נחשפה תמונה נדירה משנות ה-מ"ם (שנות ה 80) משיחזור הכסא של רבנו ז"ל לאחר סיום השיפוץ בידי אמן העץ כתריאל שוגרמן שעלה בידו לאחר עמל רב לשחזר מרכיבים רבים בעבודת אומנות יסודית למרות שחלקים רבים מהכיסא היו רקובים מדי, ונצרכה עבודה רבה כדי לחברם.
ידוע שלכ"ק מוהרא"ש זי"ע היה ידע עצום על כל הקורות בחסידות ברסלב, דבר שניכר ברחבי ספריו הקדושים.
באוצר הקונטרסים מביא מוהרא"ש את סיפורו של הכיסא (קונטרס "מציאת הזיווג" אות ב'): "קודם ראש השנה שנת תקס"ט הביא השוחט מטעפליק לרבנו ז"ל, כסא נפלא שעשהו בעצמו ביופי ובאמנות גדולה עד מאוד, ושאל אותו רבנו ז"ל: "כמה זמן עשית אותו?" השיב השוחט: "חצי שנה. ושאל אותו רבנו ז"ל שוב: "האם כל היום עשית זאת?" והשיב השוחט: "לא, רק בכל יום עבדתי שעה אחת", (כי היה כיסא נאה ומצויר בציורים נאים עד מאוד). ענה ואמר לו רבנו ז"ל: " אזוי, האסטו מיר אין זינען געהאט אהאלב א יאהר אלע טאג א שעה" [ככה, זאת אומרת, שחשבת ממני כל יום שעה במשך חצי שנה], (ונהנה מזה מאוד), ואמרו אנ"ש, שבאמת לא היה נראה לרבנו ז"ל כל כך הכיסא, כמו מזה שכל יום חשב מרבנו ז"ל שעה אחת, דבר זה נראה לרבנו ז"ל מאוד שכל יום שעה אחת יחשוב ממנו מישהו.
בשו"ת ברסלב נשאל מוהרא"ש זי״ע על אודות הכיסא של רבנו ז"ל רבי נחמן מברסלב, איך הביאו אותו לארץ וכו', ומוהרא"ש השיב במכתב נפלא וזה תוכנו: "בא מאומן ר' משה בער רוזנפלד ז"ל והביא עמו את הכסא של רביז"ל שעשה השוחט עבור רביז"ל, והוא חרוט בעבודת יד בדרך נפלא עד מאד. הכסא היה מונח בטשעהרין, וכשהביאו, היה זה מחולק לחלקים בכמה שקים עד שלא תפסו בגבולות מה זה, ובירושלים חזרו והתקינו את זה, ושמר על זה כל השנים, ואחר כך הכניסו את זה בבית הכנסת של חסידי ברסלב בירושלים ומשמש לכסא של אליהו. [ובא יהודי והעתיק בדיוק כמו הכסא עוד כסאות כאלו, ומוכרים את זה, וכיום נמצא העתק בהרבה בתי כנסיות של חסידי ברסלב ומשמש לכסא של אליהו]."
עם כל זאת תמיד היה מסייג מוהרא"ש זי"ע ומבהיר שעיקר השארת רבנו ז"ל היא ספריו לימודיו ועצותיו לחיים, והיה מספר שפעם התפאר מישהו לפני אחד מגדולי חסידי ברסלב אשר יש בחזקתו את הכיפה של רבנו ז"ל, ענה ואמר לו ההוא מאנ"ש ולי יש את השכל של רבנו ז"ל!
*התמונה באדיבות אומן שלום
