ביום ראשון, ג' בתמוז, הפצתי קונטרסים במדרחוב בעיר הקודש צפת. ניגשתי ליהודי שעל פי חזותו נראה שהוא אברך ונתתי לו קונטרס בשם "בני הנעורים", האברך שמח מאוד ואמר:
"אני אוהב מאוד את מוהרא"ש, איך אוכל להחזיר לו טובה על מה שעשה למעני?
אני רוצה גם להיות שותף בזיכוי הרבים שלכם, במה כדאי לי להשקיע?
אמרתי לו: "דע! לך כי הצדיק רצה מאוד שידפיסו את ספריו ובפרט את סדרת הספרים "אשר בנחל. הנה עיין בסוף הקונטרס "בני הנעורים" שנתתי לך וראה אילו הבטחות עצומות הבטיח הצדיק למי ידפיס כרך אחד של "אשר בנחל".
עיניו של האברך אורו והוא ביקש ממני להמתין מספר רגעים. הלך בזריזות לבנקט שלף אלף שקלים במזומן נתן לי אותם ואמר:
"זוהי הכרת הטוב שלי למען הצדיק"…
"למה כוונתך?" – שאלתי בסקרנות.
האברך סיפר:
חיפשתי רבות את השידוך שלי. שמעתי על הסגולה הגדולה שישנה בציון מוהרא"ש. לכן נסעתי מביתי במושב דלתון והגעתי לציון מוהרא"ש שם הייתי גומר את כל ספר התהילים. הייתי יוצא בשעה שמונה בערב עם כמה אוטובוסים מגיע בלילה קורא את התהילים ובבוקר חוזר לביתי במושב דלתון הסמוך לעיר צפת.
כך נהגתי במסירות נפש במשך שבוע ימים. בתום השבוע של התפילות בציון מיד הציעו לי הצעת שידוך. מדובר בבחורה טובה ואיכותית ממשפחה של בני תורה מבני ברק, ויחדיו זכינו להקים בית נאמן בישראל.
בזכות הישועה שזכיתי בציון תרמתי להדפסת הספר "אשר בנחל". הבנתי מדבריך שספר זה היה מאוד חביבי על הצדיק. בעזרת ה', כשאזכה לישועה נוספת אני אוסיף ואתרום תרומה נוספת. כולי תקווה שגם אזכה לעבור ולגור ביבנאל בקהילה המפוארת של הצדיק".
ולי לא נשאר אלא לענות אמן לברכתו של האברך שסיפורו המיוחד נגע ללבי.