים שעליה הי"ד, כך קרה עם אונית מעפילים שהגיעה קודם לאוניה זו וכך קרה לאונית מעפילים שהגיעה לאחר שהגיעה האוניה שעליה היו הוריו של מוהרא"ש ז"ל ובנס נפלא לא הבחינו באניה זו עד שהאוניה עגנה בתל אביב.
כשהגיעו לחוף תל אביב עצרו אותם האנגלים והובילו אותם למעצר בעתלית (שדבר זה בעצמו היה נס גדול, משום שבדרך כלל האנגלים היו שולחים את המעפילים חזרה לקפריסין או ללב ים רח"ל), ובאותו זמן היה חוק שמי שיש לו קרובי משפחה הגרים הארץ היה זכאי להיכנס לארץ. ויהוהדים רחמנים בני רחמנים היו מתחזים לקרובי משפחה על מנת להציל יהודים. לרבי מנחם זאב ניגש יהודי יקר בשם רבי יוסף בילער ז"ל, חיבקו ונישקו ושאלו בחיבה רבה "דודי איך אתה מרגיש"? וכך שיחררו אותם, ותקופה לאחר מכן התגררו אצל יהודי יקר זה בתל אביב כיון שהגיעו ללא שום רכוש, עד שלאחר זמן שמצאו דירה משלהם.