תפילה נגד עין הרע:

וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּרְאֶה בְּעָנְיֵינוּ וְדֹחֲקֵנו וַעֲמָלֵנוּ, וְתָשׁוּר בְּעָנְיֵינוּ וְתַבִּיט בַּעֲמָלֵנוּ. וְתָצִיץ עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ, וְתַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ בְּעֵין חֶמְלָתֶךָ, וְתִשְׁמְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הַטּוֹבִים וְתַצִּילֵנוּ תָמִיד מֵרַע עַיִן, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ שׁוּם עַיִן רָעָה עַל שׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, רַק נִסְתַּכֵּל תָּמִיד עַל כָּל אֶחָד בְּעַיִן טוֹבָה, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שְׁלשָׁה מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁהֵם עַיִן טוֹבָה וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה וְרוּחַ נְמוּכָה. וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע שֶׁיֵשׁ לָהֶם שָׁלשׁ מִדּוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם, עַיִן רָעָה וְרוּחַ גָּבוֹהַּ וְנֶפֶשׁ רְחָבָה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אַדִּירֵנוּ בּוֹרְאֵנוּ גּוֹאֲלֵנוּ יוֹצְרֵנוּ קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכֹּל, טוֹב עַיִן בֶּאֱמֶת, זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְדַּבֵּק בְּמִדּוֹתֶיךָ הַטּוֹבִים לִהְיוֹת טוֹב עַיִן בֶּאֱמֶת תָּמִיד. וְתַצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מֵעַיִן רָעָה שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בָּנוּ שׁוּם עַיִן רָעָה מִשּׁוּם אָדָם וּמִשּׁוּם נִבְרָא שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא יִהְיֶה לְהָרַע עַיִן שׁוּם כֹּחַ וְשׁוּם שְׁלִיטָה, וְלֹא יוּכַל לְהַזִּיק לָנוּ כְּלַל חַס וְשָׁלוֹם לֹא בְּגַשְׁמִיּוּת וְלֹא בְּרוּחָנִיּוּת:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל, טוֹב עַיִן. אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ אֶת עֹצֶם הִתְגַּבְּרוּת הָרַע עַיִן שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלֵינוּ מְאֹד, שֶׁעֵינוֹ רָעָה בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ בְּיוֹתֵר בְּכַמָּה תַחְבּוּלוֹת לְהַרְחִיקֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם מֵעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת, וְרוֹדֵף אוֹתָנוּ מְאֹד. מָלֵא רַחֲמִים מָלֵא טוֹב, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבֵנוּ, אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָבַר עָלֵינוּ עַל־יְדֵי הָרַע עַיִן שֶׁל הָאוֹיְבִים וְהַשּׂוֹנְאִים הָרוֹדְפִים אַחַר הַבָּאִים לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתֶךָ. וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ גֹּדֶל חֲלִישׁוּתֵנוּ לַעֲמֹד נֶגֶד עֵינָם הָרָעָה. וְעַתָּה הוֹדִיעֵנוּ נָא אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אָנָה מִפְּנֵיהֶם נִבְרַח, וְאַיֵּה אֵפוֹא הַמָּקוֹם לְהִתְחַבֵּא וּלְהִטָּמֵן מִפְּנֵי עֵינָם הָרָעָה, הַבִּיטָה בְעָנְיֵינוּ כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבֵינוּ וְצָרוֹת לְבָבֵנוּ. “הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ, כִּי לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים”. כִּי יָדַעְנוּ בֶּאֱמֶת, כִּי אֲנַחְנוּ בְעַצְמֵנוּ הַחַיָּבִים בְּכָל זֶה, כִּי לוּלֵא חֲטָאֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ הַמְּרֻבִּים וְהָעֲצוּמִים, לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לְהִתְיָרֵא מִפְּנֵיהֶם כְּלָל.

אֲבָל מַה נַּעֲשֶׂה אָבִינוּ, כִּי הִסְכַּלְנוּ הַרְבֵּה מְאֹד, חָטָאנוּ הֶעֱוִינוּ וְהִרְשַׁעְנוּ וְסַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ, פְּעָמִים רַבּוֹת הִצַּלְתָּנוּ וַאֲנַחְנוּ מָרִינוּ עֵצוֹתֶיךָ, “וַתְּמוּגֵנוּ בְּיַד עֲוֹנֵנוּ”, וּבְכָל זֹאת אָנוּ חֲפֵצִים וּמִשְׁתּוֹקְקִים וּמְחַכִּים וּמְיַחֲלִים בְּכָל עֵת לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת, כִּי אַתָּה רוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה כִּי חַנּוּן וְרַחוּם אַתָּה וְקָרוֹב לְכָל קוֹרְאֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְעַתָּה הַצִּילֵנוּ נָא בְּרַחֲמֶיךָ מִן הָרַע עַיִן, כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם כֹּחַ לַעֲמֹד נֶגֶד אֶחָד מִשּׂוֹנְאֵינוּ, אַף כִּי נֶגֶד כֻּלָּם. וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. לְךָ לְבַד עֵינַי תְּלוּיוֹת לְךָ לְבַד עֵינַי צוֹפִיּוֹת, “דַּלּוּ עֵינַי לְמָּרוֹם” אוּלַי יִרְאֶה יְהֹוָה בְּעֵינַי, אוּלַי יָחוֹס אוּלַי יְרַחֵם. הַבֶּט נָא רַחֵם נָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא צֹאן מַרְעִיתֶךָ, וְאַל יִמְשָׁל בָּנוּ הָרַע עַיִן כְּלָל, “הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה” כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס, “הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה מִזְּבוּל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרֹתֶךָ הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ”.

מָלֵא רַחֲמִים, טוֹב לַכֹּל, טוֹב וּמֵטִיב, טוֹב וּמֵטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, טוֹב בֶּאֱמֶת תָּמִיד, הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ. רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְהַצִּילֵנוּ מֵרַע עַיִן מִכָּל הַבְּחִינוֹת, הֵן שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ שׁוּם עַיִן רָעָה כְּלָל, הֵן שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בָּנוּ שׁוּם עַיִן רָעָה מִשּׁוּם אָדָם וּמִשּׁוּם נִבְרָא שֶׁבָּעוֹלָם, וְתַבִּיט עָלַי בְּעֵינְךָ הַטּוֹב, בְּעֵינָא חָדָא דְרַחֲמֵי, וְתַמְשִׁיךְ וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי טוּב עַיִן, וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי שֶׁלֹּא יִהְיֶה עֵינִי רָעָה כְּלַל בִּגְדֻלַּת חֲבֵרַי וּבִגְדֻלַּת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. וְתַצִּילֵנִי מִפְּגַם הָרְאוּת, וְתִשְׁמְרֵנִי תָמִיד שֶׁלֹּא אֶסְתַּכֵּל בְּשׁוּם דָּבָר הַמֵּבִיא לִידֵי הִרְהוּרִים חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא בְשׁוּם דָּבָר הַפּוֹגֵם אֶת הָעֵינַיִם. “הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי”. הַצִּילֵנִי מֵעַיִן נוֹאֶפֶת, “שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ”. וְכָל מַה שֶּׁחָטָאתִי עָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ וּפָגַמְתִּי בְּעֵינַי, בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד בְּאֹנֶס וּבְרָצוֹן, וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי מִנְּעוּרַי וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה. עַל הַכֹּל תִּמְחֹל וּתְכַפֵּר לִי אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ. וּתְזַכֵּנִי מֵעַתָּה לִהְיוֹת טוֹב עַיִן בְּכָל הַבְּחִינוֹת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת:

וְתַצִּילֵנִי שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בָּנוּ שׁוּם עַיִן הָרָע מִשּׁוּם רַע עַיִן שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא יַזִּיק לָנוּ עֵינָם הָרָעָה כְלָל, הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת הֵן בְּרוּחָנִיּוּת, בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן. וְתִשְׁמֹר צֵאתֵנוּ וּבוֹאֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כִּי “אֲשׁוּרֵנוּ עַתָּה סְבָבוּנוּ עֵינֵיהֶם יָשִׁיתוּ לִנְטוֹת בָּאָרֶץ. צָרִי יִלְטשׁ עֵינָיו לִי. אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי. עֶזְרִי מֵעִם יְהֹוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. כִּי אֵלֶיךָ אֱלֹהִים יְהֹוָה עֵינָי בְּכָה חָסִיתִי אַל תְּעַר נַפְשִׁי. עֵינַי תָּמִיד אֶל יְהֹוָה כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי. אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיּוֹשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם. הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִירְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ. חָנֵּנוּ יְהֹוָה חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז”:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבֵנוּ, כִּי צְרָכֵינוּ מְרֻבִּים מְאֹד וְדַעְתֵּנוּ קְצָרָה לְפָרֵשׁ, עָזְרֵנוּ כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ, עֲנֵנוּ יְהֹוָה עֲנֵנוּ כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ, אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵנוּ. כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל תְּלָאוֹתֵינוּ, וּרְאֵה אֶת עָנְיֵינוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ, “זְכֹר יְהֹוָה מֶה הָיָה לָנוּ הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ”. חוּס וַחֲמֹל עָלֵינוּ “שָׁמְרֵנִי מִידֵי פַח יָקְשׁוּ לִי וּמֹקְשׁוֹת פֹּעֲלֵי אָוֶן. שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי, מִפְּנֵי רְשָׁעִים זוּ שַׁדּוּנִי אוֹיְבַי בְּנֶפֶשׁ יַקִּיפוּ עָלָי. וַאֲנִי עָנִי וְכוֹאֵב” אֵין לִי שׁוּם בֵּית מָנוֹס כִּי אִם אֵלֶיךָ לְבַד, “אֵלֶיךָ יְהֹוָה אֶקְרָא וְאֶל יְהֹוָה אֶתְחַנָּן. מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שַׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ. עֵינִי נִגְּרָה וְלֹא תִדְמֶה מֵאֵין הֲפֻגוֹת, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהֹוָה מִשָּׁמָיִם”. הוֹשִׁיעֵנוּ מָלֵא רַחֲמִים, הוֹשִׁיעֵנוּ בְּעֵת צָרָה הַזֹּאת, וְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ. הַצִּילֵנִי וְשָׁמְרֵנִי מֵרַע עַיִן הַמֵּבִיא לִידֵי שִׁכְחָה שֶׁהִיא מִיתַת הַלֵּב, שְׁבִירַת לֵב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב הָיִיתִי כִּכְלִי אוֹבֵד. עָזְרֵנִי שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח אֶת עוֹלָמִי הַנִּצְחִי וְהַקַּיָּם לָעַד, חוּסָה עָלַי כְּרֹב רַחֲמֶיךָ, כְּרֹב יְשׁוּעָתֶךָ, כְּרֹב טוֹבוֹתֶיךָ, כְּרֹב הַצָּלוֹתֶיךָ. יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ עָלַי, עַל נִרְדָּף כָּמֹנִי, עַל חֲסַר דֵּעָה, חֲסַר עֵצָה כָּמֹנִי.

אַמֵּץ וְחַזֵּק אֶת לְבָבִי בְּיִרְאָתְךָ וַעֲבוֹדָתֶךָ, וְזַכֵּנִי שֶׁאָשִׂים אֶל לִבִּי וְאֶזְכֹּר הֵיטֵב בְּלִבִּי וּבְדַעְתִּי תָמִיד אֶת הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, וְאֶזְכֶּה לְדַבֵּק מַחֲשַׁבְתִּי וּלְבָבִי תָמִיד בְּעַלְמָא דְאָתֵי, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת גֹּדֶל הַצַּעַר וְהַבּוּשָׁה שֶׁיִּהְיֶה בְּעַלְמָא דְאָתֵי עַל מִי שֶׁלֹּא קִשֵּׁט עַצְמוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהוּא אֲבֵדָה שֶׁאֵינָה חוֹזֶרֶת לְעוֹלָם, כִּי שָׁם אֵין מַעֲשֵׂה וְחֶשְׁבּוֹן מוֹעִיל כְּלָל, כִּי מִי שֶׁלֹּא טָרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת מַה יֹּאכַל בְּשַׁבָּת. “מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת”. וְאֵין מוֹעִיל שָׁם שׁוּם רַחֲמָנוּת בָּעוֹלָם. זַכֵּנִי עַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ, שֶׁאֶזְכֶּה לִזְכֹּר עַתָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶת הָעוֹלָם הַבָּא תָמִיד, וְאַל יַלִּיזוּ מֵעֵינַי וְלֹא אָסוּר מִדַּעְתִּי זִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא תָמִיד, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְאֶזְכֶּה לְתַקֵּן בְּחַיַּי אֵת כָּל אֲשֶׁר שִׁחַתְתִּי בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד בְּאֹנֶס וּבְרָצוֹן. וּתְזַכֵּנוּ שֶׁיָּגֵן עָלֵינוּ זְכוּת וְכֹחַ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁיֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהַצִּיל אוֹתָנוּ מִכָּל מִינֵי רַע עַיִן שֶׁבָּעוֹלָם, וְהֵם יִלָּחֲמוּ לְפָנֵינוּ וְיַכְנִיעוּ וִישַׁבְּרוּ וִיבַטְּלוּ אֶת כָּל מִין רַע עַיִן בְּשָׁרְשׁוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, וְיַמְתִּיקוּ וִיבַטְּלוּ אֶת הָרַע עַיִן שֶׁל הִתְנַשְּׂאוּת עַל־יְדֵי שֹׁרֶשׁ הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא מַלְכוּת מָשִׁיחַ בֶּן דָוִד “יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי”, וְיַמְשִׁיכוּ עָלֵינוּ אוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁיָּבֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, וּמִכָּל צָרוֹתֵינוּ יוֹשִׁיעֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ:

ליקוטי תפילות חלק א' תפילה נד

רבינובוק

תפילה ללידה קלה ללא עין הרע:

אל תפחדי הכל יתהפך לטובה ותולידי בקלות, רק תהיי רגילה לומר בכל יום שמות הצדיקים שמאד מסגל ללידה קלה, ורבנו ז"ל אמר (ספר המדות אות צדיק חלק ב' סימן כ') על ידי הזכרת שמות הצדיקים יכולין להביא שנוי במעשה בראשית כלומר לשנות הטבע; ולכן טוב שתאמרי בכל פעם את כל השמות של הצדיקים שאת יודעת בעל פה כגון אברהם יצחק יעקב משה אהרן יוסף דוד שלמה, רבי שמעון בר יוחאי, רבי יצחק לוריא אשכנזי, רבי ישראל בעל שם טוב, רבי נחמן בן פיגא מברסלב, רבי נתן מברסלב וכו' וכו', ועוד כל מיני שמות של צדיקים שאת רק זוכרת תהיי רגילה לומר את זה מידי פעם, ואחר כך תאמרי את התפלה הזאת, ותראי שתולידי בקלות:

יהי רצוי מלפניר אבי שבשמים שבזכות הזכרת שמות הצדיקים שהזכרתי לפניך בזכות צדקתם ותורתם ומסירות נפשם שהיה להם בשבילך, שתעזר לי להוליד בקלות ולד בריא בחושיו ובאיבריו, ואזכה לעבור את ההריון בקלות, ותסיר ממני כל מיני עין הרע שלא יפגע בי משום ארם בזה העולם, ואזכה להוליד בנים ובנות חיים וקימים שיעשו את רצונך, ואזכה להיות בריאה כל ימי חיו, ולעשות נחת רוח לפניך, יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך י"י צורי וגאלי אמן כן יהי רצון.

הקדוש ברוך הוא השומע תפלות ישראל ישמע בתפלתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מ–רבה ובכל אשר תפני תשכילי ותצליחי.

אשר בנחל חלק רסד מכתב ד' קכז

להתפלל אל ה' יתברך לביטול עין הרע:

יש דבר כזה טיפול בעופרת נגד עין הרע, אבל אם זה מועיל או לא וכו', צריכים לשואל מי שהשתמש בזה וכו', ובדרך כלל זה רק מקרר את העצבים וכו', זה לא יכול לעזר, רק אומרים שיש עליך עין רעה גדולה מאוד, אבל זה לא עוזר כלל, ולכן עיקר העזרה הוא רק לבקש ממנו יתברך בכל יום שלא ישרה עליו שום עין הרע משום בריה, כי מה שתפילה פועלת שום דבר בעולם לא יכול לפעול, ואם בני אדם היו יודעים מעלת התפילה, היו מתפללים בכל יום אליו יתברך ומבקשים ממנו על כל פרט ופרט מה שצריכים בהחיים, ובפרט בעניין עין הרע שאדם לא יודע מי נותן לו את העין הרע וכו', ואיך בא לך העין הרע וכו', אז עדיף להתפלל בכל יום לפניו יתברך שיסיר ממנו כל מיני עין הרע, ומה טוב ומה נעים לומר את התפלה של מוהרנ"ת ז"ל נגד עין הרע, שזה בודאי יועיל להסיר ממנו עין הרע, וכן יעזר לו שעינו לא תהיה רעה על אחרים וכו', (ליקוטי תפילות חלק א' תפלה נ"ד)…

אשר בנחל חלק רמא מכתב גתשפד

מה לעשות מי שיש להם עין הרע בחיי הנישואין?

לדעתי, את גורמת במו ידיך לשבר את ביתך. אתם יכולים להיות כל-כך מאשרים, ובעבור עקשנותך את שוברת את הבית.
האישה צריכה לעזור לבעלה, ולא לערך בקרת על מעשיו, אשר דבר זה אינו מביא לתוצאות חיוביות. אשה צריכה לחזק את בעלה ולא לערוך עליו בקורת. אם תרגילי עצמך בדרך זו, תראי ברכה והצלחה בכל מעשה ידיך.

עליך להבין, שהיום פרנסה קשה מאד להשיג, מסתובבים מליוני אנשים מבטלים, חסרי עבודה, וביניהם אלפים ורבבות נשמות ישראל, שאין להם לדאבוננו פרנסה, והנה זכה הקדוש- ברוך-הוא לבעלך, שיש לו פרנסה טובה, בלי עין הרע, ולמה לך למשכו למקום אחר, ששם אין פרנסתו מבטחת.

ולכן טעות גדולה את עושה, בזה שאת מתקוטטת עמו לעבר למקום אחר, בשעה שכאן יש לכם פרנסה בשפע.
אין לי ספק, שבוודאי יש עין הרע בחיי נשואיכם, כי אתם זוג מן השמים מתאימים מאד, ורבים על לא דבר. נכון מאד לבדק את המזוזות בדירה, אם כשרות הן אם לאו.

אשר בנחל חלק מב מכתב ז' קצה