לפני שנים מספר, הקים מוהרא"ש ארגון מתנדבים שיעזרו במתן עזרה לחולים ולנפגעים. ר' אבי בן חמו ואני היינו בין מייסדי הארגון, ויזמנו את הקמת מד"א יבנאל.
המתנדבים שהושיטו עזרה לכל חולה או אדם שנפצע קדשו שם שמיים ברבים וגרמו לצדיק נחת רוחה מרובה. מוהרא"ש היה קורא למתנדבי מד"א "ל"ו צדיקים שכן היו עוזבים את כל עיסוקיהם והולכים להציל חיי אדם ביום ובלילה במשך כל ימות השנה.
מאחר והייתי בן המתנדבים הראשונים, שימשתי כעין החובש הראשי של הצדיק . וכל אימת שהצדיק לא חש טוב, היו מזעיקים אותי כדי למדוד חום, או לחץ דם או סכרת. כמובן, שהייתי מגיע בחשאי כדי לעורר מהומות או חרושת שמועות בעניין בריאותו של הצדיק.
פעם ארע, שמוהרא"ש לא חש בטוב באמצע קבלת הקהל, הצדיק נכנס לביתו, בלי שיידעו הסובבים את הסיבה על כך, הגעתי בחשאי טיפלתי בו, והצדיק חזר לקבל קהל כאילו לא ארע דבר.
באחד מימי הקיץ הלוהטים מוהרא"ש חש ברע, הוא שכב במיטתו והיו לו רעידות בכל הגוף. נזעקתי לביתו של הצדיק ועל פי התסמינים אבחנתי כי מדובר בהתייבשות. הסתבר שבמשך שלושת הימים האחרונים מוהרא"ש לא שתה מספיק מים וכתוצאה מכך התייבש.
כשאדם מיובש אי אפשר לתת לו לשתות בצורה רגילה שכן הוא עלול להקיא, לכן יש לעשות עירוי נוזלים דרך הוריד. אך הייתה בעיה, מוהרא"ש רגיש לדקירת מחט בווריד ולא רציתי להכאיב ולצערו.
החילותי להתבודד ולומר:
"ריבונו של עולם, עזור לי. עזור לי לטפל בצדיק בלי צורך בעירוי נוזלים". ואז ה' האיר לי לעשות לצדיק לימונדה. קראתי לבני הקטן וביקשתי ממנו שיביא שני לימונים טריים מביתי. סחטתי את הלימונים והוספתי מים וגם סוכרזית (הצדיק היה מקפיד מטעמי בריאות להשתמש בסוכרזית ולא בסוכר).
כל עשר דקות נתתי לצדיק לשתות רבע כוס לימונדה. כבור כשעה מוהרא"ש התאושש התחזק וחזר לאיתנו. בלילה עוד הצדיק הספיק לדרוש דרשה בבית המדרש הגדול.
המעניין הוא שבתוך הדרשה, הצדיק אמר: "אם יש לך לימון – תעשה מזה לימונדה", לאמור על האדם להמתיק את הייסורים שה' שולח לו. אני לפחות הבנתי את הקשר בין לימונדה ובין מה שעבר על הצדיק באותו יום.
בהמשך השנים, הייתי מקבל רמזים מהצדיק שהוא מרוצה מכך שאני מטפל בו והפכתי באופן בלתי רשמי לחובש האישי של הצדיק.
הכרת הטוב של הצדיק כלפי מי שעשה לו אי פעם טובה הייתה עצומה, והיה מכיר טובה על כל דבר שעשו עבורו. ועל כך יעיד סיפורי הבא.
בני הקטן ביותר נקרא מנחם זאב על שם אביו של הצדיק. כשאשתי הייתה מעוברת איתו, הרופאים אמרו כי יש לעובר מום גדול בלב ובקשו שנעשה סקירת מערכות ואף לחצו עלינו מאוד שנעשה הפלה.
מוהרא"ש באותם הימים שהה בארצות הברית ובמשך שלושה ימים ניסיתי להשיגו בטלפון אך ללא הצלחה. אשתי ואני היינו בחרדה גדולה מה קורה עם העובר?
לאחר שלושה ימים של מתח וחרדה מפני הבאות, התקשרתי לצדיק ובס"ד מוהרא"ש הרים את הטלפון. הסברתי לצדיק עד כמה חמור מצבו של העובר, ועד כמה הרופאים לוחצים שנעשה הפלה.
הצדיק שמע ושאל:
"אייל – אשתך שומעת את השיחה שלנו? אני מעוניין שהיא תשמע"
שמתי את השיחה על דיבורית, ומוהרא"ש אמר:
"אייל, אתה הצלת אותי פעמיים – אני אומר לך, אין לתינוק שום דבר"…
ברוך ה', הבן מנחם זאב נולד בריא ושלם, גדל והיה לנער תלמיד חכם ונעים הליכות, ובעזרת ה', בעוד חודשיים נערוך לו מסיבת בר מצווה.
זו הכרת הטוב, של הצדיק כלפי כל יהודי שעשה לו טובה בעולם הזה.